מפקד טנק מצלם את חייו

הסתמיות, העייפות, הגבריות שנבחנת כל פעם מחדש, החברות והמסירות. החיים דרך עיניו של מפקד טנק בחטיבה 188, סמל רועי בוטבול

ד
דניאל צ'צ'יק
דניאל צ'צ'יק
דניאל צ'צ'יק
דניאל צ'צ'יק

"נפלתי שלוש פעמים, פתחתי 18 קופסאות טונה, החלפתי שני מנועים, הברזתי משני מד"סים, פרסתי זח"לים, דפקתי על חוליות, בלעתי גריז, התקלחתי פעם אחת, רציתי להשתחרר, רציתי להיות קצין, רציתי בירה, ישנתי שלוש שעות ביומיים האחרונים ועדיין שתיתי קפה אתמול בשלוש בלילה עם ענבר גדסי לפני שיצאנו הביתה כי לישון זה בזבוז זמן.

"כשאני מגיע הביתה, ואמא שואלת איך היה השבוע, אני מחייך ומעביר נושא. עברתי דברים השנה שאין טעם להסביר במלים. החוויות, הרגעים, האנשים שסביבי, המחשבות שהתרוצצו בראש. הבן אדם שהפכתי להיות. החוויות כל כך אינטנסיביות שאני אפילו לא מצליח להכיל את כולן. איך אפשר לצפות שאחרים יכילו? הצילום לוקח רגע אחד. חוויה אחת. נוף אחד ומפשט את כל הסיפור.

במקום שהמלים הופכות למשעממות, התמונות מצליחות קצת לתת ביטוי, וקצת שקט לאמא שמבינה יותר. אני לא צריך לחשוב כל כך הרבה כדי לשתף איך הולך לי בצבא, פשוט ללחוץ על הכפתור השחור הגדול למעלה במצלמה. שריון זה הבית. התבגרתי ולמדתי על עצמי הרבה, צברתי חוויות וכלים לחיים שאין ספק שלא הייתי מקבל בשום מקום אחר".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ