למה זוכה רחבעם זאבי לכבוד שלא זכו לו לוי אשכול וגולדה מאיר?

בערב יום הזיכרון אושרה במשאל טלפוני העברת 43.5 מיליון שקלים להקמת "מיזם" לזכרו של שר התיירות רחבעם זאבי. בניו של ראש הממשלה, משה שרת, יסתפקו בפחות מחצי מיליון. למה, בעצם?

עופר אדרת
עופר אדרת
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
קריקטורה על הנצחת גנדי
צילום: ערן וולקובסקי
עופר אדרת
עופר אדרת

בערב יום הזיכרון, דקות לפני הצפירה, הועבר בין חברי הממשלה "משאל טלפוני דחוף". על הפרק עמדה הקמתו של "מיזם תיירותי, חינוכי ותרבותי על שמו של השר רחבעם זאבי הי"ד" באחת ההתנחלויות בשומרון. תוך כמה דקות אישרה הממשלה העברה של 43.5 מיליון שקלים לטובת הנצחתו של האלוף, שר התיירות ואבי רעיון הטרנספר שנרצח בידי פלסטינים, אשר שורת נשים טענו כי תקף אותן מינית.

כיצד בדיוק יונצח גנדי באותו "מיזם"? עיון בהחלטת הממשלה לא מספק תשובות. למעשה, לפי הנוסח שלה, נראה כי אופיו של המיזם ייקבע רק כעת, משאושרה ההחלטה להקימו. לעת עתה ידוע רק כי הוא יכלול "פעילויות חינוכיות, תיירותיות ותרבותיות בתחומי ידיעת הארץ ומורשת" וכי יושם בו דגש על "חיבור בין אזור השומרון ובקעת הירדן למורשתו של השר זאבי".

הרבה שאלות עולות נוכח הדברים האלה. מהי בדיוק אותה "מורשת"? מי קבע שגנדי הותיר אחריו מורשת כלשהי? והאם ייתכן, כי אותה "מורשת" ראויה להנצחה רק מפני שגנדי היה שר בממשלת ישראל, שנרצח בידי מחבלים פלסטינים?

החלטת הממשלה
החלטת הממשלהצילום: הממשלה

צריך לשאול בכנות: במידה שגנדי היה זוכה למות בשיבה טובה, האם עדיין היו מנציחים "מורשת" כלשהי שהותיר אחריו? או שמא ה"מורשת" צמחה לה פתאום רק בשל הנסיבות הטרגיות בהן מצא את מותו? ובכלל, מדוע קשה לנו להשלים עם העובדה שלא כל אחד - ולמעשה, רק נבחרי ציבור מעטים - באמת משאיר אחריו "מורשת" שראויה לציון?

נוסח החלטת הממשלה, הקובעת כי "עקרונות הנצחת זכרו של זאבי" יגובשו על ידי משרדי הממשלה תוך התייעצות עם משפחתו, מבטיח כי אותה "מורשת" לא תכלול את הכתמים בביוגרפיה של זאבי, ובכללם הטענות לתקיפות מיניות ולכך שהתרועע עם עבריינים.

מה ייכלל באותה מורשת בכל זאת? נראה כי בעיקר "אהבת הארץ", מושג מעורפל, שאפשר לייחס כמעט לכל מנהיג שצמח כאן בעשורים האחרונים, קל וחומר אם הוא או היא השתייכו לדור תש"ח. האם מוצדק להקצות עשרות מיליוני שקלים לזכרו של גנדי רק בשמה של אותה "מורשת"? הממשלה סבורה שכן. אבל ראוי שהציבור הרחב יידע על חשבון מה יועברו כעת 43.5 מיליון שקלים לטובת אותה "מורשת". או ליתר דיוק, באיזו "מורשת" הממשלה לא מצאה לנכון להשקיע כל כך הרבה כסף.

החלטת הממשלה
החלטת הממשלהצילום: החלטת הממשלה

התפקיד הבכיר ביותר אליו הגיע גנדי היה שר התיירות. מנגד, התפקיד הבכיר ביותר אליו הגיע משה שרת היה ראש הממשלה. בניו, יעקב וחיים, אמרו לי השבוע, כי דרושים להם בסך הכל עוד תשעה מיליון שקלים כדי לסיים את כל מפעל ההנצחה שלו. בניגוד ל"מורשת" גנדי, שתכניה כלל לא ידועים, שרת מונצח באמצעות מפעל הוצאה לאור של כתביו, עליו עמלים בניו ממשרדי העמותה למורשת שרת.

אין להם שום עניין במוזיאון, במרכז מבקרים או באתר הנצחה לזכרו של אביהם. הם מעדיפים להתמקד בהוצאה לאור של כתביו, למען הדורות הבאים. אבל הממשלה לא מתרשמת מכך יותר מדי. מדי שנה היא מעבירה להם כ-360 אלף שקלים בלבד. גנדי, כזכור, מקבל כשני מיליון שקלים בשנה להנצחה וכעת זכה גם בבונוס של 43.5 מיליון שקלים – למימון מרכז הנצחה שלם.

האפליה לא מתחילה ולא נגמרת כאן, היא זועקת מספר החוקים. גנדי, מסיבות פוליטיות, זכה למעמד-על. רק הרצל וז'בוטינסקי זכו, כמוהו, לחוק ייעודי להנצחתם על אף שלא היו ראשי ממשלה כמו רבין, בן גוריון ובגין, שהנצחתם מוסדרת בחוק.

שרת, מנגד, לא זכה לחוק שכזה. גם ראשי ממשלה אחרים, כמו גולדה מאיר או לוי אשכול, לא זכו לחוק שיבטיח תקציב להנצחתם. ואגב, גם חיים ארלוזורוב, אשר אף הוא, כמו גנדי, נרצח, לא זכה לחוק על שמו. העובדה שנרצח, במקרה שלו, לא הפכה אותו באופן אוטומטי למי שהותיר אחריו "מורשת" שצריך להשקיע עשרות מיליוני שקלים בהנצחתה.

חיים (מימין) ויעקב שרת, השבוע"
חיים (מימין) ויעקב שרת. זקוקים ל-9 מיליון שקלים בלבד לסיום מפעל ההנצחהצילום: מוטי מילרוד
עופר אדרת

עופר אדרת | |היסטוריה מתמשכת

יליד 1981 מתל אביב, כתב ההיסטוריה של "הארץ".

מוזמנים להציע רעיונות, להגיב, להעיר ולהשתתף.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ