האי ששוקע אל תוך מפרץ מקסיקו

הצלם אמיר לוי תיעד תוצר לוואי של התחממות הגלובלית על האי ההולך ונעלם בים. תמונות של שקיעה

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
d
בלוג הצילום//אמיר לוי

כל ערב עם רדת החשיכה, יוצאת פיי דאנוס מביתה לתפוס שרימפס וקלאמרי לפרנסתה בתעלת המים שבכניסה לאי Isle de Jean Charles בדרום לואיזינה. דאנוס, שגרה על האי עם בתה, תצטרך להחליט בקרוב אם לעזוב את האי השוקע אל תוך מפרץ מקסיקו.

החל מ-1955, יותר מ-90% מהאדמות המקוריות של האי נשטפו כתוצאה מתעלות שנחפרו על ידי חברות נפט, ההוריקנים חוזרים שוב ושוב ומי הים עולים. כביש הגישה היחידי אל האי צר וארוך, מוצף לעיתים קרובות ומותיר את תושבי האי מנותקים מפנים הארץ. בשנות ה-50 חיו על האי יותר מ-80 משפחות, כיום נשארו רק כ-25 משפחות.

בינואר 2016 הוכרו לראשונה תושבי האי המשתייכים לשבט הילידי Biloxi-Chitimacha-Choctaws לראשונה כפליטי משבר האקלים בארצות הברית, וזכו למענק של 48 מיליון דולר על מנת שיוכלו להתמקם מחדש על אדמות יבשות יותר. המעבר לא פשוט. לאורך השנים, השבט עיבד את האדמות, צד חיות  ודג דגים, ועכשיו אנשים מפחדים לא רק לאבד את אדמות אבותיהם, אלא גם את המורשת והזהות שלהם. בעוד פיי וחבריה מתנגדים למעבר ומפחדים כי יותרו ללא יכולת לפרנסה, כריס בורנט מצפה להתמקמות מחדש. בורנט מגדל שני בני נוער שנאלצים להפסיד בית ספר בכל פעם שכביש הגישה לאי מוצף ואוטובוס בית ספר לא יכול לעבור. הוא רוצה למצוא מקום שבו יוכל לראות את העתיד של הדור הבא.

האי הקטן הזה הוא חוד החנית למשבר הפליטים העצום הצפוי בהמשך המאה כתוצאה ממשבר האקלים. על פי מחקרים, עליית פני הים, רוחות חזקות והצפות צפויות להביא כ-200 מיליון איש החיים לאורף חופי העולם לאבד את ביתם עד לשנת 2050.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ