"מרובע הקסמים" שהורס את השיח הפוליטי - כטוב בעינב - הבלוג של עומר עינב - הארץ
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"מרובע הקסמים" שהורס את השיח הפוליטי

פוליטיקאים-תקשורת-יועצים-סוקרים. כל אחד מהגורמים האלה רוצה משהו מאוד בסיסי - פרנסה. הבעיה היא שהמרובע הזה מזין את עצמו וממשיך לעבוד אך ורק עבור עצמו, בוודאי שלא עבורנו

תגובות
"אני מתקשה להיזכר בפעם האחרונה שהגיעה דמות פוליטית לאולפן חדשות וניהלה שיחה כנה ואותנטית"
ערן וולקובסקי

שאלה: תגיד/י, אדוני/גבירתי השר/ה/חבר/ת הכנסת, את/ה לא מתבייש/ת באיזשהו מקום? לבוא לכאן ערב אחר ערב, שבוע אחר שבוע, ולהקריא דפי מסרים היישר מתדרוכים תקשורתיים בקבוצות וואטסאפ, לשקר ולפמפם סיסמאות שלא היו צולחות את מפתן דלת חדר הפוליגרף? בשביל זה להגיע עד לאולפן, להתאפר, להתמרק ולהמתין בסבלנות בין הפסקות הפרסומות?

הרי את המסרים שהבאת ניתן לצרוך גם ברשתות החברתיות ובשלטי החוצות. הם מאוד נוכחים. לא נראה לך שאם כבר אנחנו פה, באולפן, כדאי שננהל דיון ענייני ומהותי על הנושאים החשובים שעומדים בלב מערכת הבחירות הנוכחית? שתהיה אפשרות לשוחח איתך באופן אינטליגנטי או לפחות אמיתי? שתאמר/י את דעתך שלך ולא תשנני פמפלטים שיצאו ממשרדי "ייעוץ אסטרטגי"?

תשובה: "ובכן, אין טעם להכחיש או להעמיד פנים - דבריי אכן אינם עקביים ואינם נאמנים לאמת, אני מודה בכך. הסיבה שדקלמתי את המסרים היא נאמנות זמנית למפלגה אליה אני משתייך ולקמפיין שהיא מנהלת. התכלית היא לשכנע בוחרים להצביע לנו והמטרה העליונה היא לנצח בבחירות".

השיח הזה לקוח מראיון ששודר... בשום מקום. אף פעם. וכנראה גם לא ישודר לעולם.

אני לא תמים. החוקים של העולם הפוליטי, בפרט בעת בחירות, ידועים. הכפפות מוסרות, המשחק מלוכלך במיוחד, הטמטום מרקיע שחקים. כך היה תמיד. אבל נדמה שבמערכת הבחירות הנוכחית נחצה גבול בכל הקשור לזלזול בציבור הבוחרים והצופים. אני מתקשה להיזכר בפעם האחרונה שהגיעה דמות פוליטית לאולפן חדשות וניהלה שיחה כנה ואותנטית. חמור מכך, קשה להיזכר במקרה בו המראיינ/ת או אחד מהנוכחים באולפן מחה על כך או עשה משהו בנדון. הסיפור הוא למעשה מרובע הקסמים האינטרסנטי שמזין את עצמו: פוליטיקאים-תקשורת-יועצים-סוקרים - כל אחד מהגורמים האלה רוצה משהו מאוד בסיסי. קוראים לזה פרנסה.

הפוליטיקאי, שאולי מחזיק בעמוד שדרה רעיוני וחדור שליחות ליישם אמונותיו בבית הנבחרים, רוצה יותר מהכל להיבחר. הוא שוכר לשם כך יועץ או יועצים אסטרטגיים, שלכאורה מבינים את רחשי הלב של הציבור ויודעים כיצד לנצח, למרות שמעטים המקרים בהם הוכח אמפירית קשר בין קמפיין כלשהו לבין ההחלטה בנוגע לאיזה פתק לשלשל בקלפי. נגמרו הימים בהם חיכינו לזמרירי הבחירות הקליטים, היום אנו צורכים ומזריקים לווריד בכל היום מאות תכנים שונים מפלטפורמות מגוונות שמכוונות לטעם האישי שלנו. היכולת להשתכנע הולכת וקטנה (מה שמציב סימן שאלה גדול על ז'אנר הסיסמאות והסלוגנים באשר הם).

נפתלי בנט והיועץ משה קלוגהפט לקראת בחירות 2015
תומר אפלבאום

היועצים שולחים את הפוליטיקאים לאולפנים עם דפי מסרים. אנשי התקשורת רוצים יותר מהכל רייטינג ולכן הם מאפשרים להם להפריח את אותם בלוני ניסוי תעמולתיים. מיד לאחר מכן יוצג סקר. אין זה חשוב שהסוקרים נכשלו באופן מחפיר בבחירות האחרונות, ושהם אינם יודעים כיצד לשקף את המציאות בהינתן ריבוי המפלגות וטעויות הדגימה הממוצעות. בשביל להזרים דם לעורקי המכונה התקשורתית חייבים כל יום סקר. אחר כך ישוב הפוליטיקאי למטה המפלגה וישוחח עם היועץ שוב, כדי להיערך ליום/שבוע הבא. וחוזר חלילה.

נו, אז מה הבעיה? מה חדש בזה? זהו הרי קמפיין בחירות. אז זהו, שיש בעיה חמורה. מרובע הקסמים יכול היה להתקבל בשוויון נפש אם ברור היה שבקצה התהליך עומדת הכוונה ליישם את ההבטחות שניתנות לבוחרים ולעבוד עבורם. הפוליטיקה, צינית ככל שהיא מאז ומעולם, עבדה כך. אלא שהיום כבר ברור שהבוחרים אינם מעניינים את צלעות המרובע הזה. הוא מזין את עצמו וממשיך לעבוד אך ורק עבור עצמו. משק אוטרקי במאה ה-21.

המציאות המשובשת אינה נחלת צד מסוים במפה הפוליטית. כולם נגועים. היא נגלית במלוא חומרתה במפלגות השלטון מכיוון שאלה שעמדות האופוזיציה ודיבוריהן כבר מזמן לא הועמדו למבחן. כך מתאפשר לאנשי הליכוד, בניגוד לכל היגיון, להאשים את גנץ ויעלון בכישלון "צוק איתן", על אף שהיה מעליהם היה ראש ממשלה שנשא באחריות ואף הגדיר את המבצע כהצלחה. כך בנט ושקד משתלחים בכחול-לבן כשכל מה שעשו מאז כניסתם לפוליטיקה הוא להנהיג שיח מיליטריסטי ולקדש את צה"ל כערך עליון. כך מתהדר כחלון במורשתו השפויה של מנחם בגין בעודו משתף פעולה עם הכנסת גזעני עוצמה יהודית לכנסת.

האם תדרוש התקשורת דין וחשבון? ברור שלא. המחויבות שלה היא לרייטינג בלבד. זה גם מה שמסביר את הדלת המסתובבת בין התקשורת לכנסת, נתיב שעברו בו כה רבים בשנים האחרונות. המפתח לשבירת מרובע הקסמים נמצא בידי הציבור, וכרגע מסתמן כי שלט הטלוויזיה הוא הכלי האפקטיבי ביותר. אם בכל פעם שידוקלם דף מסרים באולפן החדשות יבחרו הצופים לזפזף למקום אחר, אולי לפחות התקשורת היא זו שתתחיל לשנות. זה יוכל לתרום לשינוי המשחק הפוליטי לא פחות מאשר ההצבעה בקלפי. אולי אפילו יותר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#