גידול ילדים: בין פליאה לחרדה
כבר שנים שהצלמת תמי קליין מלווה את בנותיה עם המצלמה (מיה מגיל שמונה עד גיל 12 ואמה מגיל חמש עד גיל תשע): "אני מתבוננת בהן בפליאה גדולה שמלווה בחרדה גדולה. יש בי צורך עז לגונן עליהן ובאותה העת לחשוף אותן"
הופעתו השניה של הצלם אליאן לאבוילה בבלוג, אינה פחות מרשימה מהראשונה. זהו אלבום משפחה אינטימי המתעד את החיים של שישה אחים ואחיות (הילדים של לאבוילה), החיים בטבע בצרפת הכפרית, לא רחוק מבורדו
התגייסתי למילואים בגיל 27, בלי שעשיתי שירות סדיר כלל. גם 19 שנים אחרי אני מתרגש לשרת כמו שרק ילד יהודי שגדל בגולה יכול, למרות שגיליתי שבצבא שום דבר שנכון שיקרה, לא קורה באמת
שלוש וחצי שנים שאני מצלם את אזור מאה שערים בירושלים. פרויקט שהתחיל כקטן הפך במהרה לאובססיה של ממש, עם ארכיון שהולך וגדל אט אט למימדים עצומים
כשהייתי ילדה קטנה, נהגתי לבקר אצל סבתי אחת לשנה. זו היתה תמיד נסיעה לעולם חדש לגמרי, מלא חמימות, רוגע והרמוניה, שבו הזמן עבר לאט, המילים נאמרו בהרהור והמבטים היו ארוכים יותר
הצצה לפורטפוליו של ג'ו גרייר, צלם שבכלל רצה להפוך לכומר והיום מחזיק בחשבון אינסטגרם עם כחצי מיליון עוקבים. לפני מספר שבועות ביקר בארץ
באוהל לבן, בשימוש בפרקטיקה מהמאה ה-19 צילמו אלדד מנוחין ועומר יאיר את משתתפי המידברן לצילומים שהם ההפך הגמור מהעידן הדיגיטלי
"ארץ יולדת", סדרת תצלומים שצולמה בין 2001-2005 עוסקת בחרדת האם במציאות הישראלית ובכלל, תוך שימוש מפורש בסימבוליקה מקומית כגון מגן דוד ופרחי דם המכבים. העבודה על סדרה זו, שרובה טרם הוצג, החלה ב 2001, בתקופה של יאוש אפוקליפטי בישראל, עם התפוררות תהליך השלום שהחל באוסלו ופריצת האינתיפאדה השנייה
סוזנה הרהורצק אינה מכירה את הנשים שצילמה, הן עברו על פניה במשך שנה בנמל תל אביב. השאלה, האם לעשות שחזור ואיזה, מעסיקה נשים רבות שעברו כריתת שד בעקבות מחלת הסרטן. הסקרנות וההתעניינות סביב הצורות השונות של החזה הנשי, הופכת לעיסוק אובססיבי אצל נשים אלה
סדרה נוגה של הצלם דודי חסון ממושב עין הוד שנוצרה עבור הגיליון הראשון של המגזין Milk and Honey, שייצא תחת הכותרת "innocence", ומציג יותר מ-30 עבודות מקוריות של אמנים ישראלים
הצלם אורי ברקת חורט על גבי הנגטיב לאחר הצילום, פועלה שנראת שנובעת מכעס וכאב אך גם כזאת שיוצרת חירות ושקט
בספר חדש פיטר ואן אגטמאל מייצר דיוקן אמריקאי אישי
כמה עבודות מבית התפוצות - מוזיאון העם היהודי מציגות רטרוספקטיבה העוסקת בחייו וביצירתו של הצלם דוד שימין, המכונה דיוויד סימור, המכונה שִים
כאלף פליטים מאפגינסטאן מחפשים מחסה במחסנים הנטושים של תחנת הרכבת הקפואה בבלגרד, שם מגיעות הטמפרטורות אל מתחת לאפס. הצלם קובי וולף היה שם לפני מספר שבועות ותיעד את ההתמודדות הקשה
ב-11 בספטמבר 2001 נפגעו רבים: קרבנות המגדלים והמטוסים, יקיריהם השבורים מיגון ועיר איקונית שקו הרקיע שלה השתנה לעד. אך מאז ועד היום יש גם את אלה שמתמודדים עם בעיה קשה של אי הבנה תרבותית, אפליה ומעשי אלימות בגלל הקשר המיוחס להם עם התוקפים - האמריקאים המוסלמים
הצלמת תמר מטס בחרה להרכיב סדרה מתמונות שצילמה בין גיל 14 ל-17. היא ליוותה חלק מהמצולמים לאורך כל התקופה, ואת חלקם "ראיתי פעם אחת בלבד והתמזל מזלי לתעד אותם"
צמחים הם ישויות מוזרות, שמתקיימות בצמוד ובמקביל לבני האדם והם חלק מובן מאליו - ועל כן שקוף - בנוף היומיומי. כאשר עוצרים להתבונן בהם דרך עדשת המצלמה, נזכרים כי העובדה שהם חיים, גדלים ומשתנים היא פלא
הסדרה face off של בן יצחקי היא סדרה אינטרנטית שמבקשת לתת זווית שונה של הסתכלות על בני אדם. מה אפשר ללמוד דרך הדיוקן על הרקע התרבותי וסגנון החיים של המצולם? כל דיוקן מורכב משתי תמונות, גב ופנים. העיניים העצומות משאירות חלל בטוח גם לצופה וגם למצולם
חנה שביב החליטה לרקום את המציאות כפי שהיא בצילומים קנוניים המתארים את ההיסטוריה החברתית והפוליטית שלנו, הגברית והאלימה, במטרה ליצור תשומת לב ומודעות ערה לדרך שבה פועלת האנושות
העבודה של ורה ולדימירסקי, שבה קשה מאוד להבחין בין המציאות והמניפולציה שהיא מייצרת במרחב רלוונטית מאוד, במיוחד בעידן הפוסט אמת
בקיץ 2010, התוודעתי לראשונה אל מרכז "עלה מוריה" בגדרה, במסגרת פרוייקט צילום חברתי, שניסה להאיר קבוצות מוחלשות בישראל. "עלה מוריה" הוא בית לילדים עם מוגבלויות קשות, שכליות ומוטוריות
דגכגדכ
הצנחנים בכותל המערבי, מלחמות ומנהיגים שכבר מזמן לא איתנו. כמה מתצלומיו הנבחרים של חתן פרס ישראל שמת היום בגיל 92
בצילומיו מהשנים האחרונות מתעד איתי בר יוסף התרחשויות בנוף, שמצביעות על האדם כאחראי הראשי לעיצוב עולמנו. תחושה של שקט, אך לא של רוגע בולטת בעבודה, כזאת שגורמת לנו לא באמת לרצות לדעת מה מתקרב באופק הנסתר
במסגרת הלימודים, במהלך קורס ״צילום דוקומנטרי״ בהנחיית יעקב ישראל, התבקשנו להגיש תרגיל של צילום נוף, החלטתי לצלם סדרה בנושא המבנים הסורים בצפון הגולן
הצלמת נטע דרור מספרת: "ב-2011 צילמתי קבוצה של שש חברות טובות, נערות מתבגרות בנות 15 מירושלים. כעבור חמש שנים, איתרתי אותן בעזרת הרשתות החברתיות וביקשתי מהן להצטלם שוב". ואלה תוצאות הניסוי
