היופי המכוער של מלחמה ללא מוצא

מלחמת האזרחים בין צפון סודאן לדרומה נמשכה 22 שנים. שני מיליון אנשים נהרגו בה וארבעה מיליון נעקרו מבתיהם ונותרו ללא קורת גג. המלחמה הסתיימה בהסכם השלום של 2005. ב-2011 קמה בדרום מדינה חדשה — דרום סודאן — אחרי שנערך בה משאל עם ובתמיכת הקהילה הבינלאומית. המתח רב, ולא רק בין הצפון לדרום. מבט עוצמתי על המצב במדינה של הצלם Q. Sakamaki

ד
דניאל צ'צ'יק
דניאל צ'צ'יק
דניאל צ'צ'יק
דניאל צ'צ'יק

מושג היופי צף לא פעם שעוסקים בנושאים חברתיים קשים. ניגודים מתעתעים
בין מושא הצילום להנאה של הצפייה בתמונות. המקרה כאן לא שונה: צבעוניות נפלאה, קומפוזציות חזקות ומרחק בלתי מתפשר לנושא מאפיינות את העבודה של ק. סָקָמָקי.
באור המאובק והחלוד מספר סיפור קשה ומסובך שעדיין משאיר את הצופה נהנה הדימוי המצולם.  

פשיטות רבות נערכות בדרום סודאן, במטרה לשדוד בקר. אנשים רבים נהרגים בהן, רבים אחרים נמלטים מבתיהם והופכים לפליטים בתוך ארצם. בדרום סודאן יש יותר מ–200 קבוצות אתניות שונות וקיימת עוינות אתנית רבה בין שבטים וחמולות. הבקר במדינה הוא יותר מפרות או עגלים בלבד. שבטים ברוב חלקי דרום סודאן, ובעיקר באזורים הכפריים, רואים את בעלי החיים האלה כחלק חיוני מחייהם וכסמל לעושר ולמעמד גבוה. לכן נערכות לעתים קרובות פשיטות בהן נשדד בקר. פוליטיקאים וקציני צבא דרומיים אומרים שהצפון מממן ומספק בהסתר נשק לשבטים שונים, כדי לערער את היציבות במדינה, על אף שחרטום מכחישה את ההאשמות האלה.

אך יש גם סיבה משמעותית נוספת. בתום מלחמת האזרחים נותרה בידי קהילות שבטיות כמות אדירה של נשק מאז שצעירים חמושים שבו לבתיהם אחרי המלחמה. למעשה, מספר התקריות האתניות וגניבות הבקר נסק בעשר השנים האחרונות. הממשלה ניסתה אמנם לאכוף פירוק נשק, אך הדבר לא עלה בידה ושבטים וחמולות ממשיכים להסתיר את כלי הנשק שלהם. במקרים רבים, הם מתחמשים באופן גלוי למטרות הגנה כמו לשוד בקר.

יתרה מזו, מאז 2016 שוב שורר בדרום סודאן מצב של כמעט מלחמת אזרחים. גניבות הבקר ומעשי הרצח מתחוללים במקומות מרוחקים, שבהם אין נוכחות של הממשלה או גופי הביטחון. אין גם מערכת חינוך. כתוצאה מכך, רבים מרועי הבקר מאמינים שעליהם להגן על עצמם בעזרת הנשק שלהם.

עזרה בהכנת הכתבה: ליהי ברוש

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ