על מה מרמזת הבחירה המוזרה של אולפני וורנר באווה דוברניי?

אולפני וורנר הכריזו שהבמאית האמריקאית תביים את סרטם הבא בדיוק כשהעיבוד לספר ״קמט בזמן״ שביימה עבור דיסני נכשל בקופות בארצות הברית. האם גם התזמון כושל או שהגענו לשלב הבא במהפכה בו גם לבמאיות יכולות להיות קריירות יציבות?

אורון שמיר
אורון שמיר
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
הבמאית אווה דוברניי
הבמאית אווה דוברניי. בחירה מפתיעה לאור כשלון סרטה האחרון בקופותקרדיט: רבקה קבג' / אי-פי
אורון שמיר
אורון שמיר

אולפני וורנר הודיעו בסוף השבוע על מצטרפת חדשה ליקום הקולנועי המתהווה של גיבורי העל שלהם. הכוונה היא לא לשחקנית קריסטן וויג, שנודע כי תגלם את הנבלית בסרט הבא של ״וונדר וומן״, אלא לבמאית אווה דוברניי. היוצרת, שבאמתחתה כבר 20 פרויקטים בהם ישבה על כס הבימוי, תוביל את העיבוד לקומיקס ״האלים החדשים״ שאמור להתרחש בשתי פלנטות מרוחקות ולהרחיב בין היתר על העולם ממנו הגיח מי שהיה הנבל בסרט ״ליגת הצדק״, סטפנוולף. הבחירה בדוברניי אינה ההפתעה שבידיעה החדשותית, אלא העיתוי של פרסומה – כשבוע אחרי שסרטה הנוכחי של הבמאית, ״קמט בזמן״, הגיע אל בתי הקולנוע ונכשל בקופות הכרטיסים.

״קמט בזמן״ הוא עיבוד לספרה עטור הפרסים והכתרים של מדלן ל'אנגל, שהיה אמור להיות משאבת הכסף הבאה של אולפני וולט דיסני. תאריך היציאה שלו מוקם במכוון בין שני סרטי ״הנוקמים״ (״הפנתר השחור״ הסופר-מצליח ו״מלחמת האינסוף״ ששובר שיאי מכירה מוקדמת) ועל היצירה עצמה הופקדו התסריטאי ג׳ף סטוקוול (״ממלכת טראביתיה״) והתסריטאית האלופה של דיסני ג׳ניפר לי (״לשבור את הקרח״, ״ראלף ההורס״, ״זוטרופוליס״ ועוד). בין הפנים המפורסמות שבסרט ניתן למנות את אופרה ווינפרי, ריס וויתרספון ומינדי קלינג בתור הישויות האמהיות שמדריכות את הגיבורה הצעירה, את גוגו מבתה-רו בתור אמה הביולוגית והשחקנית הצעירה סטרום ריד (״12 שנים של עבדות״) בתפקיד הראשי כנערה המחפשת את אביה הנעדר (כריס פיין). בהופעות אורח אפשר למצוא את זאק גליפיאנקיס, מייקל פנייה ואנדרה הולנד, למקרה שהיו חסרים גם גברים.

דוברניי וקאסט השחקניות של "קמט בזמן"
דוברניי וקאסט השחקניות של "קמט בזמן". הליהוק היה מבטיח, התוצאה הסופית - פחותצילום: ג'ואל ריאן / אי-פי

מצד אחד, דוברניי נדמית כבחירה מתאימה להביא למסך סיפור על נערה שחורה הנעזרת בשלל דמויות אמהיות במסעה למצוא את אביה. מצד אחר, קשה לומר שסרטיה הקודמים של הבמאית המאוד-פוליטית ומקורקעת למציאות (״סלמה״, ״ה-13״) העידו על יכולתה להתמודד עם עלילת פנטזיה ומדע בדיוני שכוללת מסעות בין מימדים שונים כפי שמתואר בספר. בכל זאת, האולפנים האמידים הפקידו בידיה תקציב של 103 מיליון דולר, שהוכרז כגבוה ביותר עימו עבדה אי פעם במאית אפרו-אמריקאית. יחד עם תקציב השיווק המספרים מגיעים לכמעט רבע מיליארד דולר שדיסני הוציאו על הסרט, אבל בשבועיים שהוא על המסכים הם קיבלו בחזרה רק 62 מיליוני דולרים בקופות הכרטיסים בארצות הברית ועוד 10 מיליון ברחבי העולם. גם אם ניקח בחשבון שההפצה תלך ותתרחב, כבר מדובר בכשלון.

גם אצל המבקרים נרשמה הסכמה לכיוון השלילי, או לפחות הבינוני, עם 40% ביקורות חיוביות באתר "רוטן טומייטוז" ו-53 במדד המקביל של אתר "מטאקריטיק". רוב הביקורות ציינו לרעה את עולם הפנטזיה האמנם צבעוני אבל גם מקושקש ויומרני שבראה דוברניי, אך הזדהו עם המסרים החברתיים העולים מהסרט. זה כמובן לא מפתיע בהתחשב ברזומה של הבמאית, ששני סרטיה האחרונים עסקו במרטין לותר קינג ובשיטת הכליאה האמריקאית, כך שמדובר בתשבוחות צפויות ואם יורשה לי להוסיף – גם קצת ריקות. המסרים של הסרט נמצאים בתחרות פנימית של קיטש דביק ורוחניות או נוצריות מאוסות, בסרט שבו כולן מחפשות את ״אבא״ ורק רוצות ״לתת לאור להיכנס״. הדגש בסרט אמור היה להיות אמנם על ילדה מבריקה ההופכת לכבויה כשההורה שלה עוזב למימד מקביל, אבל לא פחות מכך על אותם עולמות פנטסטיים שאליהם מגיעים בכוח המחשבה. הכשלון האמיתי של דוברניי הוא כיוצרת של סרט בסוגת הפנטזיה.

מה שמחזיר אותנו לתהייה המקורית - מה בער לאולפני וורנר להכריז עליה דווקא עכשיו כעל הבמאית הבאה שלהם למותג ״ליגת הצדק״ שאמור להתרחש בעולמות בדיוניים מלאי דמיון? יכול כמובן להיות שהם דווקא אהבו את מה שראו ב״קמט בזמן״, וסביר גם להניח שהעסקה נרקמה הרבה לפני, והעיתוי נבחר מבעוד מועד ומבלי לדעת על המעידה במבחן התוצאה. אחרי הכל, ההצלחה הגורפת של ״וונדר וומן״ אצל הקהל והביקורת כאחד ודאי שכנעה את קברניטי וורנר, האחראים על גיבורי העל של די-סי. קומיקס, ללכת יותר לכיוון של במאיות. זאת במטרה לנסות ולשחזר את ההצלחה של פאטי ג׳נקינס, שחתומה כמובן גם על סרט ההמשך בו תשוב לככב גל גדות. בזמן שבמאי בעל שם כמו ג׳וס ווידון נטש תוך כדי עבודה את העיבוד המתהווה שלו לגיבורת העל ״באטגירל״ עבור האולפנים, וורנר כבר יודעים שעל הבמאית שלהם אפשר לסמוך – ובחרו לחזק היכן שהם חזקים.

דוברניי מצטלמת עם מעריצות בבכורת הסרט "קמט בזמן" בלוס אנג'לס
דוברניי מצטלמת עם מעריצות בבכורת הסרט "קמט בזמן" בלוס אנג'לס. אולי מישהו באולפני וורנר דווקא אהב את מה שראה בסרטצילום: מריו אנזוני / רויטרס

ישנה גם עוד דרך להסתכל על הבחירה בדוברניי דווקא על רקע נקודת שפל יחסית בקריירה שלה. הבמאית ילידת קליפורניה עברה מעולם יחסי הציבור לעשייה קולנועית באמצע העשור הקודם ומאז לא עצרה בדרכה להפוך להבטחה הגדולה של הקולנוע האמריקאי, כמייצגת של שתי אוכלוסיות עימן היא מזוהה – נשים ושחורים. כעת, אחרי כשכבר עבדה עם פרמאונט (״סלמה״), נטפליקס (״ה-13״), דיסני בסרטה הנוכחי ו-וורנר בזה הבא, נדמה שהיא יכולה להנות מדרגת ההצלחה אליה הגיעה, רמה מהסוג שמקנה חסינות מסויימת. כלומר, כבר אי אפשר לבוא ולהגיד שאווה דוברניי נדחפת קדימה רק בגלל הכוחות שהיא מתיימרת לייצג (והיו כאלה שבאו ואמרו), ואולי הגענו לשלב הבא במהפכה השיוויונית המבורכת שנובטת בהוליווד – השלב שבו נוכל לקבל גם כשלון של במאיות מובילות בטבעיות ובלי שזה יפגע להן בקריירה.

אורון שמיר

אורון שמיר | |התמונה הגדולה

כותב על קולנוע בפרט ותרבות בכלל, ב"עכבר העיר" מ-2006, ובאתר סריטה מ-2010.

חולם על תל אביב מאז ומתמיד, אבל לאחרונה מתעורר בניו יורק.

תגובות