איקונות של אדריכלות מודרנית

בחללי הזמן הצרים בין לימודי האדריכלות לעבודתי כעיתונאית, יצאתי אל מסעות שונים בעקבות איקונות של אדריכלות מודרנית: בין שיטוט בערי בירה לחיפוש בכפרים נידחים, בין השתאות ממבני ציבור לחיבה לבתי מגורים, נמשכתי על ידי רצון ספק-פנאטי-כמעט-דתי לבקר, לתעד, ולחוות את אותן ה״קלאסיקות״ של המאה העשרים.

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
בניין הפילהרמונית, לוקסמבורג
גילי מרין

בתהפוכת אירועים או מכורח המציאות, כשהגעתי לאותם המקומות נוכחתי לגלות שלמעשה לא מדובר במקדש מעורר השתאות או עטוף הילה, ובוודאי שלא באתר עליה לרגל: עבור אנשי המקום מדובר בשגרה; חלק נוסף במכלול הנוף הבנוי.

יחסי דמות/רקע מוגדרים כמצב תפיסתי בו מזהים אובייקט על פי הרקע שלו - ולהיפך. הפער בין החוויה שלי לבין אנטי-החוייה שלהם מגלם בתכו יחסים אלו:  בין המבט מיישיר הזווית לבין ההתסכלות האגבית נוצר המתח בין הדמות לרקע; מערכת יחסים  שלמה שהיא-היא התמונה כולה. (גילי מרין)

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ