בריאות היא עניין של דמוגרפיה, לא של גיאוגרפיה

רמת בריאות נמוכה מאפיינת את הערבים, העוסקים במקצועות פיזיים, חסרי ההשכלה ואת העניים, בייחוד עניים מבוגרים - בלי קשר למקום המגורים. מחקר חדש על פערי הבריאות בישראל, חלק ב'

אורי כץ
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
מסדרון בית חולים
מסדרון בית חוליםצילום: ניר כפרי
אורי כץ

ברשומה הקודמת עסקתי בתוצאות המפתיעות של המחקר החדש שלי לגבי אי השוויון בבריאות בישראל. למרות שאי השוויון בבריאות בישראל הוא נמוך יחסית למדינות אחרות, הפערים בין האוכלוסיות השונות אינם זניחים. ממה הם נובעים?

מסתבר שרבים במשרד הבריאות, בקהילת המחקר ובתקשורת סבורים שרמת הבריאות מושפעת באופן משמעותי ממקום המגורים. לטענתם, ישראלים שמתגוררים בפריפריה סובלים מהזנחה ממשלתית, היעדר תשתיות, מרחק גדול מבתי חולים, ועל כן רמת בריאותם נמוכה יותר. הנה מספר דוגמאות לכך: אחת, שתיים, שלוש, ארבע.

אלא שהטיעון הזה הוא בעייתי. ישראלים שמתגוררים בפריפרייה שונים באספקטים רבים מישראלים שמתגוררים במרכז - למשל, שכרם הממוצע נמוך יותר ורמת השכלתם נמוכה יותר. הספרות המחקרית מעלה שבכל מדינות העולם תושבים בעלי שכר נמוך יותר ורמת השכלה נמוכה יותר סובלים גם מרמת בריאות נמוכה יותר, בלי קשר למקום מגוריהם. זהו כמובן גם המצב בישראל: לפי הסקר ארוך הטווח של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), ערבים ובעלי מקצועות פיזיים (בינוי, הפעלת מיכון כבד וכדומה) סובלים מרמת בריאות נמוכה יחסית, בעוד שחרדים נהנים מרמת בריאות גבוהה יחסית. ניתן לראות זאת בתרשים הבא, המתמקד בפרטים בני 30-50 כדי לנטרל שוני במבנה הגילאים בין הקבוצות.

רמת הבריאות עבור בני 30-50 לפי קבוצות אוכלוסייה
רמת הבריאות עבור בני 30-50 לפי קבוצות אוכלוסייהצילום: מתוך הסקר ארוך הטווח של למ"ס ל-2017

כפי שציינתי ברשומה הקודמת, הנתונים עבור מרבית התרשימים וכן הקוד (בפיית'ון) שמייצר אותם ואת ניתוחי הנתונים, ניתנים להורדה מספריית הפרויקט באתר GitHub.

חשוב לציין שהתוצאה בנוגע לחרדים לא נובעת מ"אופטימיות יתר" בדיווח עצמי, ומופיעה גם בנתונים אובייקטיביים על תוחלת חיים ושיעורי תמותה ביישובים חרדיים. החרדים הם קבוצה מאוד יוצאת דופן, מכיוון שהם סותרים את הדפוס הקבוע שלפיו בעלי הכנסות נמוכות סובלים מרמת בריאות נמוכה יותר, ואולי כדאי להקדיש להם מחקר עומק נפרד.

על כל פנים, התרשים שלעיל מהווה ניתוח תיאורי בסיסי למדי, אך גם ניתוחים מורכבים יותר, תוך ניטרול גורמים מעורבים שונים, מעלים את אותן התוצאות: לגורמים כגון השכלה, הכנסה ושייכות לקבוצות אוכלוסייה שונות יש השפעה מהותית על רמת הבריאות (כמובן, ישנן כאן בעיה של הסקה סיבתית מקורלציה, שקשה להתגבר עליה).

אחת הדרכים הנחמדות להציג את הקשרים בין המשתנים, היא שימוש בעצי החלטה. מדובר באלגוריתם מתחום Machine Learning, אשר מקבל נתונים ומתאים אליהם מודל במטרה לנבא משתנה מטרה כלשהו. במקרה שלנו משתנה המטרה הוא התשובה של פרטים לשאלה "מהו מצב בריאותך, בדרך כלל?" - אנו מנסים לנבא על פי הנתונים אילו פרטים יענו "בריאות טובה מאוד" לשאלה זו. התוצאה היא התרשים הבא.

עץ החלטה בנוגע לגורמים המשפיעים על רמת הבריאות
עץ החלטה בנוגע לגורמים המשפיעים על רמת הבריאותצילום: מתוך הסקר ארוך הטווח של למ"ס ל-2017

האלגוריתם בוחר באופן אוטומטי את חלוקת המשתנים שמאפשרת לו לנבא באופן הטוב ביותר. ריבועים כחולים יותר בתרשים מייצגים אזורים בנתונים שבהם התחזית היא לבריאות טובה מאוד, וריבועים כתומים מייצגים אזורים שבהם התחזית היא הפוכה.

על מנת לקרוא את העץ עלינו להתחיל בריבוע העליון. בשורה הראשונה בכל ריבוע מצוין קריטריון ההחלטה, ובמקרה של הריבוע העליון - הקריטריון הוא אם הגיל קטן מ-50.5. אם גילו של הפרט גדול מערך הסף נלך ימינה (False) ואם גילו קטן מערך הסף נלך שמאלה (True). אם הלכנו שמאלה, עלינו לבחון האם גילו גדול או קטן מ-41.5. אם הגיל הוא גבוה מ-41.5, אך נמוך מ-50.5, אנחנו מגיעים לריבוע שבו הקריטריון מבוסס על מקצוע פיזי. מקצוע פיזי הוא משתנה בינארי, השווה ל-1 עבור בעלי מקצועות פיזיים ול-0 אחרת. על פי העץ, התחזית לבעלי מקצועות פיזיים בגילאי 42-50 היא לבריאות שאיננה טובה מאוד, בעוד שהתחזית לאלו שאין להם מקצועות פיזיים בגילאים אלו היא לבריאות טובה מאוד.

מהעץ אנחנו יכולים ללמוד שבריאות נמוכה נפוצה בעיקר בקרב מבוגרים בעלי הכנסה נמוכה. תוצאות אלו יכולות לשקף את השפעת ההכנסה על רמת הבריאות, אך גם את הכיוון הסיבתי ההפוך, כלומר את ההשפעה של רמת הבריאות על רמת ההכנסה של מבוגרים, שחלקם פורשים לפנסיה מוקדמת בגלל בעיות בריאות. מלבד זאת, אנחנו למדים שמקצועות פיזיים משפיעים לשלילה על רמת הבריאות כבר מגילאי הארבעים. לבסוף, אנחנו יכולים ללמוד מהעץ שהמשתנים המצוינים בו הם המשתנים החשובים יותר מבחינת השפעתם על רמת הבריאות.

בשלב הבא, ניסיתי לבדוק את השפעת הגיאוגרפיה על הבריאות. למשל, במפה הבאה ניתן לראות את שיעורי התמותה באזורים שונים בארץ, וכן ביישובים שונים:

0

במחקר שלי מותארות שלוש עדויות שונות לטובת הטענה שהמאפיינים הדמוגרפיים הם העיקר, ולא מקום המגורים:

1. אורך התורים בפריפרייה וזמינות הרופאים אינם גרועים יותר מאשר במרכז.

למשל, בתרשים הבא ניתן לראות את זמני ההמתנה לרופאים בהתמחויות שונות. נראה שדווקא בצפון זמני ההמתנה הם הנמוכים ביותר, וגם בדרום בחלק מההתמחויות זמני ההמתנה אינם יוצאי דופן.

זמן המתנה חציוני בימים, לפי התמחויות, 2018-2019
זמן המתנה חציוני בימים, לפי התמחויות, 2018-2019צילום: משרד הבריאות

בהחלט ייתכן שבעבר המצב היה אחר, אך מדיניות מכוונת של משרד הבריאות צמצמה את הפערים עד שהם נעלמו כליל.

2. כאשר מנטרלים באמצעות רגרסיה את המשתנים הסוציו-אקונומיים, כגון הכנסה, השכלה והשתייכות לקבוצות אוכלוסיה שונות, למרחק ממרכז הארץ או מבית החולים הקרוב ביותר אין השפעה על מדדי בריאות

תוצאה זו חוזרת על עצמה גם כאשר הניתוח הוא על נתוני פרט, וגם כאשר הניתוח הוא ברמת היישוב. השפעת המרחקים, שהיא מלכתחילה קלושה למדי ואפסית בחלק מהמקרים, פשוט נעלמת.

3. לערבים המתגוררים בערים מעורבות יש רמת בריאות דומה לערבים המתגוררים בערים ערביות, וכך גם לגבי היהודים.

למשל, בתרשים הבא ניתן לראות שיעור תמותה מתוקנן לאלף איש. הפערים בין ערבים ליהודים משמעותיים ביותר בכל הערים, מלבד המקרה יוצא הדופן של נוף הגליל (נצרת עילית). אותה התוצאה מתקיימת גם לגבי מדדים אחרים.

00

לסיכום, בריאות בישראל היא בעיקרה עניין של דמוגרפיה, לא של גיאוגרפיה. רמת בריאות נמוכה מאפיינת את הערבים, את העוסקים במקצועות פיזיים, את חסרי ההשכלה ואת העניים, בייחוד עניים מבוגרים - בלי קשר למקום מגוריהם. על כן, הקריאות שנשמעות להקמת בתי חולים בפריפרייה בדחיפות או למשיכת רופאים לשם הן בעייתיות. יש לזכור שתקציב הבריאות הוא בסופו של דבר מוגבל, וכל שקל שמושקע בכיוון מסוים הוא שקל שלא מושקע בכיוון אחר.

אם הבעיה היא רמת הבריאות של אוכלוסיות חלשות מבחינה סוציו-אקונומית, עלינו להתמקד בהן ולא באזור גיאוגרפי כזה או אחר. חשוב מאוד להתמקד בבעיות אמיתיות, ולא בבעיות שאינן קיימות. ומהן הבעיות האמיתיות הללו? כיצד ההכנסה הנמוכה וההשכלה המועטה מתרגמות לרמת בריאות נמוכה יותר? בפוסט הבא והאחרון בסדרה אצלול לתוך הנתונים ומהם אראה מהיכן מגיעים הדפוסים שתיארתי כאן.

אורי כץ | |דעת מיעוט

על עצמי:

דוקטור לכלכלה, חוקר בכיר בפורום "קהלת" לכלכלה. נושא הכתיבה העיקרי שלי הוא כלכלה, גם ברמה האקדמית וגם ברמה האקטואלית, אם כי מדי פעם אני כותב גם על תחומים אחרים.

לפוסטים קודמים בבלוג, כאן

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ