שפתו של שפטל היא חומר בערה קטלני

ממש כמו בנימין נתניהו, גם עורך הדין מקרקס הרדיו מצוי בעיצומו של מסע צלב לתביעת מקומו ההיסטורי בקרב נגד האליטות. גם אצלו בסוף כל משפט מסוגנן מסתתר צידוק לפשע השנאה הבא

עומר עינב
עומר עינב
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
יורם שפטל. שפה מטונפת-מצוחצחת
יורם שפטל. שפה מטונפת-מצוחצחת קרדיט: תומר אפלבאום
עומר עינב
עומר עינב

רצה הגורל ומצאתי את עצמי בכבישים בשעת צהריים של יום חמישי. תרתי אחר תחנה ברדיו ולמרות שבדרך כלל אני מעדיף מוזיקה על פני גיבובי מלל תפלים, מצאתי לי בכל זאת מפלט אקטואלי ראוי - תוכניתו של עו"ד יורם שפטל ב-103fm.

אני מאוד אוהב את שפטל. מדובר בגאון עם איכויות קומיות נדירות, עברית שוצפת ויכולת ביצוע משכנעת. אותי קל פשוט לקנות - כל שאני מבקש זה קצת הומור. אני מאזין לשפטל ובדמיוני רואה אותו יושב באולפן בחזותו המופרכת, עם זקנו המטופח ושיערו המדובלל ומשוח באלימות לאחור כנגד איתני הטבע. הוא מלהטט בווירטואוזיות בין מונולוגים רושפי גידופים בנוכחות עצמו, לבין מונולוגים שמופרעים קלות בידי בני ובנות השיח  שלו. אלה, מלוהקים במלאכת מחשבת כסטטיסטים במופע היחיד הרדיופוני הזה. לאורך התוכנית שזורים "הלהיטים הקבועים" דוגמת "אתה חלאה בזויה, תורידו אותו מהקו", רמיקסים שמתעדכנים מעת לעת (דיקטטורה בג"צית, פשע אוסלו) וסינגלים מקוריים (אריתראו-סודאנים). לי היה מזל ביום חמישי וזכיתי לקצת מכל דבר.

עד כאן הכל בסדר. עורך דין אגוצנטרי, קרקס שבועי רדיו-קקופוני, אתנחתה קומית מאווררת מהפוליטיקלי קורקט הגל"צי-ערוץ שתיימי החונק. אז איפה הבעיה ולמה זה חשוב? הבעיה היא, כמו תמיד במקומותינו, במינונים. את הצלחתו הרדיופונית מינף שפטל לפלישה אל לב הקלחת התקשורתית. מי שהיה דמות פסולה שהוקעה מהמיינסטרים לפני שלושה עשורים, הוא כיום פיגורה מחוזרת, מושא לכתבות פרופיל מחניפות, הוגה דעות ונואם מרכזי מטעם מפלגת השלטון.

שפטל הוא אכן תופעה מרתקת ומטרידה כאחד. הבעיה הראשונה איתו היא פריכות הלוגיקה שלו. ככל שהיא יותר קולנית ויותר פסאודו-משכנעת - כך היא קורסת לתוך עצמה. במשפט דמיאניוק למשל רצה שפטל להלבין את פניה של מערכת המשפט על שתפרה תיק לאדם חף מפשע, ומצא את עצמו מסנגר על אדם שגם אם לא היה "איוואן האיום מטרבלינקה", לכל הפחות שיתף פעולה עם הנאצים בסוביבור. הדפוס הזה ליווה גם את התוכנית שאליה האזנתי: קצפו של שפטל יצא על גדעון סער שכן לשיטתו יציאתו נגד בנימין נתניהו בעת הזו דינה כבגידה במפלגה. ועל זה נאמר: "דיקטטורה בג"צית".

את גחמותיו של שפטל המסוכסך עם עצמו אפשר להכיל כל עוד הן שמורות לו. אלא שכאן מגיעה הבעיה השנייה, והמטרידה עוד יותר: שפטל הוא אדם אינטליגנט בצורה בלתי רגילה, יש לו מיקרופון ובמה. השילוב בין השלושה מאפשר לו לנצל את כישוריו להסטת שומעיו, ובעצם להסטת כל מי שלא מחזיקים באותן יכולות. החלק הארי של ציבור המפגינים האלים שהגיע לרחבת מוזיאון תל אביב בשבוע שעבר הוא מדגם מייצג של העולים לשידור בתוכניתו של שפטל. את ההמון הנבער אנשים כמו שפטל מתמרנים ללא קושי. 

אם זה מזכיר לכם מישהו, לא טעיתם. ממש כמו בנימין נתניהו, גם שפטל מצוי בעיצומו של מסע צלב לתביעת מקומו ההיסטורי בקרב נגד האליטות שסירבו לאמצו לחיקן. כדי להחריבן הוא יעשה הכל. מהגנה על פושע נאצי ועד הגנה על פושעים יהודים כמו חגי עמיר ואלאור אזריה. הוא "שורף את המועדון" ממניעים הישרדותיים, ממש כפי שעושה ראש הממשלה. כמו אצל "הבוס הגדול" ושכנו מקיסריה, שפתו המטונפת-מצוחצחת של שפטל היא חומר בערה קטלני שעלול להתלקח בקלות. אצל שפטל, כמו אצל נתניהו, בסוף כל משפט מסוגנן ורהוט מסתתר צידוק לפשע השנאה הבא. זו שעתה של "דיקטטורת בג"ץ" וסייעניה בפרקליטות ובמשטרה להטות אוזן אליו, ולוודא שכל גילוי הסתה ימוגר לפני שיהיה מאוחר מדי.

עומר עינב

עומר עינב | |כטוב בעינב

נולדתי ב-1986 בקיבוץ בית אלפא. מאז מנסה להתאושש בעזרת עט ומקלדת. חולה ספורט, דוקטור להיסטוריה ומשתמש בנושאים חדשותיים כתירוץ לכתוב עליהם. מתגורר בתל אביב, נשוי+1, רס"ן במילואים. 

הבלוג מציע את שתי הלירות ה(ר)ציניות שלי ביחס לנושאים שצדים את עיניי בזירה הציבורית בישראל, וזקוקים באופן דחוף להסתכלות נוספת.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ