האלמנט האקראי בצילום מתוכנן

תומר דאויק חוזר לצלם במצלמת נקב ישנה ודרכה לומד לשחרר ולהתחבר לקצב האיטי של חילפי עונות השנה. תשובה אפשרית לצילום בעולם הדיגיטלי

תומר דאויק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים25
תומר דאויק

לצילום משתמשים בטכניקה פשוטה, ללא עדשות, ויוצרים רק תמונה אחת בכל פעם. תמונות בלילה טובות יותר בחורף, שאז החשיפה יכולה להימשך עד 12 שעות. לכן, האמנות שלי קשורה למחזורי הירח, לעונות השנה ולקצב האיטי של תהליך הפינהול.

צילום פינהול דורש הסכמה, ומתבסס על היכולת לשחרר. כמו האור העובר באופן אינטואיטיבי דרך התא האפל של מצלמת הפינהול ויוצר תמונות מדהימות, כך גם פועלת התאורה הנובעת מהדממה הטהורה של פעולת המדיטציה על נשמתי. תהליך הפינהול הוא דוגמה למדיטציה אמיתית, והוא מתעד את מה שרואים בלי לשלוט על התוצאה. המודעות מתועדת.

לאנושות, הלילה מסמל רעיונות של תקופות אפלות, עצב, מוות, של הצד האפל של המודעות. לאורך כל חיי היה הלילה משהו שהיה לפעמים קר ובלתי נסבל אך תמיד נתן לי השראה. כשהייתי חייל צעיר, מסע הניווט החשאי של היחידה שלי אל ביתו של חשוד פלסטיני החל תמיד בהליכה לילית. למרות שהמסעות האלה היו מפחידים ולא נעשו מבחירה, הם הותירו רושם נצחי של מצב שונה, שנדרשו שנים כדי להבינו במלואו. וכיהודי, אין לי אפשרות להפריד את הלילה מזיכרונות היסטוריים נוראים. היום, ההליכה בלילה מנחמת אותי, מרגיעה את נשמתי, מעלה את המודעות שלי ומעניקה לי חיים. הצילום שלי מתחיל באותה הליכה לילית מעוררת השראה, שבעקבותיה באה התמזגות מצלמת הפינהול שלי עם הצללים (תומר דאויק)

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ