שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

את האיוולת של יחימוביץ וגלאון כולנו נשלם בפנסיות

קבוצה קטנה של חברות כנסות פעלו במשך שנים למנוע את העלאת גיל הפרישה חרף כל הנתונים וכל ההסברים. כעת הגיע הזמן לשלם את המחיר, אך אותה קבוצה ממשיכה לא להכיר בטעותה

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
ח"כ זהבה גלאון וח"כ שלי יחימוביץ'
ח"כ זהבה גלאון וח"כ שלי יחימוביץ'צילום: טלי מאייר

קבוצה קטנה ונחושה של חברות כנסת, בראשן שלי יחימוביץ' ועד לא מזמן זהבה גלאון, בלמו בהצלחה את העלאת גיל הפרישה לנשים במשק. במשך שנים רבות הן התנגדו לכך למרות הגידול המשמעותי בתוחלת החיים, שהוא הסיבה לכך שנשים לא מצליחות לצבור מספיק חסכונות לשנות הפנסיה. הן התנגדו גם חרף העובדה שוועדה בראשות שושנה נתניהו קבעה עוד ב-1997 כי המהלך הכרחי ולא שינו את עמדתן גם אחרי שאנשי האוצר הסבירו להן שמדובר בטעות והציעו ללוות את המהלך בהגדלת העזרה לבעלות שכר נמוך.

יחימוביץ', גלאון וחברותיהן התנגדו להעלאת גיל הפרישה לנשים גם אחרי שנגידת בנק ישראל לשעבר, קרנית פלוג, הציגה להן כיצד ההעלאה הקודמת, מגיל 60 לגיל 62, שיפרה את מצב הנשים. הן התנגדו למרות שמכל מדינות OECD, רק בסלובניה, טורקיה ולוקסמבורג גיל הפרישה לנשים נמוך מזה הנהוג בישראל (ראו נתונים בדו"ח מרכז טאוב). הן התנגדו למרות שמכל מדינות OECD, רק בפולין וסלובניה הפער בין גילאי הפרישה לנשים וגברים לא צומצם בהדרגה בחקיקה. הן התנגדו למרות שמחקרים הצביעו על כך שהדבר יקטין את הפער המגדרי בפנסיה באופן משמעותי.

1
צילום: מרכז טאוב

ועכשיו הגיע הזמן לשלם את המחיר. קרנות הפנסיה הוותיקות מאיימות לקצץ את קצבאות הפנסיה על מנת להתמודד עם הגרעונות שלהן. כיצד הגיבה לכך גלאון בדף הטוויטר שלה? "הגיע הזמן לנתק את הקשר הגורדי בין העלאת גיל הפרישה לקיצוץ בפנסיה". כלומר, הגיע הזמן לנתק את הקשר בין החסכונות שצברו נשים לאורך השנים לבין גובה הפנסיה שיקבלו לעת זקנה. הגיע הזמן לנתק את הקשר בין הכנסות להוצאות. הגיע הזמן לכלכלה דמיונית, פנטסטית, שבמסגרתה הכסף מגיע מאי שם, אולי מהחלל החיצון, אולי מעץ כסף שצומח לו בכנסת ושולח את ענפיו ישר אל תוך הפנסיות שלנו.

מצעד האיוולת הגיע לסופו הידוע מראש. אך כמו כל דמות טראגית בהיסטוריה, מובילי האיוולת מסרבים בעיוורונם להכיר בטעות, גם כשהמציאות נוקשת על דלת ביתם. הדיון על גיל הפרישה לנשים מעולם לא עסק בפמיניזם. למעשה, המדינות המובילות את OECD בגיל הפרישה לנשים הן שתיים מהמדינות השוויוניות ביותר בעולם, נורווגיה ואיסלנד. הדיון הזה גם מעולם לא סבב סביב מצבן של נשים "מוחלשות". זהו דיון שהתנהל סביב אגו של קבוצה קטנה של חברות כנסת, שננעלו על עיקרון מסוים, סירבו להקשיב וידעו שיש ביכולתן להשפיע על מדיניות הממשלה מבלי לשאת באחריות לתוצאות.

הציוץ של גלאון

וזהו הלקח האמיתי מהפרשה הזו: הניתוק בין הכוח להשפיע לבין האחריות לתוצאות, שנובע ממבנה המערכת השלטונית, מבורות בקרב הציבור וחלק מאנשי התקשורת ומהתרבות הישראלית, הוא הגורם לחלק ניכר מהכשלים של ממשלות ישראל לדורותיהן.

אורי כץ |דעת מיעוט

על עצמי:

דוקטור לכלכלה, נמצא כעת בפוסט-דוקטורט באוניברסיטת בראון. נושא הכתיבה העיקרי שלי הוא כלכלה, גם ברמה האקדמית וגם ברמה האקטואלית, אם כי מדי פעם אני כותב גם על תחומים אחרים.

לפוסטים קודמים בבלוג, כאן

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ