גאון ישראלי: המתמטיקאי שקיבל דוקטורט עם צוקרברג - היסטוריה מתמשכת - הבלוג של עופר אדרת - הארץ
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

גאון ישראלי: המתמטיקאי שקיבל דוקטורט עם צוקרברג

פרופ' מיכאל רבין, בן 86, מחלוצי מדעי המחשב בעולם, עלה לאחרונה לבמה אחת עם מייסד פייסבוק כדי להוסיף עוד תעודה יוקרתית לאוסף שלו. בשיחה בביתו בירושלים סיפר על הרגע בו גילה כי הוא גאון, על הדוד של ביבי, שלימד אותו מתמטיקה, ועל המועד בו הבין שמהפכת המחשבים יוצאת לדרך

תגובות
רבין (מימין) וצוקרברג, מקבלים ד"ר לשם כבוד בהרווארד, בסוף מאי
יח"צ

לפני כחודש הוסיף המתמטיקאי הגאון פרופ' מיכאל רבין עוד תעודה יוקרתית לאוסף המרשים שמוצג על קירות חדר העבודה שלו בביתו בירושלים. פרופ' רבין, שבין תאריו הוא חתן פרס "טיורינג" (ה"נובל" של מדעי המחשב) והראשון שקיבל את פרס ישראל למדעי המחשב, נמנה עם מייסדי וחלוצי התחום. בספטמבר יחגוג את יום הולדתו ה-86.

על המעמד הבינלאומי הרם אליו הגיע בתחומו תעיד גם העובדה שמכל מקבלי הדוקטורט לשם כבוד באוניברסיטת הרווארד, שהוזמנו לטקס שנערך שם בחודש מאי, מארק צוקרברג, האבא של פייסבוק (שנשר מלימודיו שם בטרם השלים את התואר), ופרופ' רבין – שהגדיר את כיווני המחקר המשמעותיים ביותר במדעי המחשב מאז נוסד התחום  – היו היחידים שתמונתם זכתה לפאר את האתר של האוניברסיטה היוקרתית לאחר הטקס.

"רבין הוא חלוץ במדעי המחשב, הצפנה ואבטחת רשת", נכתב עליו עם קבלת הד"ר-לשם-כבוד. "את ההשפעה שלו אי אפשר לחשב, כפי שאת ההצפנה שלו אי אפשר לפצח", אמרה עליו נשיאת הרווארד, דרו פאוסט. 

למעשה, לרבין כבר אין מקום על הקיר בשביל התעודה החדשה (הכתובה בלטינית), ובינתיים היא מונחת על אחד המדפים העמוסים בחדר העבודה שלו. מולה תלויה התעודה היוקרתית הראשונה באוסף שלו - פרס ויצמן למדעים מדוייקים - שהוענק לו ב-1960, כשהיה בן 29.

מיכאל רבין
יח"צ

"ד"ר רבין הוא חוקר, שכבר קנה לו בגילו הצעיר שם בינלאומי בשטח תורת ההיגיון המתימאטית. מחקריו העיקריים מוקדשים לבעיות הכרעה באלגברה ולבעיות תיאורטיות הקשורות במחשבים מודרניים", נכתב שם. על החתום, בין היתר, פרופ' ארנסט-דוד ברגמן, אבי תורת הגרעין של ישראל.

האם בתחילת הדרך, אי שם בשנות ה-50, כשנכנסת לתחום הזה, האמנת לאן תגיע מהפכת המחשבים בעתיד?

"כן ולא. הבנתי ששם העתיד. ידעתי שתהיה מהפכה. אבל את הממדים שלה, כפי שאנחנו רואים אותם וצופים בהם היום - וזה עוד לא הסוף - את זה לא ראיתי. כמו שצ'רצ'יל אמר על הפלישה לצפון אפריקה: 'זה לא הסוף, זו לא ההתחלה של הסוף, אבל זה כנראה הסוף של ההתחלה'. אנחנו שמה כעת".

מיכאל רבין
ארכיון

פרופ' רבין נולד ב-1931 למשפחה יהודית משכילה בברסלאו בגרמניה (היום: ורוצלב, פולין). אביו, ד"ר אברהם רבין, היה מנהל הסמינר לרבנים בעיר. אמו, ד"ר אסתר רבין, היתה סופרת ילדים. אחותו הבכורה היא פרופ' מרים בן פרץ, כלת פרס ישראל לחינוך. אחיו למחצה (בנו מנישואיו הראשונים של אביו) היה הבלשן החשוב פרופ' חיים רבין.

איך קרה ששלושה אחים למשפחה אחת הפכו פרופסורים, ושניים מהם קיבלו את פרס ישראל? זו גנטיקה? חינוך? שילוב של השניים?

"שילוב. גנטיקה, תרבות וגם תרבות משפחתית, וכמובן גם תרבות לאומית. אם היינו נולדים במקום אחר, זה לא היה קורה".

ב-1935 נמלטה המשפחה מהנאצים ועלתה לארץ ישראל. את ביתם קבעו בחיפה. כשברקע מאורעות 1936-1939 ואחר כך מלחמת העולם השנייה, התפרץ הכישרון שלו למתמטיקה.

איך זה התחיל?

"הכישרון שלי למתמטיקה התגלה כבר בגיל צעיר. אבי שכר לי מורים פרטיים למתמטיקה ולפיזיקה", הוא מספר. את הרגע המכונן בו הבין כי המתמטיקה היא ייעודו, הוא מתאר עם ניצוץ בעיניים גם אחרי עשרות שנים.

"בהתחלה רציתי להיות מיקרוביולוג, בהשפעת הספר 'ציידי החיידקים'", הוא אומר. אבל אז, באחד הימים, בכיתה ז', לאחר שסולק מהכיתה ויצא למסדרון, הוא נתקל בשני תלמידים מבוגרים ממנו, שניסו לפצח בעיה בגיאומטריה.

רבין הביט בהם, ומייד הבין את הפתרון. "מצאתי בכך כל כך הרבה יופי וכוח", הוא אומר בחיוך. "ההבנה, כי מחשבה טהורה יכולה להוכיח טענות לגבי העולם האמיתי, הקסימה אותי", הוא מוסיף.

רצונו ללמוד בבית הספר הריאלי – המוסד הטוב ביותר למדעים מדוייקים -  התנגש תחילה ברצון של אביו, שדרש כי בנו ילמד בבית ספר דתי. במשך שנתיים הם התקוטטו בנושא, עד שאביו ויתר לו והתיר לו ללמוד בריאלי. חששו של אביו, אגב, היה מוצדק. "לימודי הפיסיקה ניתקו אותי מהדת", אומר רבין.

אחד ממוריו של רבין היה המתמטיקאי אלישע נתניהו, דודו של ראש הממשלה לעתיד, בנימין נתניהו (אחיו של בנציון נתניהו, אביו של ראש הממשלה). אלישע נתניהו טיפח את רבין עוד בתיכון, וסיפק לו חומרי לימוד מהאוניברסיטה. גם אחיו-למחצה, הבלשן פרופ' חיים רבין, שלח לו ספרים בנושא, מאוקספורד.

ב-1950, אחרי מלחמת העצמאות, בה שירת בחיל התותחנים, החל רבין ללמוד במחלקה למתמטיקה באוניברסיטה העברית בירושלים, והתעניין בעיקר באלגברה ובלוגיקה. באותו זמן קרא את המאמרים המקוריים של גדל (Godel), צ'רץ' (Church), פוסט (Post) וטיורינג (Turing), שנכתבו בשנות השלושים והכניסו למתמטיקה את מושג החישוביות (Computability).

עבודותיהם היו התשתית המדעית לפיתוח המחשבים האלקטרוניים בשנות הארבעים והחמישים. בעיקר שבו את דמיונו המאמרים של טיורינג על תורת החישוביות ועל המכונות המתמטיות הנקראות "מכונות טיורינג".

"באותו זמן התחילו להופיע בעיתונים הסיפורים על המחשבים הגדולים שנבנו בפרינסטון, בהרווארד ובמקומות אחרים. בהשוואה להיום המחשבים היו אז פרימיטיביים", הוא אומר.

ואז החלטת לצאת ללמוד בפרינסטון?

"היה ברור לי, שבד בבד עם הטכנולוגיה החדשה הזו של מחשבים וחישובים בקנה מידה גדול, יש צורך בתורה שתהווה את הבסיס המדעי לטכנולוגיה הזאת. זה הדבר שמשך אותי למדעי המחשב".

"התחלתי לעבוד על הבעיות הבסיסיות של מה שנקרא כיום מדעי המחשב", הוא אומר. הציבור הרחב לא אמור להבין את הנושא של עבודת הדוקטורט שלו. בעבר הסביר זאת כך: "עבודתי קישרה את מושג החישוביות לתורת החבורות. הצעתי יישומים בסיסיים של תורת החישוביות לאלגברה, ומצאתי תוצאות של אי חישוביות בתורת החבורות".

ב-1957 חברת IBM פתחה את מעבדות המחקר שלה, ושלחה נציגים מטעמה לפרינסטון כדי לחפש אנשים צעירים, שיבואו לעבוד שם. יחד עם חברו, סקוט (D. Scott), ערך רבין מחקר ב-IBM שבעקבותיו כתבו את המאמר הידוע שלהם על אוטומטים סופיים, Finite Automata and Their Decision Problems. המאמר הזה הפך להיות אחד המאמרים המצוטטים ביותר במדעי המחשב.

בקיץ 1958 התעניין ב"קושי של חישוב". "שאלתי את עצמי את השאלה הבאה: אם נתונה לנו בעיית חישוב מסוימת, מהו הקושי האינהרנטי-הפנימי שלה? מהי המורכבות הפנימית לפתרון הבעיה הזו? כלומר, מהו הדבר המינימלי מבחינת אמצעי חישוב שאנחנו צריכים להשקיע כדי לפתור את הבעיה, אפילו אם נמצא את האלגוריתם הטוב ביותר. לימים קיבלו הרעיונות האלה את המושג "מורכבות של חישובים'" (Complexity of Computations). על העבודה הזאת קיבל מאוחר יותר את פרס טיורינג היוקרתי.

מ-1958 היה מרצה בכיר במכון למתמטיקה של האוניברסיטה העברית וב-1970 פתח שם את החוג למדעי המחשב במסגרת המכון למתמטיקה. "זה לא היה פשוט. הדבר הקשה ביותר היה להשיג מורים ובקושי רב השגנו שלושה מורים", אמר בעבר. ב-1972 מונה לרקטור האוניברסיטה.

רבין הוא גאון שחתום על מחקרים פורצי דרך וזכה בפרסים רבים מספור. קשה להסביר את הישגיו במילים פשוטות, כאלה שיהיו נהירות גם למי שלא מצוי בתחום, אז אסתייע לשם כך בנימוקים לפרסים השונים שהוענקו לו. "התוצאות החשובות של מחקריו השפיעו באופן משמעותי על עיצובה של טכנולוגיית המחשבים והתקשורת", נכתב כשקיבל את פרס דן דוד. להוקרה זכה גם על "עבודתו לשיפור הפרטיות וליצירת דרכים להצפנת נתונים באופן בלתי ניתן לפענוח, בעולם שבו סודיות והגנה על הפרט הופכות לצורך חברתי חיוני".

כשקיבל את פרס א.מ.ת נכתב עליו כי "עבודתו הגדירה את כיווני המחקר המשמעותיים ביותר במדעי המחשב מאז ייסוד התחום. השפעתו ומעמדו הבינלאומי תרמו רבות לקידום מעמדה של ישראל כמרכז עולמי מוביל במדעי המחשב ובתעשיות עתירות ידע. פרופ' רבין הינו אחד מענקי תחום מדעי המחשב ומקומץ המדענים הגדולים בשטח זה מאז טורינג". כשקיבל את פרס ישראל נכתב עליו כי הוא "בעל מעמד בכורה מיוחד בקרב מדעני המחשב בישראל, ונמנה עם מדעני המחשב המצוינים ביותר בעולם".

ב-1995 היה הראשון שקיבל את פרס ישראל למדעי המחשב. ראש הממשלה, יצחק רבין, העניק לו את הפרס, באחת מהופעותיו הציבוריות האחרונות בטרם נרצח. "הוא היה בישן מאוד, ואמר לי, 'יפה מאוד, יפה מאוד'", נזכר מיכאל רבין בחיוך.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#