ספר השירים שעשוי להציל חיים של חתולים - דברים שקורים באמת - הבלוג של אורלי וילנאי - הארץ

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ספר השירים שעשוי להציל חיים של חתולים

משפחתו של אוהב החתולים מתגייסת להקים מיניבוס להקמת חתולים. ועוד: לא צריך קסם כדי להציל חולה פוליו ללא מקום מגורים, רק רצון טוב

תגובות
חתולי רחוב אוכלים
דניאל צ'צ'יק

כולם אהבו אותו. השכנים, העמיתים לעבודה, המשפחה המסורה שלו ובעיקר החתולים. לא יהיה מוגזם לאמר שאין כמעט חתול אחד בתל אביב שלא הכיר את מד"ן נריה השמועה אודות האיש הקשיש שעושה כל יום את המסלול מכיכר רבין לכיכר דיזינגוף בתל אביב, חמוש באוכל מפנק בעבור חתולי הרחוב, ודאי עברה משפם לאוזן בקרב בני משפחת הנמרים התל אביביים. הם היו בבת עינו, הם והשירים שכתב כמעט בכל יום ותלה בחלון הראווה של הגלריה שלו, "גוונים בדיזנגוף" המיתולוגית בעיני רבים.

הוא נולד בשם מרדכי, אבל בבגרותו בחר לעצמו את השם מד"ן - מוקיר דרכי נועם - כי כזה הוא היה , פשוט איש מקסים. כך, ממש לפני מותו במרץ לפני שנה, בגיל 85 , עוד הספיק לאמר כמה מילים יפות במיוחד למי שסבבו אותו, לפני שאיבד את הכרתו.

מד"ן נריה

שני חלומות היו לו לאיש החביב הזה, שאותם לא הספיק להגשים. האחד היה להוציא ספר משיריו הרבים, והשני השני למסד מיניבוס שיסע ברחבי העיר ויאכיל את חתולי הרחוב. עכשיו, אחרי מותו, בני משפחתו מנסים להגשים את חלומותיו. ספר השירים כבר יצא לאור, משעשע ומרגש. את מסלול חלוקת המזון שלו עשו אחד לאחד עם הנכדים, אבל למיניבוס לא הגיעו. אז עכשיו הם מציעים למכירה את ספרי השירים שלו ובכסף שייאסף ימסדו סיוע לחתולים דרך המחלקים האחרים בעיר, כלומר יעבירו להם את הכסף  כדי שאהבת אביהם לחיות תישמר בדיוק כפי שהוא נהג לעשות.

נעמי רבינוביץ', בתו של נריה, מספרת שאביה כתב 1,600 שירים, מתוכם הם בחרו בקפידה 60 שאוגדו לספר אותו הם מבקשים למכור בסכום סמלי (40 שקל), והכל יעבור ישירות להאכלת החתולים שוודאי מתגעגעים אליו. רבינוביץ' דומעת בכל פעם שהיא מזכירה את אביה, האהבה שהוא הרעיף על כולם חזרה אליו בחזרה. אם גם אתם רוצים להיות חלק מפינה אחת של טוב אתם מוזמנים להיכנס לכאן, או ליצור קשר ישירות עם נעמי: 054-4960157.

פרדה קלה... יחסית / מד"ן נריה

איני מתקשה להיפרד מעורי המגרד

מראשי הקירח: מהמקומות שבהם השיער לפתע צומח

מגברות לא נכספת, מידי הרופסת

מרגלי הצולעת, מעיני הדומעת

(השנייה עצלה כבר עשתה את שלה)

מנשימה מקוננת, מעייפות מתלוננת

מכלייתי היחידה (כך מלידה) מהלב הכואב

מראות עגומות שבקושי נושמות...

...ואם זכרוני ישאר לברכה

בקרב בני המשפחה -

אעצום את עיניי ואפרוש בשמחה. 

 מד"ן נריה

זה אולי גם המקום להזכיר את "כנס שחרור בעלי חיים" השני של "החזית לשחרור בעלי חיים" ו"קירות שקופים". הכנס יערך ביום שישי הקרוב, 7.7.2017, בין 8:30 ל- 16:00 במרכז דוהל בתל אביב. לא לטבעונים בלבד.

מחפשים את הטובים

ברוח טראמפ אני מבקשת למסד פינה שמחפשת רק חדשות טובות. האמת היא שיש לא מעט כאלה, אך הן נרמסות תחת הרפש הכללי.

הרשו לי להכיר לכם את חסיד אומות הדיור הציבורי, ששמו יובל פרנקל. בתפקידו הוא מנכ"ל החברה המשכנת עמיגור, אבל ביכולותיו הוא הרבה יותר מזה בעיקר כי הוא רוצה; רוצה לטפל בלקוחות שלו, רוצה לסייע למי שאינם לקוחות שלו, רוצה שהחיים כאן יהיו יותר טובים ומצליח.

יובל פרנקל
אליהו הרשקוביץ

נעבור לדוגמה. רוני ליבנה, מנהלת הקו המיוחד שלנו הפנתה אליו את סיפורו של דן, בן 50, חולה פוליו מילדות ומשום כך מוכר בביטוח הלאומי כנכה מאה אחוז. הוא מקבל קצבה  של כ-2,700 שקל בלבד. דן גרוש ואב לשני ילדים , הוא אמור לשלם מזונות, אבל מטבע הדברים לא מצליח וכבר מטפח חוב גדול בהוצאה לפועל בעל כורחו. דן גר עכשיו במחסן של מכר בעבור 1,700 שקל בחודש. הסיוע בשכר דירה שהוא מקבל עומד על 530 שקלים בלבד.

הוא מקבל את הסיוע משום שנמצא זכאי לדיור הציבורי, אך לא נמצאה לו דירה. במשרד השיכון הציעו לו דיור מוגן, אבל זה רחוק מהיישוב הדרומי שבו גרים ילדיו.

וכך נעשתה פנייה מצידנו, נשלחו דוחות מהרווחה, בקשות על גבי בקשות אבל לא נמצא פתרון בעבורו, עד שהגענו אל יובל פרנקל. השבוע קיבל דן מפתחות לדירת דיור ציבורי בקריית גת.

קסם? לא, רק רצון טוב מאוד.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות