רגש זה מושג פאסה - חשיפה: בלוג הצילום של הארץ - הארץ

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

רגש זה מושג פאסה

לכתבה

עונת התערוכות בניו יורק התחילה בספטמבר, אולי החודש היפה ביותר שהעיר הזו יודעת, כשמזג האוויר נעים, השמיים כחולים והרוח נעימה. זמן טוב לשבת לדבר על מצב הצילום והאמנות עם הצלמת אלינור קרוצ'י

25תגובות

כמה ימים לאחר האירוע המרגש "Global Citizen", שם התלכדו כמה להקות רוק עכשוויות בסנטרל-פארק למען חיזוק המודעות לשוויון זכויות, יצאתי לפגוש את אלינור קארוצ'י - מהצלמות הישראליות המצליחות ביותר בניו יורק ב-20 השנים האחרונות.

n

העלייה לדירתה היא חוויה ניו יורקית טיפוסית: החל מאדריכלות העץ החמה, דרך המדרגות החורקות בהרמוניה ועד לריח ולאווירה שקיימים רק במבני התפוח הגדול. סיפורה של אלינור מרתק ורחוק מלהיות סיפור על חיים מושלמים. בלי פחד ומבלי לייפות את המציאות כנהוג באמריקה, היא מספרת עליהם בצורה ישירה, פשוטה וכנה.

אלינור עברה לניו יורק ב-1995 ולמרות שיותר מ-20 שנים חלפו מהיום שבו הגיעה לעיר, היא עדיין זוכרת באופן בהיר כל פרט - במיוחד בשנים הראשונות. "ההתחלה היתה מאוד קשה, התפרנסתי בתור רקדנית בטן", היא מספרת. "למדתי המון על איך לצלם באמצעות הריקוד: זה מתחיל באיך להיכנס לחדר ולהתחבר לאנשים, איך לספוג ולהבין תרבות שונה מזו שאני מורגלת אליה, וניו יורק היא עיר רב תרבותית בהוויתה הבסיסית ביותר. הריקוד ממש פתח צוהר בראש על איך להתנהל בעיר. יחד עם זאת לקח לי מעל עשור להרגיש בבית".

ג

ספר הצילום השני שלה "יומנה של רקדנית" שלא זכה להצלחה, עסק בהתמודדותה הכפולה: חייה המקצועיים כרקדנית בטן והמעבר לארץ זרה.

היום, אלינור היא כבר אמא לשניים וברזומה שלה מספר גדול של פרסים ואינספור פרסומים במגזינים גדולים ויוקרתיים. היא מספרת כיצד התעשיה הפכה בשנים האחרונות למאתגרת יותר: מגזינים מקוונים כלל לא מוכנים לשלם על שירותי צלמים, לכן רבים מהם מוכנים מתוך מצבם הנואש לעבוד ללא עלות או בסכומים מגוחכים.

"אני מנסה להסביר לצלמים, במיוחד לצעירים שבהם את החשיבות של לעמוד על שלך ולא לעבוד בחינם. יש לי פחד עצום שהמקצוע שלי לא יהיה רלוונטי בעוד מספר שנים. אבל אם תשאל אותי ביום אחר יש סיכוי שאני אענה בדיוק ההפך - שזה התחום החשוב בעולם שרק הולך וצובר תאוצה מבחינת החשיבות שלו. בגדול, אני מנסה לא לחשוב על זה בכלל כי זה משתק אותי".

ד

כמו צלמים רבים בניו יורק, אלינור עובדת במקביל על עבודות מסחריות ועל פרויקטים אישיים. ספרה הראשון, "Closer", הוא מסמך תיעודי מרשים על חיי המשפחה שלה שזכה להצלחה אדירה ושצילומים מתוכו הוצגו בגלריות ובמוזיאונים הגדולים בניו יורק. הצילומים שמוצגים בו הם אינטימיים מאוד, בוטים לעתים ומתעתעים ביופיים.

למרות ההצלחה הגדולה. גם בעולם האמנות מתקשים לקבל את הצילום הישיר והקונקרטי שמאפיין את עבודותיה. אלינור מצידה מתקשה מאוד להתמודד עם החומרים שמציגים היום בגלריות. בבית ספר שהיא מלמדת התלמידים מנסים להתחקות אחר הזרמים העכשוויים, מה שיוצר לדבריה יותר מדי עבודות לא טובות וללא משמעות. "מה שמכתיב זה אופנה ועיצוב. אנשים קונים אמנות מהסיבות הלא נכונות. לפעמים אני רואה צילומים בגלריות ובא לי לקפוץ מהגג. אנשים הולכים לגלריות להתאים עבודה לספה - אני מנסה לשרוד בתחום עם האמנות שלי ולא מסכימה בשום אופן להשתנות או לשנות כדי להתאים את עצמי", היא אומרת. העקשנות והיושר שלה מרשימים, אך עם זאת אלינור גם נהנית מהשלכות העידן החדש.

ד
ד
ד

"המעבר למצלמות הדיגיטליות היה מבורך בעיני. המדיום מאפשר דיאלוג ישיר מאוד עם המצולם שכמעט ולא היה קיים בתקופת הצילום האנלוגי. ניקח את בתור דוגמה קלאסית את הסשן צילום שהיה לי עם אבן המפל ליתרונות של הצילום הדיגיטאלי. הצילום הזה, שהוזמן ע״י מגזין טיים, היה מאוד מאוד רגיש, כאשר צילמתי אותו הראתי לאבן את התמונות ומחקתי פעם אחר פעם, עד שהגענו למשהו שהיה מרוצה ממנו". לדבריה, "אם אדם לא בטוח שהוא רוצה להצטלם, אני עובדת איתו. ברגע שאבן אמר שהוא מאשר - רצתי עם זה."

ג

בימים אלה עובדת אלינור על פרויקט אמצע החיים (בסיומו יפורסם פוסט על הסדרה). "מדובר בפרויקט שמתאר את אמצע החיים" בלי המשבר, או עם המשבר. תלוי באיזה יום בחודש אני נמצאת, ובשינוים פיזיולוגיים ורגשיים".

גם ההשראה של אלינור מגיעה ממקומות מפתיעים. היא מספרת כי "הרבה מההשראה שלי באה מהסטנד אפ. היא טוענת כי הקומיקאים נהיו מבשרי האמת והאמנים מספקים סוג של בידור  - התפקידים התהפכו וזה משונה מאוד. לואי סי קיי, שאלינור חלמה שיכתוב את ההקדמה לספרה החדש, מהווה מקור השראה אדיר. היפוך התפקידים בין הקומיקאים לאמנים משאיר, עבורה ובכלל, שאלות רבות לגבי המשך הדרך. מבחינתה, עולם האמנות עקף את עולם הקומדיה כבר מזמן כמספק הבידור הגדול: העיצוב והתהליך שבעשייה הם הגורמים המכריעים להצלחה של אמן. רגש הוא מושג שכבר לא משתמשים בו וגם הפסיקו לשאוף אליו. לא פלא שאמריקה נראית כפי שהיא נראית היום.

מ

עשו לנו לייק בפייסבוק וקבלו את כל סדרות הצילום ישירות לפיד שלכם


על הבלוג: דניאל צ'צ'יק - עובד ב"הארץ" משנת 2003, מצלם עבור מוספי גלריה וסוף השבוע. יזם ועורך בלוג הצילום של "הארץ". עבודותיו הוצגו במיטב המוזיאונים בארץ וגם במספר תערוכות וירידים בחו"ל. danieltchetchik.com
חומרים ניתן לשלוח ל: danielt@haaretz.co.il עבודות ב-2500 פיקסלים רוחב וטקסט קצר

פוסטים קודמים בבלוג הצילום

*#


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות