לא המין החלש - ידועות בציבור - הבלוג של נגה כהן - הארץ
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לא המין החלש

למה ואיך מעצימים את ההבדלים הפיזיים בין זכרים לנקבות, מהם השינויים שמתרחשים בדמות האשה הלוחמת ואיך הכל מתנקז כמובן לביטחון הפיזי שלנו הנשים

תגובות
0
אי-אף-פי

לפני כחודשיים, בנק דיסקונט הוציא פרסומת שהתיימרה לבדוק "מה נותן לגבר הישראלי את כוחו?". בפרסומת נראו גברים מתאמצים להרים משקולות במשקל מסוים, אך כשילדיהם ונשותיהם נכנסו לחדר ועודדו אותם, הם הצליחו להרים משקל גדול יותר. "משפחה זה כוח" נאמר לנו בפרסומת, בניסיון לומר: כשכל המשפחה ביחד כולם חזקים יותר. בסאבטקסט, קיים רק מודל הטרו-נורמטיבי של משפחה, ובו האשה והילדים תומכים בבעל הכוח, האבא, ומסייעים לו לייצר עוד כוח.

טשטוש הגבולות בין הכוח הפיזי לכוח הסימבולי בפרסומת, הוא לא מקרי. העובדה שרוב הגברים (זכרים) הם חזקים יותר מרוב נשים (נקבות) מבחינה ביולוגית (על-אף שאיכות השריר של שני המינים היא דומה), נותנת לגיטימציה חברתית לעליונות גברית בכל תחומי החיים. כך, למרות שאנחנו כבר לא צריכות גבר חזק שיצוד ממותה, כי אחרת ניאלץ להסתפק בארוחה טבעונית של הזרעים שליקטנו, היכולת לסחוב יותר מסכי מחשב במשרד, להחליף את הבקבוק הכבד במתקן המים המינרליים או להצליח לפתוח את בקבוק היין, עדיין נתפסות כאקט הירואי שמעיד על גבריות ועליונות.

לפיכך, לא מפתיע שבחברה פטריארכלית, הבניות חברתיות מעצימות את ההבדלים הפיזיים בין זכרים לנקבות. עידוד נשים לעשות ספורט, לדוגמה, הוא לרוב במטרה לרזות, או לכל היותר במטרה להיות בריאות, ולא במטרה להפוך לחזקות, בשונה מגברים. נשים שהן שריריות מדי, מבוישות. אחת הדוגמאות הבולטות ביותר היא הטניסאית המצליחה סרינה וויליאמס. וויליאמס, שנחשבת לאחת הספורטאיות המצליחות והטובות בכל הזמנים, הן בקרב גברים והן בקרב נשים, סופגת באופן קבוע ביקורת על גודל השרירים שלה ובמיוחד על שרירי הירכיים שלה. נאמר עליה שהיא גברית, שמנה ושהשרירים שלה מפחידים. אמנם מעצם מעמדה וויליאמס כבר מהווה מודל לחיקוי לילדות, נערות ונשים, אך סביר להניח שהתגובות נגד מבנה גופה מונעים מנשים לפתח את גופן ואת שריריהן, כדי שגופן לא ייראה כמו שלה. כלומר, ביוש הגוף של וויליאמס ולקיחת הנשיות שלו ממנו גורמים לנשים למשטר את עצמן ולא להתחזק, כי אם לספורטאית עם שורת הישגים בין-לאומיים אין הצדקה לפתח שרירים, בוודאי שאין שום הצדקה לכל אחת אחרת.

וויליאמס היא כמובן רק סימפטום ומקרה קצה של הצביעות של מיתוס היופי, שמשתמש בחדרי כושר ובספורט כדי להחליף את הטיעונים על "רזון" בטיעונים על "בריאות". אמנם קיים גם מרחב של שיח אותנטי על בריאות, אך הבריאות שנשים יכולות לקבל בספורט היא בגבולות ברורים: כזו שלא גורמת להם לתפוס מרחב או לפתח את שרירי הכתפיים, אלא רק כזו שמשטיחה את הבטן ומרימה את התחת. לא בכדי, חוגי הפילאטיס שמעצבים את הגוף ומצמצמים היקפים מלאים בנשים, ואילו אזורי המשקולות שמגדילים את נפח השריר, מלאים בגברים. גם פעילויות אירובי נחשבות ללגיטימיות עבור נשים, כי העלאת הדופק שורפת קלוריות.

כמו להרבה מההבדלים המגדריים שאנחנו מתמודדות איתם בבגרות, שורשי ההבדלים בכוח מצויים כבר בגיל צעיר יותר. יעל, ילדה צעירה ופמיניסטית ששוחחתי איתה לפני חודשים ספורים, סיפרה לי על חוויותיה בבית-הספר וכיצד נוצרת חלוקה מגדרית של כוח פיזי כבר בגיל הזה, בין אם מדובר במורות שמבקשות רק מהבנים לסחוב ציוד של הכיתה למרות שיעל אומרת "גם אני יכולה, זה לא משהו שרק הם יכולים", או חלוקה של המרחב הפיזי, דרך מגרשי ספורט שמופקעים כמעט לחלוטין רק על-ידי הבנים לצרכי ספורט שמפתח שרירים, כמו כדורגל או כדורעף, ופתוחים רק לבנות שהן ממש מצוינות בספורט (כמו יעל). פעולות הפנאי הספורטיביות של הבנות כוללות משחקי ספורט עדינים יותר, כמו תופסת. ניכר, שהמערכת היא זו שמכווינה את ההתנהגויות השונות ויוצרת הפרדה בין בנים לבנות.

יעל צודקת שהיא גם יכולה. לדבריה של ד"ר ליאור ברוך, שמנהלת את הבלוג הרפואי הפמיניסטי "לבריאותה", רוב ההבדלים הפיזיים בכוח בין גברים לנשים נוצרים בגלל הורמוני המין. לכן, ההבדלים כמעט ולא מורגשים לפני גיל ההתבגרות. כלומר, אין שום סיבה פיזיולוגית שיעל לא תסחב ציוד לצד הבנים, או שבנות לא ישתתפו במשחקי הספורט. זאת, למעט ניסיונות לחנך בנות להיות עדינות וייצוגיות יותר, ואילו בנים להוציא אגרסיות בספורט. נקודה זו הודגמה היטב בסרטון הפרסומת המעולה של אולוויז, Like a Girl, שמראה כיצד ילדות עושות ספורט בצורה חזקה והישגית, אך כשהן מתבגרות הן מקטינות את יכולות הגוף שלהן. נראה, כי רק בנות מאוד מצוינות, עקשניות ומודעות מצליחות לעבור את המחסומים המגדריים בספורט.

תפיסת עליונות החוזק מועצמת במיוחד במדינת מלחמה כמו שלנו, שבה תפקיד הלוחם החזק הוא הדרג הרם ביותר שאפשר להגיע אליו (אלא אם הוא לוחם שמאלני). "בסופו של דבר אני צריך להביט בעיניים של הנשים והילדים אם חס וחלילה בגלל יחסי ציבור סיכנתי לוחמים בצורה שאיננה נדרשת," אמר רוני אלשיך, בשיא המצוד אחר המחבל שרצח שלושה בתל-אביב ב-1.1.16. במלחמת "צוק איתן" ערוצי הטלוויזיה לא הפסיקו לשדר כתבות על לוחמים בחזית ואימהות ונשים דואגות, בוכות ומבשלות בעורף. מחנה השמאל עדיין מחפש גנרל שיושיע אותו מהבוץ העמוק שהוא תקוע בו. גלעד ארדן חושב שזה רעיון טוב להחזיר את הנוהל לפיו מאבטחים חוזרים הביתה עם נשק כדי להגן על האוכלוסייה האזרחית. המסר הוא ברור: תפקידו של הגבר החזק הוא להגן ולהציל את החלשים – הנשים, הילדים והקשישים (והשמאל).

למרות זאת, מתרחש אצלנו תהליך מעניין שבו גם נשים לוחמות נהיות גיבורות אזרחיות. יותר ויותר חיילות מעלות תמונות של עצמן לפייסבוק ותמונות אלו זוכות לתפוצה רחבה, ובמלחמת "צוק איתן" התצפיתניות שזיהו מחבל והובילו לעצירתו, נהפכו לגיבורות כמו לוחמים גברים. כדי שתהליך זה לא יתנגש עם התפיסות הפטריארכליות הקיימות בישראל על תפקידן של נשים כיולדות ילדים וספקיות שירותי מין, לעתים קרובות הדמויות של הלוחמות מרוככות ומעורבבות עם תכונותיהן הנשיות. כך לדוגמה, בפוסט בפייסבוק של רב"ט שיר שני, לוחמת בגדוד חי"ר, מלפני מספר שבועות, היא העלתה תמונה פרונטלית שלה כלוחמת עם נשק, צבע על הפנים ואפוד מלא, ולצדה תמונה של גופה מהצד, כלומר מבט גברי שמאפשר לראות את כולו, ובו היא לבושה בשמלת מיני עם גב חשוף, עקבים וחיוך. בתה של דפנה מאיר, שנרצחה בפיגוע בעתניאל ב-17.1, ספדה לה: "קשה לי המחשבה שלא תלווי אותי לחופה, לבקו"ם, לחדר לידה," תחנות חייה העיקריות של אשה צעירה בישראל. ח"כ מוטי יוגב מהבית היהודי, כתב בפייסבוק על הרוצחים של הלוחמת הדר כהן שהם "גיבורים על נשים", כלומר הקטין את תפקידה הלוחם והעצים את העדינות והחולשה שלה, וכך גם יגאל סרנה, שקרא לה "ילדונת" ו"קרבן לאיוולת גברים בוגרים." ניכר, כי המשא ומתן בין זהות הלוחמת לזהות הנשית מתרחש גם אצל הנשים עצמן וגם אצל נציגי הפטריארכיה. מעניין יהיה לראות כיצד והאם תתפתח זהות לוחמת נשית שלא תזדקק למיניות או לחולשה כדי להיחשב לגיטימית.

0
פייסבוק

קישור החוזק הפיזי ל"גבריות", "עליונות" ו"ביטחון" והחולשה ל"נשיות" ול"נחיתות", משמר מציאות שבה נשים (חלשות) נדרשות לשנות את אורח חייהן כדי לקבל הגנה של גברים (חזקים) מפני גברים (חזקים) אחרים. לדוגמה, אשה שהסתובבה באזור "מפוקפק" מואשמת שנכחה במקום שבו יש "גברים רעים" ולא במקום שיש מישהו חזק שיגן עליה. בתפיסה זו, לביטחון של נשים אין מעמד אוניברסלי משל עצמו, אלא הוא תלוי בגברים שסביבה. כתוצאה, פגיעה בנשים מהווה גם דרך לפגוע בגברים אחרים, כמו למשל בחלק מהמקרים של אונס ככלי מלחמה.

התוצאה היא לא רק שביטחונן של נשים מופקר עבור גברים "רעים" והוא תלוי בנוכחותם של הגברים ה"טובים", וגם לא רק שאשה צריכה גבר כדי שיהיה לה ביטחון, אלא שגם לגברים שמגנים עליהן יש זכות להפעיל נגדן כוח פיזי, מתוקף היותם האחראים על ביטחונן. לא בכדי אלימות כלפי נשים מצד בני זוגם נתפסת חברתית ובקרב הרשויות לאכיפת החוק כפחות חמורה. עשרות נשים נרצחות בשנה בישראל בידי בני זוגן, אך הטרור הזה לא מצדיק היערכות לאומית. מעט מדי מקרי אונס ותקיפה מגיעים מהמשטרה לפרקליטות ומהפרקליטות לבתי-המשפט, ואלה שמגיעים ונשפטים מקבלים לעתים קרובות עונשים מגוחכים. בסופו של יום, ביטחוננו הוא בעל חשיבות משנית, בין אם הוא תלוי בגבר ברחוב, בבית, בניידת המשטרה, בממשלה או על כס השופט.

דווקא משום כך יוזמות שמעודדות נשים להתחזק, כמו עמותת "אל הלב" שמלמדת נשים הגנה עצמית, הספר Beauty Bites Beast שבקרוב ייצא בעברית שמעודד נשים להתחזק פיזית, פרוייקט אתנה לקידום ספורט נשים, הבג"צ שהוגש לאחרונה על-ידי איריס שטרק, מנהלת ליגת הנשים בכדורסל, נגד המועצה להסדר הימורים בספורט ובדרישה להשוואת תקציבים לנשים ואפילו מדריכות כושר שמתעקשות שהמתאמנות יעשו שכיבות שמיכה בלי ברכיים או ינסו לעשות מתח, הן כה חשובות. לצד פתיחת האפשרויות הגופניות הללו לפני נשים, יוזמות אלו גם מגדילות את הביטחון העצמי של נשים וגם שוברות את הקשר בין "נשיות" לבין "חולשה". אולם, הפתרון הכולל הוא ביטול הקשר בין כוח פיזי וחוזק לבין הזכות לביטחון וכוח וסימבולי, והפיכת ביטחונן של נשים לבעל מעמד חברתי מרכזי משל עצמו, כפי שהממשלה התחייבה לעשות ביישום של המלצות 1325. כי גם אם זכרים הם המין החזק, זה עוד לא הופך את הנקבות למין החלש.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#