כל עוד יש זנות, גם את זונה - ידועות בציבור - הבלוג של נגה כהן - הארץ
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כל עוד יש זנות, גם את זונה

מה קורה לנשים בחברה שבה יש זנות ולמה אין שום דרך לייצר שוויון מגדרי במצב כזה

תגובות

בשבוע שעבר, אמנסטי, תנועת זכויות אדם (זכויות גברים?) גלובלית, קיבלה החלטה לפעול למען דה-קרימיניליזציה של זנות. זאת, במטרה כביכול לפתח מדיניות שתגן על עובדות מין מהניצול, האלימות והאפליה שמגיע עם המקצוע. למרות ההסבר היפה, המניע להחלטה זו של אמנסטי נחשף כבר לפני למעלה משנה, במסמך פנימי שהודלף, ממנו עולה שאמנסטי גורסת שהתערבות הממשלה במכירת שירותי מין מפירה זכויות אדם של זונות, סרסורים ולקוחות. כן כן, תנועת זכויות האדם אמנסטי דואגת לזכויות של גברים שמסרסרים בנשים וכאלה שמשלמים לנשים כדי לקיים איתן יחסי מין.

עוד בזמן האחרון, ביום ראשון בבוקר הממשלה אישרה הסכם סחר בבני-אדם עם בלארוס, שיאפשר סחר בנשים לישראל; בית בושת בתל-אביב שבו אישה בזנות התאבדה, חזר לפעול אחרי שלוש שעות; ערוץ 2 פרסמו תחקיר מעמיק לפיו ח"כ אורן חזן מהליכוד סרסר לכאורה בזונות כאמצעי "לפנק" מכרים שלו, וועדת האתיקה של הכנסת החליטה לא לדון בעניין; בתל-אביב ממשיכים לפזר כרטיסי זנות באין מפריע; ושלטי פרסומות לבתי מלון לפי שעה שמשמשים לזנות ממשיכים להופיע בצמתים מרכזיות.

זנות, תופעה שהיא כביכול בשוליים של החברה, היא למעשה חלק מאוד מרכזי בחיינו. כולם יודעים שאפשר למצוא נשים בזנות בחוף תל-ברוך או בתחנה המרכזית של תל-אביב, במרחק יריקה מכן ומכם כנראה יש מישהו שהלך לאישה בזנות, השתתף במסיבת רווקים עם חשפנית או היה במופע פינג פונג בתאילנד, לנשים שאינן בזנות מוצע באופן קבוע כסף מעוברי אורח כדי לקבל מהן שירותי מין, ולא בכדי מישהו באגאדיר חשב שזה יהיה מוצלח לרמוז בצורה לא אלגנטית שנשים מיניות מקיימות יחסי מין עם גברים זקנים שיש להם כסף.

כרטיסים לפרסום שירותי זנות, מפוזרים במרחב הציבורי באין מפריע.
דן קינן

בישראל לא מתקיים דיון מספיק רחב על הלגיטימציה לזנות. זאת, אולי, כי יש מספיק אנשים בעמדות השפעה שנוח להם עם המצב או שחוששים ממה שיגלו עליהם אם הסוגיה תתפוצץ. מי יודעת. בינתיים, הזנות היא חוקית בישראל. לעומת זאת, שידול לזנות, זנות קטינים, סרסור, סחר בבנות אדם לשם זנות והחזקת מקום לצרכי זנות, אינם.

שאלות של שוויון מגדרי לא ייפתרו עד שהזנות לא תמוגר. לעתים בדיון על זנות עולה השאלה האם פמיניסטיות היו נאבקות בזנות לו היה מדובר בקניית גברים. זוהי שאלה תיאורטית-פילוסופית לא רלוונטית, כיוון שהמציאות היא שברוב המוחלט של המקרים ילדות ונשים הן אלו שנקנות על-ידי גברים. הסיבות לכך הן היסטוריות ותרבותיות, ומגיעות מתפיסה פטריארכלית לפיה לגברים מגיע לקבל שירותי מין מנשים שחייבות לספק אותם. זו גם הסיבה שקיומן של נשים בזנות הופכת את כל הנשים לפוטנציאל לקנייה. כלומר, כשאחת למכירה, כולן למכירה. לפיכך, כל עוד יש זנות, אנחנו נותנים לגיטימציה למכור את כל הנשים, למכור את הגוף של כל הנשים ולקנות שירותי מין מכל הנשים.

יתרה מזו, אקט החדירה נתפס כאקט של עליונות מגדרית על מי שחודרים אליה/ו. בגלל זה, בחלק מהמקרים של רכישת ילדים זכרים או גברים עבור גברים, יש בקנייה תהליך של פמיניזציה של הצד הנקנה.

זנות כפרקטיקה לשימור עליונות מגדרית

משתי הסיבות הללו, זנות היא פרקטיקה של דיכוי נשים ושימור עליונות מגדרית. למעשה, זנות היא הצורה הקיצונית ביותר של הדיכוי, כיוון שהיא משלבת הפעלת כוח שמשמר עליונות גברית מינית, כלכלית ואנושית. זאת, הן באינטראקציה הספציפית בין אישה בזנות ללקוח, והן ברמה המגדרית באופן שמשפיע על כל הנשים. כמו כן, זנות משמרת עליונות פוליטית ברמה המגדרית. הטענה הזו קצת מורכבת, ולכן אני אנסה עכשיו לפרק אותה.

זנות משמרת עליונות גברית מינית, כיוון שהיא הופכת את הסקס לאקט חד-צדדי, כזה שמועבר מהאישה שחייבת לספק שירותי מין לגבר ש"מגיע לו" לקבל אותם. כלומר, באופן אינהרנטי באינטראקציה, אין שוויון מיני בין השניים. לסקס יש מעמד מיוחד בחברה שלנו, שהוא שונה מהמעמד של שאר הפעולות. זאת, גם כיוון שלסקס יש השלכות פסיכולוגיות ייחודיות על הפרט, וגם כיוון שאנחנו כחברה מייחסים לו מעמד כזה. לכן, מיניות בריאה והדדית היא תנאי הכרחי לחברה שוויונית. כל עוד סקס הוא משהו שעובר רק מצד אחד לצד השני, לא יתקיים שוויון בין השניים - גם באינטראקציה המינית הספציפית וגם באינטראקציות חברתיות אחרות. היות וזנות נותנת לגיטימציה לאינטראקציות מיניות חד-צדדיות עם כל הנשים, העליונות הופכת לעליונות של המגדר הגברי כולו על המגדר הנשי כולו.

זנות משמרת עליונות גברית כלכלית, כיוון שאינטראקציית הקנייה בין גברים לנשים נהפכת לבעלות של גברים על נשים. זאת, כיוון שהכסף נמצא אצל הגברים ומה שנקנה הוא הנשים. בשונה מאינטראקציות כלכליות אחרות בין בני-אדם, שתיאורטית יוצרות איזון ביחסי הכוח באמצעות העברה של כסף, כאשר פרט הופכת למוצר בבעלותו של, היא לעולם לא תוכל להיות שווה כי היא אינה בת-אדם. לכן העליונות הכלכלית לעד תהיה של גברים, שתמיד יהיו הבעלים, לא משנה כמה הם ישלמו לאישה בזנות. ברמה המגדרית, כל אישה היא פוטנציאל לבעלות גברית.

זנות משמרת עליונות גברית אנושית, כיוון ששימוש בגוף לצרכים של גוף אחר והפיכת הפרט למוצר, משמעם מחיקת הזהות, הנפש, הרצונות והצרכים. הפרט מרודדת מאדם שלמה לכדי גוף, וגם הגוף הזה מופקע. כלומר, האנושיות היא נחלתם של גברים בלבד, ואילו נשים הן כלים לסיפוק שירות. זאת, הן ברמת האישה בזנות והן ברמת המגדר.

נגה כהן

לבסוף, זנות משמרת עליונות פוליטית. זאת, כיוון שזנות מאפשרת שליטה במגדר הנשי. כתוצאה, נשים יכולות לצבור פחות כוח, גם כוח פוליטי, שנשמר לגברים. כמו כן, גורמים שמרוויחים הרבה כסף מזנות, מקושרים לבעלי שליטה פוליטית ומסייעים להם (שלא לדבר על זה שחלק מהפוליטיקאים בעצמם צורכים לעתים שירותי מין). כלומר, לא רק שלפוליטיקאים האלה אין אינטרס שהזנות תמוגר, יש להם אינטרס שהיא תישאר. כאשר מנסים לשמור על מקום מושב הישבן, נוח להתעלם מהמקומות שהחלק הקדמי של הגוף ביקר בהם.

בחברה שלנו קיימים דיכויים אחרים, לא בהכרח כלפי נשים, שמשלבים עליונויות שציינתי כאן, והם רק ממושטרים ומפוקחים ולא אסורים לחלוטין. לדוגמה, מכירת העבודה הגופנית של סבל מפוקחת בחוקי עבודה ובאיסור המוסרי על עבדות, אך אינה אסורה. הייחוד של זנות הוא בשילוב של כל הדיכויים, ובמרכזיותו של הדיכוי המיני. אלה הופכים אותה לתופעה שאין דומה לה, ושאין אפשרות לפקח עליה בלי לשמר אי-שוויון מגדרי.

---

בואו נניח שזנות הייתה נעשית בסביבה סטרילית לחלוטין, שבה לאישה יש את אותן הזדמנויות שיש לגבר והיא מחליטה באופן מודע להיכנס לתוך עולם שבו היא מוכרת את עצמה ואת המיניות שלה. במציאות הלא מציאותית הזו, שזו התמונה שתומכי זנות מנסים למכור לנו, רכישה של שירותי מין עדיין כוללת בתוכה באופן אינהרנטי בעיה מוסרית. זאת, משתי סיבות. ברמה המגדרית, יש בכך נרמול של היחס למיניות נשית כאל מוצר שניתן לקחת, בין אם בתשלום ובין אם לא בתשלום – בצבא, באקדמיה, ברחוב, במשטרה ובבית. ברמת הפרט, הכנסת כסף לאינטראקציה לא מאפשרת את קיומו של הרצון המוחלט. כלומר, זנות, באופן אינהרנטי, היא אונס.

עכשיו בואו נדמיין שהזנות חוקית. אפילו נניח שהחוקיות של זנות הייתה מצליחה לשמור על נשים מפני אלימות של לקוחות, מה שאגב לא הוכיח את עצמו במדינות בהן הזנות חוקית. במקרה כזה, הזנות הופכת למקצוע ככל המקצועות. זה אומר שלגיטימי שלשכת אבטלה תציע לנשים לעבוד בזנות, אם הן לא מוצאות עבודה. זה אומר שכשניסע לבית מלון ונפתח את המדריך הזה שתמיד נמצא ליד הטלוויזיה, נראה את תפריט האוכל, מחירי ספא מופקעים ומחירים של נשים בזנות, כאחד המוצרים המוצעים. זה אומר שנשים מהפריפריה יוסללו לבתי-ספר מקצועיים שיכשירו אותן לעבודה בזנות. זה אומר שמורות קבלן שמפוטרות בכל שנה יעבדו בזנות כהשלמת הכנסה בקיץ ויחזרו ללמד עם תחילת שנת הלימודים. זה אומר שנערות בתיכון שעבדו עד עכשיו בחופשים ברשתות מזון מהיר, יעבדו גם בזנות. וכו' וכו'. בדקו את עצמכם: האם הייתם מעסיקים אישה שבקורות החיים שלה רשום שבשנים 2012 – 2015 היא עבדה בזנות?

כל זה זה כמובן משחק בנדמה-לי, כי זנות, כמובן, אינה נעשית בסביבה סטרילית, אלא בסביבה אלימה. לא בכדי רוב הנשים הן קרבנות של גילוי עריות, זקוקות לסמים כדי לטשטש את החוויות שלהן, הן קרבנות לאלימות מצד הלקוחות והסרסורים שלהן ומתות בגילאים צעירים יותר מהממוצע של נשים.

אמנסטי צודקים שצריך לטפל באלימות שמופעלת כלפי נשים בזנות. אבל הדרך לעשות זאת אינה להפוך את הזנות ואת כל המקצועות שהתפתחו סביבה לחוקיים. האלימות היא מובנית בתוך הזנות. הדרך לטפל היא למגר את הזנות, ובמקביל להשקיע כספים בטיפול בנשים שנמצאות עכשיו בזנות. לדוגמה, דה-קרימינליזציה של נשים שעובדות עכשיו בזנות באמצעות יצירת מרכזים לטיפול רפואי – פיזי ונפשי, וסיוע תעסוקתי, שבהם לא שואלים אותן שאלות או מעמידים אותן לדין. או לדוגמה, קמפיין מגדרי שפונה לגברים ומעודד מיניות בריאה ולא זנות. או לדוגמה, חשיפה תקשורתית של הקשרים הפוליטיים בחלונות הגבוהים שיש להם אינטרס שהזנות תישמר.

אין כאן דרך ביניים. זה או להיות בעד שוויון מגדרי ונגד זנות, או להיות בעד זנות ונגדנו. במקרה הזה, אנחנו יכולות עד מחר לשבור את תקרת הזכוכית, לערב אבות בגידול ילדים (עוד לפני הגירושים) ולעשות שיימינג לכל הזקנים הטרחנים שחשים צורך להעיר לנו על המראה שלנו או לחקות את הקול שלנו. כל זה הוא חשוב, אבל לא מספיק. בסופו של יום, אם לגיטימי לקנות מיניות נשית, הזהות שלנו היא קודם כל איבר המין שלנו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#