77 שנה אחרי שנרצח: בקרקוב מנציחים את "קורצ'אק החרדי"

דוד אלתר קורצמן, שניהל בית יתומים בעיר הפולנית, הלך ב-1942 אל מותו עם 300 מחניכיו, אך שמו אינו מוכר בדומה למחנך מוורשה. נכדו, החי בישראל, נחל השבוע הצלחה נוספת במאבק להנצחתו

עופר אדרת
עופר אדרת
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
קורצמן (במרכז) ועמיתתו, המחנכת אנה פוירשטיין (שנייה מימין), עם צוות מדריכי המוסד והיתומים, בקייטנה בקיץ 1939
קורצמן (במרכז) ועמיתתו, המחנכת אנה פוירשטיין (שנייה מימין), עם צוות מדריכי המוסד והיתומים, בקייטנה בקיץ 1939צילום: אוסף משפחת קורצמן
עופר אדרת
עופר אדרת

השבוע הוצב בפולין שלט לזכרו של דוד אלתר קורצמן, מנהל בית יתומים מקרקוב, שהתפרסם בכינוי "קורצ'אק החרדי" לאחר שבחר ללכת אל מותו עם חניכיו. הצבת השלט בחזית המבנה שבו פעל קורצמן, 77 שנה אחרי שנרצח בידי הגרמנים, היא שלב נוסף בדרך לתיקון עוול היסטורי ולהנצחתו, שכן לא זכה להוקרה דומה לזו שקיבל יאנוש קורצ'אק, מנהל בית היתומים המפורסם מוורשה.

נכדו של קורצמן, מרצל, תושב ראשון לציון, בן 83, פועל בשנים האחרונות להנצחת סבו, אותו לא זכה להכיר. מסייע לו בכך נכדו-שלו, אלעד פורמן. בזכותם נקרא רחוב בראשון לציון על שם קורצמן ב-2014 ובהמשך השנה ייקרא על שמו רחוב גם בקרקוב.

בית היתומים שניהל קורצמן ניצב ברחוב דיטלה 64 וכיום פועלת במקום אכסנייה. בחזית המבנה ניתן לראות את שרידי השלט "בית מגדלי יתומים", שדהה עם השנים. למשפחה לא ידוע הרבה על קורצמן. הוא נולד ב-1865 בעיר ז'שוב, גדל בקרקוב ולמחייתו ניהל בית מסחר לברזל ולמתכת. לצד זאת, היה ממייסדי "אגודת ישראל העולמית" וישיבת חכמי לובלין. מ-1918 היה מעורב בניהול בית היתומים כנשיאו וכמנהלו בפועל. חניכיו כינו אותו "אבי היתומים".

מרצל קורצמן ונכדו אלדד בחנוכת שלט ההנצחה לזכר הרב קורצמן, אתמול בקרקוב
Byline מרצל קורצמן ונכדו אלעד בחנוכת שלט ההנצחה לזכר הרב קורצמן, השבוע בקרקוב צילום: משפחת קורצמן

קורצמן המשיך לנהל את המוסד גם אחרי הכיבוש הגרמני ונאלץ לנדוד עמו, במצוות הנאצים, ליעד אחר, במבנה צפוף יותר, בגטו. ב-28 באוקטובר 1942, כשהיה בן 77, הוא נשלח עם 300 מחניכיו, בתו ובעלה וכן עם המחנכת אנה פוירשטיין ובעלה לתאי הגזים בבלז'ץ. במסמך שכתבה הקהילה היהודית בקרקוב מיד אחרי המלחמה, מתואר, בעברית של פעם, הרגע הדרמטי שבו סירב קורצמן לעזוב את היתומים והלך איתם אל המוות. "כאשר באו הנאצים הברברים עלינו לכלותינו, לא התפרד מצאן קדושים שלו, אלא שלוב זרוע יחד (עם) חניכיו צעד בצעדי און לקראת המוות, קידש את השם ברבים והוציא את נשמתו בטהרה כצדיק גמור".

"קורצמן, המכונה גם 'קורצ'אק הקרקובאי', מת מות גיבורים", מתואר במסמך אחר בן אותה תקופה. גם ניצול השואה מקרקוב, מאיר בוסאק, העיד על פועלו של קורצמן: "דמותו של יאנוש קורצ'אק זוהרת מתוך מחשכי השואה, אך הוא לא היה יחיד במעשהו הגדול", כתב במאמר שפרסם בעיתון "הצופה" ב-1979. "קורצמן הקדיש את כל חייו לבית היתומים. הוא דאג לכספים, לצורכי המוסד ולחינוכם היהודי המסורתי של הילדים".

קורצמן
קורצמןצילום: אוסף משפחת קורצמן

בהצבת שלט הזיכרון החדש סייעו הקהילה היהודית שח קרקוב וארגון יוצאי קרקוב בישראל. ב-2017 הוצב ביוזמת מדריכי תיירים מקומיים שלט גם במקום בו פעל בית היתומים אחרי שעבר לגטו, ברחוב יוזפינסקה 41. בחודש שעבר החליטה כאמור מועצת העיר קרקוב להנציח את שמו של קורצמן גם ברחוב בשכונת דמביקי.

בעלון של ארגון יוצאי קרקוב, "נוביני קרקובסקייה", נכתב לאחרונה כי בעיר יש היום שבעה רחובות על שמם של יהודים. בהם: ברק יוסלביץ' - לוחם יהודי למען חירות פולין במאה ה-18, ולודוויג זמנהוף - הרופא היהודי הפולני שפיתח את שפת האספרנטו. רחוב קורצמן יהיה הראשון על שם יהודי שנרצח בשואה.

עופר אדרת

עופר אדרת | |היסטוריה מתמשכת

יליד 1981 מתל אביב, כתב ההיסטוריה של "הארץ".

מוזמנים להציע רעיונות, להגיב, להעיר ולהשתתף.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ