לומר "המערב משגשג בזכות העבדות" - קפיצה לוגית עצומה ושגויה

בראיון ל"הארץ" קשר ההיסטוריון סוון בקרט את המהפכה התעשייתית לתופעות שליליות שצצו במערב. אלא שלטענה כאילו מקור כל הטוב שאנחנו נהנים ממנו כיום הוא "חטא קדמון", אין אחיזה היסטורית

אורי כץ
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
עבדים קוטפים כותנה בדרום ארה"ב, 1850
עבדים קוטפים כותנה בדרום ארה"ב, 1850צילום: MPI / Getty Images
אורי כץ

קבוצה עיקשת של אקדמאים מנסה זה עשרות שנים להשחיר את המהפכה התעשייתית ואת המערב, כחלק מתפישה פוסט-מודרנית שצברה פופולריות גם בחלק מאמצעי התקשורת. ניסיונות ההשחרה הללו מתחילים בדרך כלל בתיאור תופעה שלילית שהתרחשה בבריטניה או בארה"ב במאות ה-18 וה-19, כגון: זיהום אוויר, עבדות, עבודת ילדים, נישול איכרים מנחלותיהם. לאחר מכן מראים אותם חוקרים שהיו מי שהרוויחו מאותה תופעה ואז הם נוהגים לבצע קפיצה לוגית עצומה ולרתום את התופעה השלילית אל הקטר העצום של הקפיטליזם והצמיחה הכלכלית. המטרה היא לטעון שמקורו של כל הטוב הזה שאנחנו נהנים ממנו כיום הוא באותו חטא קדמון.

הראיון שפורסם לפני שבוע ב"הארץ" עם ההיסטוריון סוון בקרט, הוא דוגמה לתבנית זו. בקרט פרסם ספר על תעשיית הכותנה, אחת מתעשיות הדגל של ימי המהפכה התעשייתית במאה ה-19. הקדמה הטכנולוגית שליוותה אותה (ואת תעשיית הטקסטיל באופן כללי) הפחיתה את מחירי הביגוד לראשונה בהיסטוריה האנושית לרמה שאיפשרה גם למשפחות עניות להפסיק לתפור בגדים גסים, ואפילו לקנות יותר מחליפת בגדים אחת. בתחילת הדרך היתה תעשיית הכותנה מבוססת במידה רבה על העבדים שקטפו במטעים הגדולים של דרום ארה"ב. אך האם ניתן לטעון עקב כך שהעבדות שיחקה תפקיד חשוב בעליית המערב?

חוקרים כבר טענו, בתגובה לספרו של בקרט, שתעשיית הכותנה לא היתה חשובה כפי שהוא טוען, ושתפישתו על אודות המרכזיות של העבדות שגויה מהיסוד (ראו גם כאן). על מנת להבחין בשגיאה שבלב הטיעון הזה, כל מה שנדרש הוא ללכת מעט אחורה. העבדות היתה נפוצה בכל החברות האנושיות בהיסטוריה, ובייחוד במושבות העשירות של אמריקה הלטינית והאיים הקריביים. היא נעלמה לראשונה דווקא באזורים המתועשים ביותר שבתוך המדינות המתועשות ביותר, ובתקופה שבה תהליך התיעוש הגיע לשיאו. אם עבדות היתה גורם חשוב לשגשוג כלכלי, היינו מצפים שספרד ופורטוגל יקצרו את עיקר הרווחים מהמסחר עם העולם החדש, ולא בריטניה שעקפה אותן בסיבוב. ספרד ופורטוגל השתלטו על חלקים מיבשת אמריקה שמלכתחילה היו יותר עשירים וצפופי אוכלוסייה, והקולוניות שלהן היו מבוססות לגמרי על עבדות. הבריטים והצרפתים, לעומת זאת, התקשו למשוך מתיישבים לקולוניות שלהם בצפון אמריקה וקנדה, ונאלצו עקב כך להקים מוסדות פתוחים שעודדו מסחר והגירה. מלחמת האזרחים האמריקאית התנהלה בין הצפון המתועש, העשיר והסולד מעבדות, לבין הדרום העני שתמך בהמשכה העבדות. אם העבדות היתה כל כך משתלמת, איך ייתכן שהצפון היה עשיר יותר מהדרום?

פרופסור סוון בקרט
צילום: אמיל סלמן

העבדות היא לא התופעה היחידה שנעלמה לראשונה דווקא באזורים המתועשים ביותר שבתוך המדינות המתועשות ביותר, ובתקופה שבה תהליך התיעוש הגיע לשיאו. גם עבודת הילדים, שהיתה נפוצה בכל חברה אנושית לאורך ההיסטוריה, נעלמה בערך באותו הזמן, עוד לפני שהופיעו הרגולציות הראשונות בנושא. ההסבר לכך שגם העבדות ושגם עבודת הילדים עבור את אותו התהליך הוא פשוט - הקדמה הטכנולוגית בתקופת המהפכה התעשייתית העלתה את החשיבות היחסית של הון אנושי, ביחס להון פיזי, בתהליך הייצור. היא חייבה גברים ונשים להשקיע בהון האנושי של עצמם ושל ילדיהם, והעלתה גם את שכרן של נשים ביחס לגברים. חינוך הילדים הפך משתלם יותר משליחתם לשוק העבודה. מכונות הפכו למשתלמות יותר מעבדים. אלו לא היו אנשים טובים שצצו לפתע משום מקום ועצרו את העבדות ואת עבודת הילדים - אלו היו האינטרסים הצרים של סוחרים, תעשיינים ופוליטיקאים, או לפחות היעדרם של אינטרסים סותרים.

העבדות לא תרמה לעליית המערב. ההפך, היו לה נזקים עצומים שרבים מהם נשארו עד היום, גם בארה"ב וגם באפריקה. היא מנעה השקעה בהון אנושי, מנעה השקעה במיכון, מנעה קדמה טכנולוגית. האנשים המוזכרים בראיון עם בקרט, שהפיקו רווחים כספיים מהעבדות, הזיקו לקדמה. יותר ממאה אלף חיילים בצבא הצפון מתו כדי להתגבר עליהם ועל האינטרסים שלהם. אם הצפון לא היה מנצח את הדרום - דרום ארה"ב היתה כנראה ענייה כמו מקסיקו כיום. העבדות היתה נטל כלכלי, לא רק מוסרי, ועליית המערב חייבה את חיסולו של הנטל הזה.

סרט תיעודי על תולדות סחר העבדים של בריטניה

בדומה לטענותיו על העבדות, גם ההסבר שנותן בקרט עבור "ההתבדרות הגדולה" (the great divergence) אינו מקובל כיום על מרבית החוקרים בתחום. בקרט מדבר בראיון על "סחר אלים" באסיה, עבודות כפייה באמריקה ועוד, מבלי לתהות כיצד אירופה הגיעה מלכתחילה לנקודה שאיפשרה לבריטים לנצח בנוק-אאוט את הסינים במלחמות האופיום. התשובה היא שוב הקדמה הטכנולוגית המהירה שאפיינה את האירופאים, כתוצאה מהתחרות המתמדת בין מעצמות אירופיות מאז ימי הביניים המאוחרים, בזמן שסין ואימפריות אחרות נקלעו לסטגנציה וניוון. האירופאים לא כבשו את העולם מכיוון שהם היו אלימים ומרושעים יותר, אלא מכיוון שהיו להם ספינות עם שריון פלדה ותותחים משוכללים יותר. אותה קדמה טכנולוגית שעזרה להם לכבוש חלק ניכר מהעולם, חייבה אותם גם להכחיד את העבדות ואת עבודת הילדים, ולקדם מוסדות דמוקרטיים וסחר חופשי.

בסוף הראיון אנחנו מגיעים לנושא אי השוויון. "הקפיטליזם תמיד הוליד אי-שוויון", אומר בקרט, אבל זוהי טעות. אי-שוויון המתבטא במבנה חברתי היררכי היה המצב הטבעי בכל החברות האנושיות שהתפתחו מעבר לשלב השבט והנגידות (chiefdom) אלפי שנים לפני הופעת הקפיטליזם - ובייחוד אי השוויון בהזדמנויות. הקדמה הטכנולוגית המהירה והשינויים המוסדיים שליוו אותה לקראת סוף המאה ה-19 חיסלו חלק ניכר מאי השוויון בהזדמנויות, והובילו למוביליות חברתית מהירה, בייחוד בארה"ב. לגבי השפעת הקדמה על אי השוויון בתוצאות - ובכן, תלוי מה ואיך אתם מודדים. הנושא נחקר באינטנסיביות כבר זמן רב, והמסקנה היא שככל הנראה אין חוקי טבע המכתיבים דווקא השפעה שלילית או חיובית של צמיחה כלכלית על אי שוויון. הכל תלוי בפרטים הקטנים.

בסופו של דבר, ההשקפה שמנסה להדביק תופעות שליליות למהפכה התעשייתית ולעליית המערב איננה נובעת מעובדות היסטוריות. היא נובעת מתפישה מוסרית בסגנון "החטא הקדמון", מכשל קוגניטבי שלפיו לא ייתכן שדבר כל-כך טוב, כמו המעבר מעולם שבו כמחצית מהילדים מתו לפני הגיעם לבגרות אל העולם המודרני, פשוט צמח ככה מעצמו, באופן ספונטני, מבלי שיכוון על ידי ממשלה או יונהג על ידי אינטרסים נסתרים וקונספירציות; מבלי שיהיה זה "משחק סכום אפס" שבו על כל פרט שמרוויח ישנו פרט שמפסיד; מבלי שיהיה צד אפל שכולנו מפספסים. אבל למרבה התדהמה, ובניגוד לאינטואיציה - זה בדיוק מה שקרה ב-200 השנים האחרונות.

אורי כץ | |דעת מיעוט

על עצמי:

דוקטור לכלכלה, חוקר בכיר בפורום "קהלת" לכלכלה. נושא הכתיבה העיקרי שלי הוא כלכלה, גם ברמה האקדמית וגם ברמה האקטואלית, אם כי מדי פעם אני כותב גם על תחומים אחרים.

לפוסטים קודמים בבלוג, כאן

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ