קהילת הנשים הנשכחות

הקשר בין הזדקנות, כמיהה וזיכרון - בכך מתמקד עודד וגנשטיין בעבודותיו. בשנים האחרונות פגש אנשים מבוגרים בקהילות שונות ברחבי העולם וביקש לשמוע מהם על הזכרונות והסיפורים, פחדים וגעגועים

לשימוש בלוג הצילום בלבד
דניאל צ'צ'יק
דניאל צ'צ'יק
דניאל צ'צ'יק
דניאל צ'צ'יק

לפני כמה שבועות סיפרנו על פרויקט של הצלם הישראלי עודד וגנשטיין שצולם בצפון סיביר - לפרויקט במלואו.

המסע האחרון שלי הוביל אותי לכפר מבודד בצפון סיביר. שם פגשתי קהילה של נשים מבוגרות שהשתייכו בעבר לקהילה נודדת של רועי איילים בשם ננטס (Nenets). כיום, בגילן המבוגר, הנשים האלה מבלות את מרבית ימיהן בבדידות. רחוקות מהקהילה, הנדודים והטבע שכל כך אהבו. בזמן שהגברים המבוגרים מעודדים להישאר בקהילה הנודדת, תוך שהם משמרים את תפקידיהם החברתיים, הנשים לרוב נאלצות להתמודד עם קשיי ההזדקנות בגפן.

בשיחות ארוכות ועל פני כוסות תה רבות, שמעתי מהנשים זיכרונות, סיפורים וגעגועים לתקופה שלא תחזור. געגועים לנופים מושלגים, לנדודים, להורים ובני זוג שכבר אינם.
ביצירת הסדרה הזו, קיוויתי כי אוכל לתת ייצוג חזותי לסיפורים ולזיכרונות של הנשים שפגשתי, והוא יוכל להישאר גם אחרי שהן תעבורנה מן העולם. 

במהלך השנים שחלפו מאז שהתחלתי לעבוד על נושא זה, למדתי כי "הזדקנות" לא קשורה רק לגיל. היא קשורה לתחושת השייכות והנחיצות שאנו מרגישים בקהילה שלנו. אני חושב שלעתים אנחנו ממוקדים יותר מדי בדורות הצעירים – בתקשורת ובכוח העבודה. אנחנו מפספסים את הניסיון, החכמה והיכולות הנפלאות של החברים המבוגרים יותר בקהילה החברתית שלנו. חשוב לזכור שכולנו נזדקן. וכשהגוף יבגוד והזיכרון יהפוך קהה, תחושת השייכות הזו, עלולה להיות כל מה שנשאר.

לחצו כאן כדי להיכנס לחשבון האינסטגרם החדש שלנו, לעקוב ולשתף את עבודותיכם

תגובות