דברים שהסתתרו (אולי) מאחורי הג'ירו ד'איטליה

סדרה של חשיפות כפולות וטקסט של הצלמת ורד שדות נותן מבט מעניין על המרוץ הגדול של הסופש

ד
ורד שדות/דניאל צ׳צ׳יק
ורד שדות/דניאל צ׳צ׳יק

ירדתי לרחוב כמו רבים. זה הרגיש לזמן קצר כמו סוג של אחדות העם, עם מטרה אחת (אפילו עם קצת מטופשת) - לראות אופניים עוברות במהירות של מטוס סילון. חיכינו שעה ורבע, ואחרי 47 שניות זה נגמר. אבל הדרך חזרה הרגישה טוב, אנשים ברחוב בלי מכוניות ולא בזכות חג דתי.  סתם הולכים מדברים ומחייכים. התחושה הטובה של קצת אחדות עוד לא הספיקה לעבור כשהחלו להגיע הדיווחים על אלימות המשטרה ממרכז תל אביב ועצורים ללא הצדקה ממשית.  

חוסר אמון והציניות שהלך לשנ״צ התעורר שוב: האם המרוץ תוזמן עם אגנ׳דה פולטית גם כן?

נכנסתי לפייסבוק, קראתי את הפוסט וראיתי את התמונות היפות שצילמה ורד שדות והטקסט שלה תאם את תחושתי. תמונות השחור לבן שיקפו לא רק את היופי של האירוע אלא גם קצת את מה שמסתתר מאחורי הווילון, או במלים שלה:

יש משהו מרחיב לב באירוע ספורט המוני. עוד יותר, מסתבר, באירוע ספורט המוני בינלאומי. שאומר: גם פה טוב, גם אם לא כל הזמן. גם אם רק לכמה שעות. גם אם לא בבת אחת, היום ירושלים מחר זיכרון יעקב מחרתיים באר שבע. היתה התגברות. בלי פסקה ובלי פוליטיקה, על הנפיץ והמחלוקתי, על העצבנות והחשדנות, על יש אין חניה. על חם ולח. ארגון מופלא, אופטימיות זהירה.
ג'ירו 101, ירושלים 4.5.18.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ