כשלשכת ראש הממשלה החזירה 50 דולר לבנק

ב-1965 תורם פרטי מטרינידד הפקיד כסף בחשבונה של מרים אשכול וביקש לקבל "תודה". בתגובה, מיהרה לשכתו של בעלה להחזירו לשולח. "אין אנו מקבלים כספים ללא ידיעת המטרה" הוסבר לו, במכתב שנחשף השבוע. הצצה לכמה מסמכים שמתעדים את דרך הארץ של מנהיגי העבר

עופר אדרת
עופר אדרת
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
מרים ולוי אשכול בטיסה בארה"ב, 1968.
מרים ולוי אשכול בטיסה בארה"ב, 1968צילום: דוד אלדן / לע"מ
עופר אדרת
עופר אדרת

המכתב שנשלח מלשכת ראש הממשלה אל בנק לאומי לפני 52 שנה מעורר היום חיוך, על אף שבזמנו נכתב ברצינות תהומית. "לפני זמן מה העברתם לחשבונה של הגב' מרים אשכול סכום של 50 דולר מאדם בשם אריך טאוב מטרינידד", כותב הפקיד מלשכתו של ראש הממשלה, לוי אשכול, לסניף הבנק בשכונת רחביה בירושלים.

"חיכינו כי תבררו מי האיש ולשם איזו מטרה שלח את הכסף. לפני כארבעה ימים צלצלתם והודעתם לגב' אשכול, כי האיש מתלונן על שלא קיבל כל מכתב תודה או אישור על קבלת הסכום", הוא מוסיף.

המכתב מלשכת רה"מ לבנק לאומי
המכתב מלשכת רה"מ לבנק לאומיצילום: יד לוי אשכול, משה פרידן / לע"מ

וכאן מגיע המכתב, שמתוארך ל-10 באוגוסט 1965, לשיאו. "מכיוון והגב' אשכול אינה מכירה את האיש ועדיין אינה יודעת לאיזו מטרה הוא שלח את הכסף, היא מבקשת להחזיר את הסכום לשולח בתודה, ולהודיע לו כי אין אנו נוהגים לקבל כספים ללא ידיעת המטרה שלשמה הם נכנסו", מורה הפקיד.

השבוע, ממרחק של 52 שנה, פירסמה עמותת "יד לוי אשכול" את המכתב הזה בעמוד הפייסבוק שלה. מנכ"ל העמותה, שביט בן אריה, הסביר כי הוא נמצא לאחרונה כחלק מהפעילות הארכיונית הענפה שמבוצעת בימים אלה בידי העמותה, שלפני כמה חודשים נכנסה למשכנה החדש - בבית לוי אשכול בירושלים, הווילה הירושלמית, שהיתה מעונם של כמה ראשי ממשלה - מבן גוריון עד גולדה מאיר.

את הגברת אשכול כבר לא ניתן לראיין על התרומה שהחזירה לשולח המסתורי. היא נפטרה לפני כשנה בגיל 89, כמעט חצי מאה לאחר מות בעלה, ראש הממשלה השלישי של ישראל.

מכונת כתיבה חדשה
דרישה לקבל מכונת כתיבה חדשהצילום: יד לוי אשכול

מסמך נוסף שנמצא לאחרונה ב"יד לוי אשכול" נשלח אף הוא מלשכת ראש הממשלה. הנמען הפעם הוא פנימי - מנהל המשק. "הנדון: מכונת כתיבה עברית", נכתב אז, ב-1968. התברר, כי לאחר 12 שנות שימוש, מכונת הכתיבה של "הלשכה לפניות הציבור", שטיפלה בפניות אל ראש הממשלה, התיישנה.

"המכונה הנה מסוג מיושן, והכתיב שלה לא יפה ולא ברור", נימקה לשכת ראש הממשלה את הבקשה "החריגה". "הנני לציין, כי המכתבים היוצאים מלשכתנו ניתנים כתשובה על פניות אל ראש הממשלה, והם חייבים לייצג משרד מכובד זה בצורה הולמת", הוסיפה. 

הפריטים הארכיוניים האלה הם חלק מסדרה של מסמכים המתעדים את הצניעות ודרך הארץ של מנהיגי ישראל בעבר. ב-2015 צץ בפייסבוק מכתב בסגנון דומה, שבו שר החינוך יגאל אלון פונה למשרד האוצר, בבקשה להפחית את התקציב שניתן לו לריהוט דירתו.

המכתב של יגאל אלון נגד ריהוט דירתו
המכתב של יגאל אלון נגד ריהוט דירתוצילום: ארכיון הקיבוץ המאוחד, םריץ כהן / לע"מ

"נמסר לי היום, כי הצעת התקציב לריהוט וציוד דירת השרד אשר בעיר העתיקה, המיועדת לי, חורג מהסכום שנראה לי סביר", הוא כתב למשרד האוצר ב-1969. "אבקשך איפוא, לעבד מחדש, בעצה עם ארכיטקט הדירה, תקציב קטן יותר, תוך שימוש מירבי ברהיטים וציוד מדירתי במערב ירושלים ככל שהם מתאימים לאופי הארכיטקטוני של הדירה המוצעה".

עשור לפני כן, ב-1958, פנתה מזכירת שרת החוץ גולדה מאיר, במכתב להנהלת המכס בירושלים. "ב-24 באוגוסט 1958 חזרה שרת החוץ, הגב' גולדה מאיר, מחו"ל והביאה עמה פטיפון ללא ארגז בשווי של 14 לי"ש, שנקנה בלונדון. הפטיפון הועבר עם שאר חפציה האישיים של הגב' מאיר ולא עבר ביקורת פקיד המכס. אודה לכם מאד אם תואילו להודיעני מהו שיעור המכס שמוטל על הגב' מאיר לשלם", כתבה מזכירתה.

גולדה רוצה לשלם מס על הפטיפון
גולדה מאיר רוצה לשלם מס על הפטיפוןצילום: ארכיון המדינה, משה פרידן / לע"מ

דוגמה נוספת פורסמה ב-2013 בידי ארכיון המדינה. המנהיג הצנוע התורן היה אז נשיא המדינה, יצחק בן צבי. על הפרק עמד מאבקו נגד העלאת משכורתו. מעיון במסמכי ארכיון המדינה עולה, כי לאחר עשר שנים בתפקיד, התברר כי משכורתו של הנשיא לא עלתה מאז נבחר לתפקיד ב-1952. המצב שנוצר היה אבסורדי: משכורתו של הנשיא היתה נמוכה ב-40% ממשכורתו של הנהג שלו.

ביולי 1962 התכנסה ועדת הכספים של הכנסת לדיון מיוחד ובלתי נתפס במושגים של היום: איך אפשר להעלות את משכורתו של הנשיא בניגוד לרצונו. "איננו יכולים להתחשב בדרישת הנשיא למשכורת קטנה ביותר, כפי שאיננו יכולים להתחשב במי שביקש משכורת גדולה מדי", אמר ח"כ יוחנן בדר בישיבת ועדת הכספים של הכנסת. "מר יצחק בן צבי הוא צנוע מאוד ומשמש דוגמה לכולם. אינני צריך לחזור על דברי השבח לנשיא, כי כולנו מכירים אותו. אני מדבר על נשיא המדינה בדרך כלל, והוא לדעתי האדם האחרון שיכול לחוות דעתו ביחס למשכורתו שלו עצמו", הוסיף.

בן צבי מבקש לקבל פחות כסף
בן צבי מבקש לקבל פחות כסףצילום: ארכיון המדינה, פריץ כהן / לע"מ

"אני סבור שמשכורת הנשיא...היא תופעה ממש מגוחכת", הוסיף ח"כ יצחק גולן. "צניעות חיי הנשיא היא דבר יפה, אבל אין היא צריכה להגיע לכלל הגזמה שהיא בלתי סבירה". "אפשר לקבל החלטה בלי לשאול את דעת הנשיא. לא יהיה בזה כל פגם", אמר יו"ר הוועדה, ישראל גורי.

בסופו של יום החליטה הוועדה – לראשונה – להתעלם מרצונו של הנשיא, ולשלש את משכורתו. כצפוי, הנשיא לא בירך על העלאת משכורתו. בדצמבר 1962 כתב ליו"ר הוועדה, גורי, מכתב בזו הלשון: "מאז כניסתי לתפקיד הריני רואה בדאגה רבה את הדהירה המסחררת של רמת החיים במדינתנו כאחת הסכנות הרציניות לעצמאותנו הכלכלית שאנו כה כמהים לה. דעתי היא, כי כל עוד אנו מצווים לקיים שתי מצוות חשובות – העלאת אחים וקליטת בארץ והגברת עצמאותנו הביטחונית, נוכח הסכנות האורבות לנו מבחוץ,  אסור לנו להיגרר אחרי העלאת רמת החיים".

עופר אדרת

עופר אדרת | |היסטוריה מתמשכת

יליד 1981 מתל אביב, כתב ההיסטוריה של "הארץ".

מוזמנים להציע רעיונות, להגיב, להעיר ולהשתתף.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ