צלמים בלי מצלמה?

לא בטוח אם הייתי מייחס את ההגדרה "צלם" למי שלא צילם את הדימוי שהוא מציג, אך זה לא גורע ואולי אף מוסיף לתערוכה המסקרנת שמוצגת בימים אלה בגלריית אלמסן שביפו

ד
עבודה של ירון לפיד
נטע לאופר
נטע לאופר

המחשבה והרצון לאצור תערוכה העוסקת בשימוש ברדי מייד צילומי - קוננה בי זמן רב. אולי זה התחיל דווקא מן הצד השני של המתרס: כאמנית, העניין שלי הוא לחקור את השימוש וההתערבות בצילומים ובסרטים נעים קיימים/רדי מייד. פעולה זו מבקשת ואף דורשת מהאמן ומהצופה לקחת בחשבון את המטען הגנטי איתו הדימויים מגיעים. כל דימוי נעשה ברגע מסוים והוא חלק בלתי נפרד מהמקום, הזמן והזיכרון בו הוא נוצר. תחת הנחה זו נוצר הקשר בין העבודה לאמנות ולצופה.

בהכנות לתערוכה, כאוצרת, זכיתי לבחון את אותה פעולת ניכוס דרך זוויות שונות של ארבעה אמנים: אלה דאמיקו, מישל קלייר גבינט, רונית פורת וירון לפיד. כל המציגות מתערבות במטען הגנטי של הדימויים ובכך מדגישות או מערערות את נושא העבודה.

אלה דאמיקו בוחנת את ממד הזמן והזיכרון באופן החומרי שלו, ועומדת על יחסיו עם הדנ"א ההיסטורי איתו הוא מגיע. הדימויים בעבודתה נמצאים בשינוי מתמיד ובתהליך היעלמות.

מישל קלייר גבינט יוצרת דיסוננס קוגניטיבי באמצעות התערבות דיגיטלית של מבני ארכיטקטורה ברוטליסטית.      

רונית פורת עורכת ובונה מערכת דימויים וייצוגים הנטועים בנרטיב היסטורי-דרמטי ומאפשרת למרחב זמן חדש להיווצר.

ירון לפיד עוסק בשאלות של זהות על ידי יצירת מערכת יחסים בין הנוכח לנעלם בדימוי, אשר מאפשרת לנו לטעון אותה מחדש.

פרטים על שעות הפתיחה ניתן למצוא כאן

שייח גלריה ביום שבת, 19.1 בשעה 12:00
גלריית אלמסן, רחוב הפנינים 1, יפו

האורצת נטע לאופר
עבודות של ירון לפיד
עבודות של רונית פורת
מימין עובדה של מישל קלייר גבינט משמאל עבודה של רונית פורת
עבודה של ירון לפיד
עבודה של מישל קלייר גבינט

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ