צה"ל מציג: סיכום מלחמת העצמאות, פרי עטו של מרגל - היסטוריה מתמשכת - הבלוג של עופר אדרת - הארץ
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

צה"ל מציג: סיכום מלחמת העצמאות, פרי עטו של מרגל

ד"ר ישראל בר, סא"ל בצה"ל ופרשן צבאי ב"הארץ", שריגל לטובת בריה"מ, פירסם ב-1950 מאמר שניתח את המלחמה. "פשעו בלתי נסלח, אבל יכולת ניתוח מערכתי-אסטרטגי כפי שניחן בה היא נדירה", הסבירו בצה"ל את ההחלטה לפרסמו שוב

תגובות
ישראל בר (מימין) ומשה דיין
ויקיפדיה / נחלת הכלל

היום, 15 במאי, הוא יום הולדתה של מדינת ישראל ותחילת השלב השני של מלחמת העצמאות, בו פלשו אליה צבאות ערב. באתר צה"ל אפשר לקרוא מאמר מרתק שמנתח את המלחמה, ומסביר איך הצליחה ישראל הצעירה לנצח בה, חרף כמה חולשות חמורות וחרף העובדה שלאישים ולמוסדות שנשאו באחריות לתכנון ולביצוע המלחמה לא היה את הניסיון הדרוש לשם כך.

"ההישגים של הפיקוד הגבוה שלנו לא היו פרי מקרה" קובע המאמר. "כשם שניצחוננו במלחמת השחרור היה ניצחון של משטר חברתי מתקדם על משטר חברתי מפגר, ניצחון החייל המוסר את נפשו על עניינו כנגד השכיר או המגויס מאונס שלא יודע לשם מה הוא נלחם, וכשם שהיה ניצחונו של הפיקוד הטקטי המוכשר ומודרך באופן יסודי על פיקוד טקטי בלתי יעיל, כך היה זה גם ניצחונה של מחשבה אופרטיבית נכונה על מחשבה אופרטיבית נפסדת".

ובהמשך: "כשם שהמשטר החברתי שלנו, דמות חיילנו ומפקדינו, לא היו פרי של מקרה, אלא מושרשים במציאותינו ותוצאה של מאמץ ממושך של עשרות שנים, כך לא הייתה גם המחשבה האופרטיבית שלנו שרשרת מקרית של 'הברקות מוצלחות', אלא נעוצה הייתה ביסודות יציבים".

מעניין לא פחות הוא שמו של מחבר המאמר, שחובר שנה אחרי המלחמה ובשנה שעברה, במלאת לה 70, הועלה לאתר צה"ל כחלק מפרסום בכתב העת "מערכות". ישראל בר, שמו. ד"ר ישראל בר. לציבור הרחב הוא מוכר יותר כמרגל למען ברית המועצות. עם הקמת צה"ל הוא מונה לעוזר ראש אג"ם וסגן הרמטכ"ל ושימש ראש מחלקת התכנון באג"ם בסוף מלחמת העצמאות ועד לשחרורו ב-1949. מ-1954 הועסק כאזרח במשרד הביטחון בכתיבת ההיסטוריה של מלחמת העצמאות. במקביל כתב גם ב"הארץ" כפרשן צבאי והיה מרצה להיסטוריה צבאית באוניברסיטת תל אביב.

הקריירה הזוהרת שלו הופסקה ב-1961, כשהועמד לדין ונמצא אשם בריגול חמור עבור ברית המועצות. הוא נידון ל־15 שנות מאסר, אך מת בכלא כתוצאה מהתקף לב ב-1966.

"בר, שכתב דברים מופלאים אלה ואחרים, נמצא אשם בריגול כנגד מדינת ישראל", נכתב בהקדמה למאמר, שנוספה בידי עורכיו. "פשעו של בר הוא בלתי נסלח ובלתי נסבל. למרות זאת מצאנו לנכון לפרסם את מאמרו זה משום שאנו רואים בכך ערך מוסף לקורא העברי גם היום. יכולת ניתוח מערכתי-אסטרטגי כפי שניחן בה בר היא נדירה ועל כן מצאנו לנכון לעשות שימוש בדבריו על מלחמה מכוננת זו".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#