השלושים

הצלמת דניאל שטרית ליוותה במשך שבועות ארוכים את משפחתו וחבריו של רועי פלס ז"ל שנפל ב"צוק איתן"

דניאל שטרית
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
דניאל שטרית

רועי פלס נהרג בעזה במבצע ״צוק איתן״. מאז החיים השתנו. לקום בבוקר וללכת לישון בלילה הפכו לחוויות סוריאליסטיות.

אני מכירה את רועי מאז שהיה ילד קטן. אח קטן של התאומות פלס, חברות ילדות. לפני כשנה, ביום כיפור, עשינו מפגש חברי ילדות כמיטב המסורת בבית משפחת פלס ופגשתי את רועי אחרי עשרות שנים שלא ראיתי אותו. התגלגלנו לשיחה ארוכה בה התגלה לנגד עיניי גבר נאה, גבוה, עם חיוך ענקי, אופטימיות, התפלספות בריאה, הומור, סקרנות טבעית והבנה מורכבת של מציאויות שונות שהפתיעה אותי לגילו הצעיר. מאז אותו ערב היינו נפגשים בבארים אקראיים ברחבי תל אביב. הוא היה רואה אותי, קם מהשולחן עמוס החברים שלו, מתיישב לצידי והיינו נכנסים לשיחות ארוכות. הייתה לי אהבה רבה לילד הזה.. עדיין יש לי. ותמיד תהיה.

כששמעתי על מותו הטרגי נשברתי לאלפי רסיסים. קיוויתי שזה חלום רע שעוד מעט אתעורר ממנו. אבל לצערי זו היא המציאות השחורה של המדינה שלנו.

תחילת מסע האבל בערב הלוויה - עיניים אדומות נפוחות, ראש לרצפה, הדמעות נוטפות, מצלמה על הכתף. מרימה ראשי ורואה תמונה שאני לא מאחלת לאוייביי.. מראה משפחת פלס האהובה, כל חברי הילדות שלי ועוד מאות פרצופים לא מוכרים שבורים, המומים, עצובים, דומעים. שם, בנקודה הכואבת והנוראית הזאת, התחלתי לתעד עד השלושים.

האבל על מותו של רועי התקיים ברוח שונה מהרגיל. בתום ההלוויה ישבנו שבעה ובתום זו המשכנו גם בקבלות שבת בסימן רועי כל יום שישי ביוזמת ״מכינת מיצר״ שבה לקח חלק טרם שירותו הצבאי.

החודש האחרון איחד אנשים שהקיפו את רועי בכל תחומי חייו - חברי ילדות מא.ד. גורדון, חברים מהתיכון, קבוצת הכדורעף, המכינה והצבא. כל יום שעבר מאז מותו גיליתי פן חדש באישיותו דרך האנשים שהקיפו אותו. חגית (אמו של רועי) ציטטה את שירו של אביתר בנאי שהתנגן במהלך השבעה - ״כשאני יוצא מזה אני קונה מתנות לכולם״ -  ואמרה שרועי חילק מתנות לכל אחד מאיתנו ביציאתו הדרמטית מהעולם הזה. המתנה שלי - זכיתי להחשף ולהכיר יותר לעומק את משפחת פלס הנפלאה שהדהימה אותי כל פעם מחדש, להיחשף למעגלים החברתיים שהקיפו את רועי וחיבקו אותי בחום אליהם. זכיתי לדעת שאני לא ברת המזל היחידה שנחשפה לאופי הכובש של רועי. האישיות המדהימה הזו שקשה למצות אותה במילים הייתה מלאה ושלמה בפני כל אחד שנתקל בדרכו. כל אותם ברי מזל.

תודה למשפחת פלס שחיבקו אותי אליהם ואישרו לי לצלם אותם גם ברגעים הכי קשים ורגישים. תודה שנתתם לי להתמודד עם האובדן בצורה היחידה שאני יודעת - לצלם.

קבלת שבת לזכרו של רועי שהתקיימה כל יום שישי ממותו ועד השלושים
דלת הכניסה של משפחת פלס הייתה פתוחה למבקרים שבאו לנחם את המשפחה. תמונתו של רועי עם החיוך המהפנט קיבלה את פנייך בכניסה
לי פלס, אחותו של רועי, מתייפחת על ארון קבורתו ביום ההלוויה
"השלושים"
אחד מחייליו של רועי מראה למשפחה את הרסיס שנכנס לו לעין. הוא נפצע באותה התקרית עם רועי והגיע לבקר ישר בצאתו מבית החולים
ביום מותו של רועי הקימו חבריו מהכדורעף בחוף גורדון אנדרטה לזכרו שדלקה כל ערב מיום מותו ועד סוף השבעה. עוברים ושבים הדליקו נר, הסתכלו על סיפור חייו והמכתבים שהשאירו חבריו ומכריו
שמעון פרס, נשיא המדינה לשעבר, בביקור בבית משפחת פלס
האחיות התאומות שני ולי פלס מחובקות על ידי חברות ילדות
"השלושים"
חברים ומשפחה מתרגשים מסרט לזכרו של רועי
שירו של הזמר קובי אפללו ״מכתב לאחי״ הפך להיות שיר האבל של המשפחה. הוא הגיע במהלך השבעה לבית המשפחה וניגן לאבלים. כאן, עם האם חגית
יושבי השבעה מתכנסים בבית במהלך אזעקה ויירוט מעל הבית
ילד חולף על פני האנדרטה לזכרו של רועי פלס בחוף גורדון

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ