ככה זה כשיש שניים

בסדרת צילומים שנולדה מתוך כאב אישי, הצלם אורן לוקץ' חקר את הדינמיקה בין זוגות בגילאים ומקומות שונים - וגילה שאת כוחה החמקמק של הזוגיות קשה לתפוס בפריים

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ד
אורן לוקץ'

לרגל מאה שנה להארץ״ יעסוק העיתון מדי חודש בנושא מסוים. החודש הנושא שיוון זכויות״. הסדרה של אורן לוקץ׳ עוסקת בשיוויון (או אי שיוון) מעט שונה, כזה המתקיים במערכת יחסים.

גוף עבודות זה, שכותרתו "הבטחות, הבטחות", נפרש ומתמשך על פני מספר שנים ומציג זוגות שונים במגוון גילאים, מקומות ומצבים. הסדרה, שנולדה מתוך סקרנות וכאב אישי, אינה מתיימרת לחשוף אמת נשגבת כלשהי בנושא זוגיות. נהפוך הוא, יש בה מן ההתבוננות הרגעית בחיי הזוג המצולם. מפגש מקרי ותו לא המוביל לתמונה, לדימוי.

ככל שהעמקתי בפעולת הצילום כך התעוררה בי ההכרה כי זוג כמוהו כאי בודד. לזוגיות חוקים משלה. הזוג מגלם סוג של הבטחה והזוגיות מכילה הבטחות רבות הנמסרות בין בני הזוג במהלך השנים. חלקן מתקיימות, חלקן מופרות, כולן מחוץ לפריים. זהו כוחו של הצילום - כמו גם חולשתו.

a
s
ש
s
ד
ש
a
ד
ש
s
ד
s
ד
ד

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ