20 מיליון שקל מוכיחים: חוק הלאום חל בכל מקום שבו יושבים יהודים - תורת המספרים - הבלוג של אריאנה מלמד - הארץ
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

20 מיליון שקל מוכיחים: חוק הלאום חל בכל מקום שבו יושבים יהודים

פעמיים עשה השופט משה דרורי שימוש בחוק הלאום מאז נכנס לתוקפו בפסיקותיו. ההסברים שלו חושפים טפח מהבעייתיות המוסרית הקשה שנודפת מהחוק הזה: יש השווים, ויש יהודים השווים יותר

תגובות
הספינה אקילה לאורו
D. R. Walker / ויקיפידה

20 מיליון שקל

7 באוקטובר, 1985. ארבעה מחבלים חברי "החזית לשחרור פלסטין" משתלטים על הספינה "אקילה לאורו" שמשיטה תיירים מאלכסדריה לפורט סעיד. לאון קלינגהופר, נכה בכסא גלגלים, נורה ומושלך לים בעודו חי. הספינה מפליגה לסוריה, אך דמשק מודיעה שהיא מסרבת לאפשר לה לעגון. יומיים לאחר מכן החוטפים עוזבים את הספינה במטוס שארגנו במשא ומתן והנוסעים שטים בחזרה למצרים.

תביעות רבות הוגשו מצד ניצולי החטיפה הזו לבתי משפט ברחבי העולם, חלקן נגד אש"ף. אחת האחרונות שבהן, על סך 20 מיליון שקל, הוגשה בידי היורשות של אחת הנוסעות והחלה להתברר בשנת 2000. השבוע, פסק סגן בית המשפט המחוזי בירושלים, השופט משה דרורי, כי יש לו ולמערכת בתי המשפט בארץ סמכות לדון בתביעה הזו, הגם שהחטיפה לא התרחשה בשטח ישראל, אין לישראל אחריות או מעורבות בה ולתובעות אין כל זיקה לישראל.

זו הפעם השנייה שהשופט דרורי עושה שימוש יצירתי במיוחד ב"חוק הלאום" בחודשים הספורים שחלפו מאז בכנסת. סעיף 6 (א) בחוק קובע בחלקו הראשון כי "המדינה תשקוד על הבטחת שלומם של בני העם היהודי ושל אזרחיה הנתונים בצרה ובשביה בשל יהדותם או בשל אזרחותם". בפעם הקודמת, פסק דרורי בעניינו של קורבן טרור כי תחולת החוק רטרואקטיבית וכי אותו קורבן - בהיותו יהודי שהמדינה לא הבטיחה את שלומו – זכאי לפיצוי נוסף. השבוע, פסק דרורי כי לכל יהודי - בהיותו יהודי - עומדת הזכות לתבוע בבית משפט ישראלי, וכי לבית המשפט הישראלי יש סמכות חובקת עולם לדון בתביעות נזיקין מעין אלה. 

ליאון קלינגהופר לפני שנרצח בחטיפת אקילה לאורו
Courtesy of American Jewish Hist

את התובעות מייצג ארגון "שורת הדין", שכבר זכה עד כה בכמה הצלחות מרשימות (וחובקות עולם) בתביעות שהגיש נגד ארגוני מחבלים והרשות הפלסטינית לפיצוי נפגעי טרור. התביעות הללו ארוכות, מתישות ויקרות מאד, והשימוש בחוק הלאום ובמשפט הישראלי אכן עשוי להקל מאד על נפגעים.

אלא שבדלת האחורית החדיר השופט דרורי בפסיקתו כמה שאלות מטרידות למערכת המשפט הישראלית: ראשית, מיהו "יהודי"? האם חייב אדם להיות יהודי לצרכי חוק השבות או יהודי על פי ההלכה, כזה שגם מותר לו להתחתן ולהיקבר על פי הלכות האורתודוקסיה היהודית בישראל? שנית, מהי "צרה או שביה בשל יהדותם", כשבאירוע טרור המוני ידוע לנו שמחבלים רבים אינם עורכים בדיקת יהדות לנפגעיהם הפוטנציאליים בטרם הם מפוצצים אותם? 

שוטים מפנים אזרחים מאזור המועדון בטקלאן בפריז, בליל הפיגועים ב-13 נובמבר 2015
רויטרס

ויש בעיה נוספת. קחו למשל את מתקפת הטרור בפריז, שבה נכנסו המחבלים בין היתר למועדון בטקלאן הנמצא בבעלות יהודית: קרובי נרצחים ופצועים לא-יהודים מנועים מלתבוע בישראל אך ליהודים מותר? לבעלים היהודי של הבטקלאן מותר, אבל לבעלים הלא יהודי לא יתאפשר? או קחו פיגוע היפותטי שבו נפגעו ישראלי לא יהודי ויהודי מפטגוניה.

מעל לכל הדוגמאות הללו ומהפסיקה השבוע מרחפת התמונה המוסרית הקשה שעולה מחוק הלאום. ישראל היא מדינה נפגעי טרור לא באמת מעניינים אותה. רק יהודים מעניינים. במקרה שלהם - היא תשקוד ותגבה 20 מיליון שקלים או כל סכום אחר. במקרה שמדובר בבני דתות אחרים - עדיף שיחפשו בית משפט נוח יותר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#