בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חינוך אחר

מאבטחים בתחנת הרכבת מנעו כניסה של אשה עם חיג'אב לתחנה - גם לאחר שהציגה תעודה מזהה

השוטרים שהגיעו לתחנה בבאר שבע לא מנעו את ההשפלה, ושלחו גם הם את היאם אזברגה בת ה-25 לנסוע באוטובוס במקום ברכבת

56תגובות
תחנת הרכבת בבאר שבע
אליהו הרשקוביץ

היאם אזברגה, בת 25, נוסעת בקו הרכבת שבין לוד לבאר שבע שלוש-ארבע פעמים בשבוע, ללימודים לתואר ראשון ולעבודה בארגון הערבי-יהודי אג'יק. ב-1 באפריל ביקשה אזברגה להיכנס לתחנת הרכבת מרכז בבאר שבע, והתבקשה על ידי המאבטחים להציג תעודת זהות, כנראה בגלל החיג'אב שהיא חובשת. כשהתברר כי שכחה את המסמך המזהה בבית, עוכבה על ידי אנשי הבטחון של הרכבת, עד להגעת שוטרים. אולם בשונה ממקרים דומים של פרופיילינג, מנעו המאבטחים והשוטרים מאזברגה להיכנס לתחנת הרכבת גם לאחר שהציגה דרכון. מבחינה זו, מדובר בשכלול: לא רק תיוג אתני־לאומי פסול אלא גם ענישה שרירותית.

"בכניסה לתחנה, עוד לפני הבדיקה של התיקים, שאלה אותי המאבטחת אם אני נוסעת ברכבת", מספרת אזברגה, "יחד איתי עברו 15-20 בני אדם, אבל רק ממני היא ביקשה תעודת זהות. כששאלתי למה רק אני צריכה להציג תעודת זהות ואם כיסוי הראש שלי מפחיד אותה, היא לא הגיבה. הפכו לי את התיק ואז גיליתי ששכחתי את תעודת הזהות בבית, בלוד. המאבטחת אמרה שאני מעוכבת עד שיגיעו שוטרים, שאסור לי ללכת לשום מקום. ביקשתי לחכות בתוך התחנה, כי יש שם צל ומזגן, אבל לא נתנו לי. בינתיים הגיעו עוד מאבטחים, שדחפו אותי החוצה. היו גם אנשים שקיללו אותי".

"בחוץ, נזכרתי שיש לי בתיק דרכון חדש שהוצאתי. הראיתי אותו למאבטחת אבל היא אמרה שעדיין אסור לי להיכנס לתחנה. חיכיתי. השוטרים הגיעו תוך עשר דקות, והראיתי גם להם את הדרכון. חשבתי שהכל בסדר, אבל אז השוטרים אמרו שאסע באוטובוס. לא הבנתי מה קורה: חיכיתי בחוץ, עם הקללות והחום, כמו שאמרו לי, הצגתי מסמכים מזהים, לא עשיתי שום דבר לא בסדר - למה לא נותנים לי להיכנס לתחנה? השוטר אמר שזו החלטה של המאבטחים ושאין לו סמכות ברכבת. כשהסביר שתפקידו הוא 'להגן על אזרחי ישראל'. שאלתי אם אני לא אזרחית המדינה. התשובה שקיבלתי היתה: 'תשחררי אותנו, אל תעכבי אותנו יותר. סעי באוטובוס". לאחר שהבינה שלא תקבל עזרה מהשוטרים, עזבה אזברגה את תחנת הרכבת.

הפוסט פייסבוק של אזברגה - דלג

לאחר שאזברגה פרסמה את המקרה בדף הפייסבוק שלה, החליטו במרכז לנפגעי גזענות " (שהוקם על ידי המטה למאבק בגזענות והמרכז הרפורמי לדת ומדינה), ובסוף חודש אפריל שלח עו"ד אורי נרוב מכתב תלונה למנכ"ל הרכבת, שחר איילון, ולניצב מוטי כהן, מפקד מחוז דרום של המשטרה, בדרישה לנקוט צעדים משמעותיים נגד המעורבים ולפצות את אזברגה ב-50 אלף שקלים. "התנהלות מאבטחי הרכבת וכוח המשטרה נגועות בחריגה מסמכות", הוא כתב, "(מדובר ב)בידוק בטחוני מפלה ופסול על רקע מוצא לאומי והשתייכות דתית".

חוק "סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור" קובע כי למאבטחים יש סמכות לדרוש מאדם להזדהות ולערוך חיפוש בגופו או בכליו. ואולם, מרגע שאזברגה הציגה דרכון, ציין עו"ד נרוב, "לא התקיימה עוד עילה למנוע ממנה שוב להיכנס לתחנת הרכבת". יתרה זאת, הסמכות שניתנה למאבטחים לעכב אדם (עד בוא שוטר) מותרת בכמה סייגים: אם יש חשד סביר שהוא נושא נשק שלא כדין או עומד לעשות שימוש שלא כדין בנשק, אם ביצע מעשה אלימות, או יש איום ממשי שהוא עומד לבצע מעשה אלימות. שלושת הסייגים לא התקיימו במקרה זה. "עיכובה הבלתי חוקי של אזברגה ומניעתה להמשיך ולהשתמש בשירותי הרכבת הפרו כל איזון בין שמירה על בטחון הציבור לבין שמירה על כבוד האדם, פרטיותו וזכויותיו", אמר נרוב. באשר לשוטרים הוסיף כי "לא רק שהתפרקו מסמכותם לאכוף את החוק, אלא היו שותפים לרמיסת זכויותיה וכבודה של אזברגה".

הדו"ח המסכם של הצוות למיגור גזענות נגד יוצאי אתיופיה, שפורסם ביולי 2016 ואומץ על ידי הממשלה, התייחס גם לדרישה חוזרת ונשנית, ללא כל הצדקה עניינית, של שוטרים מאזרחי יוצאי אתיופיה להציג בפניהם תעודת זהות. הפרופיילינג הזה, נכתב שם, גורם לתחושת השפלה, הדרה וזרות. הדברים נכונים גם במקרה של שאזברגה, שהתחילה לחבוש חיג'אב לפני חמש שנים - וגילתה מאז שהיא "איום בטחוני".

מנכ"ל הרכבת, שחר איילון
ניר קידר
ניצב מוטי כהן, מפקד מחוז דרום של המשטרה
אליהו הרשקוביץ

לפני כעשרה ימים הצטרפה היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות במשרד המשפטים, שהוקמה לאחר אימוץ הדו"ח, לביקורת. "במקרה זה, רכבת ישראל ומשטרת ישראל פעלו לכאורה בניגוד לחוק", ציין המכתב שנשלח לראשי שני הארגונים, "קיים חשש כבד כי ההתנהלות הפסולה של אנשי האבטחה של הרכבת והשוטרים שהגיעו למקום כלפי המתלוננת, היא על רקע מוצאה". עוד מדגיש המכתב את המובן מאליו כי "אירועים המעוררים חשד להתנהלות פסולה של שוטרים או גורמי אכיפה אחרים (כגון פקחים) על רקע מוצא מסוים של אדם הם אסורים בהחלט".

מרכבת ישראל נמסר בתגובה, כי היא "פועלת בהתאם להנחיות משטרת ישראל, המחייבות בידוק בטחוני בכניסה לתחנה, וכן הצגת תעודה מזהה במידה והתבקשו לכך. אנו מבקשים מלקוחותינו לשתף פעולה עם אנשי האבטחה. יודגש כי מבחינת רכבת ישראל, לאחר הצגת תעודה מזהה, לא היתה כל מניעה מהנוסעת להיכנס לתחנה". מהמשטרה נמסר כי "הסמכות לבדוק נוסעים ולהכניסם לתחנות הרכבת מצויה בידי מאבטחי הרכבת ולא בידי המשטרה ומשכך יש לפנות לרכבת ישראל בנושא זה. המשטרה תמשיך להעניק שירות שוויוני ומקצועי לכל אזרחי ישראל. לצד זאת, הטענות המדוברות הועברו לקצין תלונות הציבור".

לדברי נרוב, עד היום לא התקבלה כל תגובה מהרכבת או מהמשטרה למכתב התלונה ששלח לפני כחודש. אזברגה מוסיפה כי גם אליה לא פנה אף גורם בניסיון לברר את המקרה. היא ממשיכה להשתמש ברכבת כמה פעמים בשבוע. "לפני שבועיים אותה מאבטחת שוב אמרה רק לי לעצור ולהציג תעודת זהות", היא מספרת, "שאלתי אם היא מבקשת רק מנשים עם כיסוי ראש, והיא ענתה שכן, וש'זה מה שיש', ואז היא אמרה שאני מוכרת לה מאיפשהו. היא לא זכרה את כל הבלגן שהיה קודם".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו