מצלמת הקסם שמחזירה כל אחד לילדות - חשיפה: בלוג הצילום של הארץ - הארץ

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מצלמת הקסם שמחזירה כל אחד לילדות

לכתבה

מצלמת פלסטיק זעירה (110 Micro) שיחררה את הצלם שוקה גלוטמן מהכבלים של הצילום המאוזן, החד והמקצועי ואיפשרה לו ליצור סדרה מקרית ונהדרת, מלאה בחום ופואטיקה ישראלית

13תגובות
בלוג הצילום עורך: דניאל צ'צ'יק
פרטי משלוח חומרים בתחתית הפוסט

 

אי-שם בסוף שנות ה-80 מצאתי בתוך מארז משפחתי של נייר טואלט שי לצרכן. היה זה מחזיק מפתחות ועליו מצלמת פלסטיק זעירה (110 Micro) שדמתה יותר מכול לצעצוע זול חף מכל תחכום. התחלתי לשוטט ברחבי תל אביב ולצלם בה. זה היה צילום ספונטני המשחק ומפלרטט ללא כל כללים עם המקרי ועם המזדמן. חוסר האפשרות המוחלט לשלוט באמצעים הצילומיים זימן לי חוויה משחררת ומהנה. גודלה הזעיר של המצלמה איפשר לי להיות לרגע למרגל בארץ מוכרת ולא-נודעת.

לפתע יכולתי להרפות מהמטען ה"מקצועי" המושכל שרכשתי במהלך השנים ולצאת בעקבות הילד שהייתי. אותו ילד שהיה אוחז בידיו בגאווה לא מוסתרת במצלמת בקליט פשוטה (127 Kodak Brownie). שוב הייתי פנוי לחפש אחר הרפתקאות ברחובות עיר ילדותי ובשפת הים שלה. מעט לפני כן ראש העיר העברית הראשונה, במחווה של מצביא נדיב, הקדיש רצועת חוף תל-אביבית לעיר ירושלים לציון עשרים שנה לאיחודה מחדש. הוא קרא לחוף הסמוך לכיכר הכנסת בתל אביב: חוף ירושלים. רק עשרים שנים קודם לכן, בתפקידו כגנרל בירושלים, החריב שכונה שלמה וגירש את 650 תושביה, בכדי ליצור את רחבת הכותל המערבי.

וכך הים של תל אביב, שהוא "כותל מערבי" של חול, חולין וחילוניות, פגש לראשונה בירושלים... במהלך השנים שחלפו מאז, המרחק המנטלי בין שתי הערים האלה הלך וגדל והיה למרחק המפריד בין עולמות הופכיים. הכותל המערבי הקיים בכל אחת משתי הערים מהווה קוטב מגנטי מרכזי, המניע את מלחמת הזהויות המתחוללת עכשיו בחברה הישראלית. אוכלוסיית העולם במהלך אותם עשורים, המשיכה להתכנס בערים שצמחו בינתיים והיו לערי-מדינה של ממש.

במגה-פוליס האלה חיים כעת מרבית האנשים שעל פני האדמה. הם ממשיכים לשוטט ברחובות העיר ולתור אחר גורלם בתוך ההמון העצום. בינן ישנן ערים ששפר גורלן והן שוכנות על חוף הים... הרוח הנושבת מהים משפיעה לטובה על תושביהן. זו רוח המיטיבה להזכיר נשכחות עבר, משקעי תרבות ורגש. היא מנחמת את דרי ההווה ומאפשרת להם להפליג מהמולת העיר אל מעבר לאופק של היום-יום, אל מרחבי הפנטזיה ומשאלות הלב. הים הצופה אל החוף, מאפשר למתבוננים בו להתאושש, להתרווח ולמצוא קנה מידה הולם לפועלם ולמעשיהם. (שוקה גלוטמן)

הצילומים המוצגים הם מתוך הספר: חוף ירושלים

d
ג
d
d
d
ג
d
ג
d
s
ד

עשו לנו לייק בפייסבוק וקבלו את כל סדרות הצילום ישירות לפיד שלכם


על הבלוג: דניאל צ'צ'יק - עובד ב"הארץ" משנת 2003, מצלם עבור מוספי גלריה וסוף השבוע. יזם ועורך בלוג הצילום של "הארץ". עבודותיו הוצגו במיטב המוזיאונים בארץ וגם במספר תערוכות וירידים בחו"ל. danieltchetchik.com
חומרים ניתן לשלוח ל: danielt@haaretz.co.il עבודות ב-2500 פיקסלים רוחב וטקסט קצר

פוסטים קודמים בבלוג הצילום

*#


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות