בבחירות האלה, יותר מתמיד, הכל נשאר במשפחה - כטוב בעינב - הבלוג של עומר עינב - הארץ
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בבחירות האלה, יותר מתמיד, הכל נשאר במשפחה

שימוש בבני משפחה בתעמולת בחירות אינה חדשה, בקמפיין הנוכחי הוא פשוט צעקני ומביך יותר. מה שקשה להבין הוא מי הם לעזאזל האנשים שמושפעים מהתעמולה הזולה הזו

תגובות
אבנר ושרה נתניהו בטיול בחו"ל
דף האינסטגרם של אבנר נתניהו

שימוש בבני משפחה בתעמולת בחירות אינו מסמן בשורה גדולה. זו שיטה ידועה שיובאה מארה"ב בהצלחה בסוף המאה הקודמת וכנראה מתויגת כאפקטיבית. המועמד אינו מתרומם בסקרים? נדחוף אותו בעלייה בעזרת אשתו המרשימה בחריפות שכלה או בהופעתה. המועמדת חסרת כריזמה? נחדיר לפריים את בני משפחתה שיכניסו מעט צבע ויעזרו בביסוס קווי האופי הרצויים (אשה=משפחה, לא?).

כעת, כמה נחמד, הגיעה השעה שבה כל קמפיינר הולך לאלבומים המשפחתיים של הלקוח/ה שלו בניסיון לדלות משם ג'וקר שיטרוף את הקלפים. צעד אחד לפני כולם, כתמיד, נמצא ראש הממשלה בנימין נתניהו, שבשבילו כל יום במשרד הוא מאבק הישרדותי קיומי, אך תקופת הבחירות מוציאה ממנו את המיטב באופן מסורתי.

מירי רגב אצל אופירה אסייג ואייל ברקוביץ'

כמו שלמה ארצי בקיסריה, ערן זהבי בדרבי התל-אביבי או גלית דיסטל-אטבריאן בפרס ספיר – נתניהו בקמפיין מרגיש שהוא במרחב הנוחות שלו, בו אף אחד לא יכול לו. אם בימים כתיקונם נשלפים חדשות לבקרים אחיו יוני הגיבור ואביו בנציון האנטי-גיבור, וכמובן "רעייתי" ו"בני יאיר" בענווה האופיינית להם, זימן הקמפיין הנוכחי גם הפתעה מרעננת: גברת נתניהו נסעה לקצה השני של העולם והצטרפה כאחת האדם לבנה המטייל אבנר. התמונות שפרסמה לשכת התעמולה הממשלתית מעידות, איך לא, על אותנטיות ועל ספונטניות מתפרצת שלא ניתן לקשרם לשעה בה אנו נמצאים. משפחה בריאה בסך הכל.

אחרי השליט נשרכים כתמיד עמיתיו/נתיניו. ישראל כץ שלף את אשתו למופע תכלית ססגוני בואך ביזארי במטבחה. בתפריט היה גדעון סער אשר הוגש נא לסועדים. מירי רגב זעקה בתורה חזור וזעוק אצל אופירה וברקוביץ' שאינה גזענית כלפי אשכנזים, כי הרי בעלה פולני, ומבלי משים ניצלה את אחת הקלישאות השחוקות במסורת הגזענות האשכנזית: "מה פתאום גזעני, אני? הרי בן דודי נשוי בשנית למישהי שנישואיה הראשונים היו למרוקאי". רגב תמיד ידעה לייצר ולהעריך אירוניה.

הקשר המשפחתי נמשך גם מעט שמאלה משם, ובאופן ציני עד כדי תחושת קבס. איציק שמולי סגר שער ב-"7 ימים" עם חשיפה אישית מטלטלת שגייסה את בן זוגו, את העובר שהם מצפים לו וגם את הטרגדיה שחוו בניסיונם הקודם להביא ילד לעולם. יאיר לפיד כנראה סובל מאינסטינקטים אבהיים עצבניים מאוד, אחרת קשה להבין כיצד לקח את האמירה העילגת הטיפוסית של ח"כ דוד אמסלם כלפי בני גנץ והפך אותה לעלבון כלפי בתו האוטיסטית. אם זה לא היה מהלך לפידי טיפוסי - היתה סיבה להתחיל לדאוג.

הפוסט של יאיר לפיד

ההקשרים המשפחתיים באים לידי ביטוי לא רק בניסיונות חיוביים לגייס מצביעים מתוך הזדהות, ומתוגברים באמצעות השחרה של יריבים. אביו של נפתלי בנט ואשתו של בני גנץ סומנו כקורבנות פוטנציאליים, למשל. בעימות טלוויזיוני יצרי נאחז צחי הנגבי האומלל באסיר המשוחרר חגי סגל בניסיון להשתיק את בנו העיתונאי, שלא נשאר חייב ומשה מתהומות השכחה את ימי הלח"י העליזים של גאולה כהן - אמו של הנגבי. חיים שכאלה על ספידים, ספיישל אבות ובנים בימין הישראלי.

כאמור אין חדש, הכל רק צעקני ומביך יותר, ברוח התקופה. אז מה בכל זאת נשתנה? דומה שיותר מפעם, תצוגות הראווה המשפחתיות מנסות להסיט את הדיון מסוגיות מהותיות, כמו למשל מצע. הרבה יותר נוח לישראל כץ לחשוף את אשתו מאשר להידרש לקטסטרופת הרכבות. כה פשוט מצד איילת שקד לשלוף את "אביה העיראקי ואמה המורה לתנ"ך" מאשר להשיב כיצד הסטארטאפ החילוני-דתי שלה ושל בנט ינהג בשאלת פתיחת בתי עסק ותחבורה בשבת. כמה נוח ליאיר לפיד להביא פן אישי נוגע במקום לענות למצביעיו מה שונה בעמדותיו ביחס לנתניהו או מדוע הוא מטרפד את הסיכויים (שאינם גבוהים, ועדיין) להחליף את ראש הממשלה בסירובו לחבור לבני גנץ.

מה שקשה להבין הוא מי הם לעזאזל האנשים שמושפעים מהתעמולה הזולה הזו. האם מישהו פעם ראה בן/בת זוג, ילדים או הורים של פוליטקאי/ת, עצר הכל ואמר: זהו, השתכנעתי, אני יודע מה אשים בקלפי. ומכיוון שהציבור הרי לא מטומטם, אז לא נותר אלא לשאול מי המטומטם פה? לא יכול להיות ששוב אלה הפוליטיקאים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#