אז על מה הסרט הבא של יוצרי ״מי מפחד מהזאב הרע״? - התמונה הגדולה - הבלוג של אורון שמיר - הארץ
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אז על מה הסרט הבא של יוצרי ״מי מפחד מהזאב הרע״?

אחרי להיט האימה הקומי שפתח להם את הדלת להוליווד, אהרון קשלס ונבות פפושדו יעבדו סיפור קצר בשם ״We Are All Monsters Here״ על עולם בו פורצת מגפת ערפדים

תגובות
מתוך "bitten"

חמש שנים עברו מאז צמד הבמאים-תסריטאים אהרון קשלס ונבות פפושדו קנו לעצמם שם עולמי בזכות ההצלחה של סרטם השני, ״מי מפחד מהזאב הרע״. לאורך כל התקופה בה נדדו על ציר תל אביב – לוס אנג׳לס, ההתעניינות התקשורתית בזהות הפרויקט הבא שלהם הזינה לא מעט שמועות וכותרות, אבל החל מאתמול זה נראה סופי – יש סרט חדש בקנה. בווראיטי מדווחים על עיבוד של השניים לסיפור הקצר ״We Are All Monsters Here״ מאת הסופרת קלי ארמסטרונג. עלילת הסיפור, והסרט המתהווה, מתרחשת בעולם בו וירוס שהופך אנשים לערפדים נהיה למגפה, כאשר בשעות הלילה הצמא לדם מתעורר וגובה קורבנות. ממשלת ארצות הברית מסמנת את הנגועים והבריאים, והגיבורה היא סטודנטית בקולג׳ שלא נדבקה בווירוס אך כלואה בשטח המעונות שמכותר בידי הצבא. יחד עם חברתה, שנותרת כזו למרות שסומנה כערפדית בפוטנציה, השתיים פוצחות במסע הישרדות בין כתלי מוסד הלימודים שהפך לאיזור מוכה אסון. קשלס ופפושדו יכתבו את התסריט וגם יביימו.

חברת ההפקות האמריקאית מאחורי העיבוד היא Crystal City Entertainment והמפיקים מטעמה הם ג׳ונתן רובנסטין וארי דניאל פינצ'וט. ברזומה שלהם אפשר למצוא מצד אחד את הדרמות הפוליטיות ״משחקי שלטון״ של ג׳ורג׳ קלוני או ״המשרת״ של לי דניאלס, ומצד אחר קומדיות רומנטיות ואחרות כמו ״קלת דעת״ או ״מרגלת מתבגרת״ בכיכובה של מיילי סיירוס. מנקודת מבט ישראלית, שווה להזכיר שהחברה חתומה גם על הסרט התיעודי ״אחריי: סיפורו של יוני נתניהו״, אבל מבחינה יצירתית קשה לדעת עדיין את הכיוון בו יילך הסרט החדש. אפילו אם לוקחים בחשבון את קומדיית האימה על שודדי הקברים ״Burke & Hare״ שהפיקה החברה עבור ג׳ון לנדיס, כמו גם את היכולת של קשלס ופפושדו לזרות הומור ברגעים של מתח ואימה, נדמה שזו התנסות מסוג חדש לכל המעורבים.

אהרון קשלס ונבות פפושדו
Larry Busacca / AFP

בהתחשב בחומר המקור, קשלס ופפושדו יכולים לשאוב ניסיון דווקא מסרטם הראשון - ״כלבת״ (2010). גם שם היה מדובר בהתפרצות של אלימות בין כמה וכמה דמויות שחלקן זרות וחלקן מיודדות בראשית העלילה, המתרחשת בשטח מצומצם של יער אחד. בצירוף מקרים מעניין, הפעם הקודמת שבה כתביה של ארמסטרונג עובדו למסך קשורה, לפחות מילולית, לנשיכות וזאבים. מדובר בסדרה בשם ״Bitten״, שהעניקה טיפול עכשווי לז׳אנר אימה אחר – אנשי זאב. במרכז הסדרה דמותה של אשת-זאב שהיא היחידה מסוגה בעולם הנשלט בידי גברים, מעין טוויסט פמיניסטי לסוגה המוכרת לעייפה. גם ז׳אנר סרטי הערפדים זקוק לניעור רציני, בטח אחרי רידודים כמו סדרת סרטי ״דמדומים״ לנוער מחד או סרטי ״מפלצת של מלון״ לילדים. אפשר היה לראות ניסיון לחדש בסדרה ״ג׳ודה״ על הערפד היהודי מבית הוט, אבל נדמה שאם יש מישהו שמסוגל לעשות זאת בגדול ובהוליווד - זה הם.

הרומן של השניים עם הקולנוע האמריקאי החל ב-2013 בזכות הצלחת ״מי מפחד מהזאב הרע״ בפסטיבלים המיועדים לסרטי ז׳אנר, כולל פרס בפסטיבל ״פנטייז׳ה״ הקנדי ושני פרסי סאטורן, העיטור הגבוה ביותר לסרט ז׳אנרי. גם החסות שפרש קוונטין טרנטינו, שהכתיר את ״מי מפחד״ לאחד מסרטי השנה שלו, בהחלט לא הזיקה למוניטין של השניים שהחלו להיות מחוזרים. פרויקטים קודמים ומדוברים בהם פפושדו וקשלס היו מעורבים בשנים האחרונות מעבר לים כוללים כתיבת תסריט עבור עיבוד אמריקאי לסרט ההונג-קונגי ״נקמה״, ויצירת סרט קצר במסגרת חלק 2 של אנתולוגיית האימה הבינלאומית "The ABCs of Death״. שמם גם נקשר ברימייק בכיכובו של ברוס וויליס למותחן הנקמה והפעולה ״משאלת מוות״, אך לבסוף הם ויתרו ובמקומם הובא הבמאי איליי רות׳ כדי לעמוד בלוח הזמנים הצפוף. ואכן, את התוצאה אפשר יהיה לשפוט בחודש הבא בבתי הקולנוע.

במקביל לפלירטוטים עם הוליווד שהופכים כעת לקשר רציני, צמד היוצרים עדיין עומל על סרטם הישראלי השלישי. כפי שפורסם רשמית בפסטיבל קאן האחרון, קשלס את פפושדו נמצאים בשלב טרום הפקה של ״היו זמנים בפלשתינה״, המוגדר כמערבון המתרחש בימי המנדט הבריטי בארץ ישראל. העלילה מתמקדת בנערים המחליטים לחטוף חיילים בריטים בתגובה להחלטת המנדט להוציא להורג חברי אצ״ל וכן במטרה להוכיח את עצמם כלוחמי מחתרת. למרות שאין עדיין תאריכים משוערים להפקות הללו וגם ודאי שלא להקרנת סרטם הבא של אהרון קשלס ונבות פפושדו בכל שפה שהיא, אפשר להחזיק אצבעות שזה יקרה במהרה. חמש שנים של ציפיה זה לא מעט, אבל אם כבר חיכינו עד עכשיו – מה זה כבר עוד שנה-שנתיים?



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#