כמה פעמים אפשר כבר לצלם את ביבי - חשיפה: בלוג הצילום של הארץ - הארץ

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כמה פעמים אפשר כבר לצלם את ביבי

לכתבה

צלם העיתונות אוהד צויגנברג יצא לגרוזיה כדי להתרחק מהקשיים בארץ וגילה שאולי בעצם לא כל כך רע כאן, בשוטטות שלו במדינה הגיע בין השאר גם לקומפלס מגורים שמשמש מחסה לפליטים מ"אבחזיה ואוסטייה" שנמלטו מהמלחמה

14תגובות

אומרים שהארץ שלנו היא לא פשוטה ואף מורכבת, והאמת שזה די נכון. הדברים פה מסובכים מבחינה בטחונית, אנו חיים בסכסוך עם שכנינו שכנראה שלא יסתיים לעולם, סכסוך בינינו לבין עצמנו על רקע דתי, ובמאבק תמידי על זהות המדינה . 

בתור צלם עיתונות שפוגש מקרוב את המציאות הזאת אופן יום יומי, אפשר להישחק ולהתעייף בקלות: כמה פעמים אפשר לצלם את ביבי מדבר, לתעד עוד הפגנה שממנה לא יצא כלום? בסוף, האמת הכואבת היא שהעשירים ישארו עשירים והעניים ישארו עניים.

השחיקה הזאת עוררה בי רצון לצאת לחופש. במקום להתרענן במסע קניות בלונדון או קלאב-מד, החלטתי לצאת לטיול צילום בגאורגיה - מדינה מתפתחת עם עיר בירה (טביליסי) שצומחת בקצב מדהים. קשה לזהות שעד לפני כמה שנים המדינה היתה במצב מלחמה.

היציאה מרחבי העיר היא בדרכים משופעות בנופים עוצרי נשימה, נהרות וטבע שלא נגמר. לצד כל עץ ירוק שוכן לו צריף עץ עלוב שהוא חלק מאיזה כפר ושם אתה מגלה מהי גאורגיה האמיתית: האנשים קשי יום שחיים בבתי עץ מתפרקים עם קירות ירוקים מרטיבות, חשמל שבקושי מספיק למנורת 24 וולט, ומים שנוזלים על הראש בזמן השינה על מיטת הברזל. 

העולם הוא מקום כזה שהחזק הוא השורד ומי שאין לו פשוט נמס בשמש. אפשר להגיד שיש לו לפחות צריף ויש כאלו שחיים בהודו על פסיי רכבת בתוך קרטון, אבל אנחנו כבר ב-2018 והפערים בעולם בין העשיר לעני שרק שואף פשוט לחיות הם בלתי נתפסים.

קומפלס מגורים שמשמש מחסה לפליטים מאבחזיה ואוסטייה מתאר את הקטבים הללו  באופן ברור. 25 שנים לאחר התפרקות ברית המועצות התנתק ב-2008 מחוז אבחזיה מגאורגיה. בין הפליטים שהחליטו להשאר בגאורגיה ישנם כ-150 משפחות שהמדינה החליטה לשכן בקומפלקס מגורים שהיה פעם בית חולים סובייטי, משפחות שחיות בחדרונים קטנים ודירות קטנות ומתפוררות. בחלקן אין חלונות שיגנו מהקור, באחרות אין אפילו קיר שיכול למנוע  מפני ילד ליפול בטעות. המדינה מבטיחה לדאוג להם למקום קבוע וראוי יותר אך הבטחות לחוד ומציאות לחוד וכך סבא וסבתא צריכים למלא מיכלי מים לנקות את הצרכים באסלה השבורה, כי אין אפילו צינור מים.

אז נכון שהארץ שלנו מורכבת אבל יש מדינות נוספות, לא רחוקות מכאן, עם מציאות כלכלית יותר מורכבת. מקום בו האנשים אולי היו רוצים להתחלף עם המציאות המורכבת שלנו. אין לנו ארץ אחרת, עם כל זה שחלקינו לפעמים מקטרים. אולי צריך לפעמים להעריך אותה יותר. (אוהד צויגנברג)

ג
s
s
ג
ג
ג
ד
ד
ג
s
s
ד
ג

עשו לנו לייק בפייסבוק וקבלו את כל סדרות הצילום ישירות לפיד שלכם


על הבלוג: דניאל צ'צ'יק - עובד ב"הארץ" משנת 2003, מצלם עבור מוספי גלריה וסוף השבוע. יזם ועורך בלוג הצילום של "הארץ". עבודותיו הוצגו במיטב המוזיאונים בארץ וגם במספר תערוכות וירידים בחו"ל. danieltchetchik.com
חומרים ניתן לשלוח ל: danielt@haaretz.co.il עבודות ב-2500 פיקסלים רוחב וטקסט קצר

פוסטים קודמים בבלוג הצילום

*#


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות