טרומפלדור כתב בעברית? אז זהו, שבכלל לא בטוח

המכתב של גיבור תל-חי, שמכירתו הוקפאה בחשד שנגנב, עורר את סקרנותו של תושב קיבוץ איילת השחר. הוא אסף הוכחות לכך שכתב היד אינו של הגידם המפורסם, שהתקשה בלימוד שפות והעדיף להתבטא ברוסית. כתב הטענות המלא מוגש כאן לשיפוטכם

עופר אדרת
עופר אדרת
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
המכתב ששלח טרומפלדור
המכתב המדובר. "כתב יד של מי שמאז ילדותו הפיק עטו אותיות ומלים בעברית"צילום: בית מכירות פומביות King David Auctions
עופר אדרת
עופר אדרת

יוסף חרמוני מקיבוץ איילת השחר נרעש ונסער בעקבות פרסום הידיעה על מכירת מכתבו של יוסף טרומפלדור, שתואר כפריט ארכיוני נדיר בשל העובדה שהוא כתוב כולו בעברית. בהוראת בית המשפט המחוזי בירושלים הוקפאה לעת עתה המכירה בגלל הטענה כי נגנב מ"מכון ז'בוטינסקי". חרמוני בדק ומצא כי אין כל סיבה לדרוש בעבור המכתב 100 אלף דולר - כפי שמבקש המוכר האלמוני - משום שלטענתו הוא כלל לא בכתב ידו של הגידם מתל-חי.

"נראה לי כי המכתב לא נכתב בידו האחת. נראה שההכרזה כי זהו 'המכתב היחידי בעולם שכתב טרומפלדור בעברית', היא טעות אשר הוריה הם הנוסטלגיה והצורך הקמאי למשש את ההיסטוריה", אמר חרמוני ל"הארץ". מבחינתו, הראיות לכך "ברורות כל כך, שיש להתפלא על שהאגדה הזו השילה מעל עצמה את אגדתיותה". אז ברשותכם, ניגש ישר לעניין ונפרט כאן את "כתב האישום" שמבקש להוכיח כי המכתב אינו פרי עטו של טרומפלדור. זכות הקניין הרוחני לתחקיר הזה היא כולה של חרמוני. 

א. כתב היד (בעט) אינו כתב ידו של מתלמד חדש. טרומפלדור החל ללמוד עברית באופן רצוף ורציני רק ארבע שנים לפני כן והלימודים עלו לו בקושי רב. אלא שכותב המכתב ניחן בכתב יד של מי שמאז ילדותו הפיק אותיות ומלים בעברית. זהו כתב נאה, רהוט, שקוויו בטוחים. 

ב. טרומפלדור חותם בתחתית המכתב "קפטן טרומפלדור". אלא שהשם כתוב בדיו אדומה, בעוד שהדרגה, "קפטן", אותיותיה דיו שחור, ככל המכתב. אין לדעת אם החתימה "טרומפלדור" נכתבה בידו שלו או של עוזרו/מזכירו שכתב את המכתב. מכל מקום, היותה כתובה בדיו אדום מחזקת את ההנחה כי הטקסט כולו לא נכתב בידו של טרומפלדור. 

יוסף טרומפלדור
"צריך היה לראות ולעקוב אחריו בזמן השיעורים. בקושי עצום עלה לו הדבר. כאילו חצב את המלים והמשפטים, כשהוא מבלבל את המלים אלה באלה באי יכלו לבטאן". איור: ערן וולקובסקי

ג. טרומפלדור התקשה ברכישת שפות. אנגלית לא ידע, עברית החל ללמוד באופן סדיר רק ב-1911 לאחר ניצני למידה בשבי היפני ב-1905. הוא התקשה מאוד לשלוט בשפה, אותה למד בקורס שארגנו הוא וחבריו לגרעין החלוצי, טרם עלייתם ארצה. טובה חסקינה, עמיתתו ללימודי העברית אז, סיפרה: "צריך היה לראות ולעקוב אחריו בזמן השיעורים. בקושי עצום עלה לו הדבר. כאילו חצב את המלים והמשפטים, כשהוא מבלבל את המלים אלה באלה באי יכלו לבטאן".

עד יומו האחרון, תשע שנים לאחר שיעורי העברית ברוסיה, שליטתו של טרומפלדור בעברית היתה מוגבלת. שאול מאירוב (לימים: אביגור) שהיה עם מגיני תל-חי העיד בהערכה רבה על טרומפלדור, על אופיו ומנהיגותו ועל היותו מופת אישי. על העברית של הגידם המופתי אמר: "היא היתה דלה, מעורבת במלים רוסיות". שני בוגרי תל-חי אחרים (ז'ולטי ובלחובסקי) מסרו כי טרומפלדור דיבר עברית רהוטה ורק המבטא היה רוסי מאוד, אלא שהביוגרפית לסקוב העדיפה את גירסתו של מאירוב וציינה כי "שגיאותיו היו מעוררות צחוק, אך הוא לא היה נפגע ולא חשש שייגרע מסמכותו בשל כך".

ואם כבר ברוח מחוייכת, הנה מה שכתב נקדימון רוגל בספר "תל-חי, חזית בלי עורף": "המלה ה'קשה' ביותר שנשמע מפיו [של טרומפלדור] היתה 'לעזאזל'. במבטאו הרוסי הכבד היא נשמעה 'ליזזל' [lizazel]. העברית של טרומפלדור היתה 'גויית'. מכמה מכתבים שכתב עברית, ניתן ללמוד איך דיבר. הוא לא יכול היה להגות את גימ"ל. בלשונו, גליל עליון נהיה 'הליל הליון'; כפר גלעדי נהיה 'כפר הילדי' [KFAR HILADI] והר גבוה נהיה ל'הר הבואה'" [HAR HAVOA].

עם זאת, נראה כי טרומפלדור יכול היה לתקשר בעברית בסיסית כלשהי כבר שנים אחדות לפני ימי תל-חי. ביומנו הוא מספר על ויכוח סוער שניהל (בדרדנלים) עם חייל ספרדי בשם סוסן (ייתכן שטרומפלדור שיבש את השם, והחייל היה קרוי ששון או בן-שושן). הוויכוח התנהל, כמובן, בעברית: סוסן לא דיבר רוסית וטרומפלדור לא דיבר לאדינו. את המכתב הנוכחי, אותו שלח טרומפלדור לאביו של חייל שנפל בקרב, ייתכן, כתב ברוסית.

ארבע מילים בכתב ידו של טרומפלדור בעברית, 1920, תל חי
ארבע מילים בכתב ידו בעברית, 1920. "כתב ידו של טרומפלדור במכתבה הזה שונה לחלוטין מזה שבמכתב הנחמה המוצע כעת למכירה"צילום: מתוך ספר

אם זה המצב, הוא כנראה מסר את נוסחו למזכירו/עוזרו, כדי שיתרגמו לעברית. ייתכן שהכתיב את תוכן המכתב בעברית לא תקנית לחלוטין, והעוזר/מזכיר שיפר את הניסוחים וכך כתב אותם. כך או כך, נוסחו הכתוב של המכתב לוקה ברוסיזמים, אחדים, ואלה עשויים להעיד כי לפחות חלקים מהמכתב נכתבו כנתינתם מפיו של טרומפלדור (ראו, למשל: "תקבל כבוד שלי בעד זה שיכולת ללמֵד ככה בנך"). 

ד. ימי תל-חי של טרומפלדור, החודשיים האחרונים בחייו, מספקים את הראיות החותכות, התומכות בטענה כי המכתב לא נכתב בכתב ידו. במשך החודשים האלה, ארבע וחצי שנים לאחר שכתב את מכתב הנחמה המוצע כעת למכירה, המשיך טרומפלדור לכתוב. הוא עשה זאת ברוסית. בחלק מימי טרומפלדור בתל-חי, עד נפילתה, עסקו בתרגום כתביו שניים ממגיני תל-חי: דויד כנעני והילאל (הלל) לנדסמן. העובדה שלא העז לכתוב עברית, ארבע וחצי שנים לאחר אותו מכתב נחמה מפורסם, מעידה כמאה ואחד-עשר עדים כי הוא לא כתב במו ידו את המכתב לאב השכול.

ה. מימי תל-חי, חורף תר"ף, 1920, ישנה דוגמה לכתיבה עברית של טרומפלדור אלא שזו דוגמית בת ארבע מלים בלבד. את ארבע המלים המופיעות בראש מכתב ששלח טרומפלדור אל ועד ההגנה באיילת השחר, הוא כתב בעברית (רצ"ב סריקת המכתב). את ההמשך, כולו, כתב טרומפלדור ברוסית. במכתב הזה, כאמור, גם ארבע המלים היחידות הכתובות עברית הן פרי עטו וידו האחת. אלא שכתב ידו של טרומפלדור במכתבה הזה שונה לחלוטין מזה שבמכתב הנחמה. הכתב מהוסס הרבה יותר, נעדר תנופה וזרימה חופשיות. וזאת, כאמור, ארבע וחצי שנים לאחר שנכתב המכתב המדובר, שבו הכתב זורם, בטוח, חופשי.

***

לאחר פרסום הפוסט מסר גדעון מיטשניק, מנכ"ל מכון ז'בוטינסקי, את ההתייחסות הבאה:

"הדיון בשאלה האם טרומפלדור כתב בעברית והאם המכתב הספציפי יכול היה להיכתב על ידו - נכון שיתקיים אך אין בכך בראייתנו כדי להטיל ספק באותנטיות של המכתב. המכתב המדובר (מכתב אל יהושע וורטהיימר, אביו של החייל בנימין וורטהיימר, שנהרג בגליפולי ב-1915, ואשר אביו פנה אל טרומפלדור וביקש ממנו לקבל את התפילין של בנו) הינו חלק מאוסף טרומפלדור, שהועבר אל מוזיאון בית"ר בשנות ה-40 ע"י פירה רוזוב, ארוסתו של טרומפלדור, והיה חלק מארכיון בית"ר שבהמשך הפך לארכיון מכון ז'בוטינסקי. ככל שאנו מבינים, המכתב לא הגיע אל האב ונשאר ב"אוסף טרומפלדור" שכן כנראה לא הצליחו לאתר את כתובת האב. 

ברקע לכך יצויין כי העותמאנים היגלו למצרים לאחר פרוץ מלחמת העולם הראשונה למעלה מ-1,000 מתושביה היהודיים של ארץ ישראל שהיתה להם נתינות כפולה. ביניהם היו גם טרומפלדור, חברתו, פירה וגם יהושע וורטהיימר ובנו, שהתגייס באפריל 1915 אל גדוד "נהגי הפרדות לציון" ומצא מותו במערכה בגליפולי. טרומפלדור שהה בדצמבר 1915 בגליפולי עת קיבל את הפניה של יהושע וורטהיימר לגבי התפילין של בנו. ככל שאנו מבינים טרומפלדור שלח את מכתב התשובה לפירה, שהייתה באותה עת באלכסנדריה, תוך שצירף מכתב לוואי (שנמצא בידינו) ובו ביקש אותה להעביר את המכתב ליהושע וורטהיימר, שהכתובת האחרונה שלו, ככל שידע טרופלדור, היתה במחנה הגולים בוורדיאן ליד אלכסנדריה במצרים. ככל הנראה פירה לא הצליחה לאתר את האב והמכתב נשאר ברשותה. לימים עבר המכתב יחד עם שאר מכתביו של טרומפלדור אליה, שהיו ברשותה, אל מוזיאון בית"ר.

גלויה ששלח טרומפלדור (אוסיה) מהשבי, יפן 1905. רוסי, דבר רוסית.
עופר אדרת

עופר אדרת | |היסטוריה מתמשכת

יליד 1981 מתל אביב, כתב ההיסטוריה של "הארץ".

מוזמנים להציע רעיונות, להגיב, להעיר ולהשתתף.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ