יאללה מי בא מחבואים?

קובי עמיאל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
קובי עמיאל

משחק המחבואים, שבגרסתו הילדותית אנו פוסקים מלשחק בו בבגרותנו מוצא לעצמו ביטוי כמעט אינסטינקטיבי בדרך בה אנו נעים במרחב הציבורי: לעיתים קרובות, לא תמיד באופן מודע אנו מוצאים דרכי הסוואה "חייתיות" כדי להיטמע ברקע של עולם רישתי מורכב ומסועף של אינספור דימויים וגירויים המופנים כחיצים אל קהל המטרה שלהם. העבודות המוצגות כאן מגוונות מבחינת הסביבה הגיאוגרפית והחברתית ממנה הם נשאבו, והן מדגישות את אותה תופעת "מחבואים" בלתי נמנעת, למעשה ניתן לפרש אותן כדוגמאות להתנהלות הפסיכולוגית שלעיתים קרובות אנו נעים בתוכה – הצורך להחביא/להסתיר תחושות קשות להתמודדות, מחשבות,  או דעות לא קונבנציונליות  שאנו מפחדים להשמיע כדי לשמור על מקומנו ולהיטמע בסביבה הנורמאלית המקובלת.
(קובי עמיאל)

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ