שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

אירוע על רקע כלום

עבור הצלם עודד בלילטי, הרקע תמיד היה לא פחות חשוב מהפריים והיכולת לחבר בין השניים הפך אותו לצלם יוצא דופן. בפרויקט חדש, באמצעות רקע לבן גדול ממדים, הוא בוחן את השפעת העלמות הרקע

דניאל צ׳צ׳יק/עודד בלילטי
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
ד

מאיפה בא הרעיון לרקע הלבן?

הפרויקט נועד לענות על שני צרכים מאוד טבעיים שלי, שלא יכולתי להתחמק מהם: הראשון הוא לעצור ולהתבונן בשקט במה שהמציאות מייצרת לנו. אני מאמין שהיא הרבה יותר יצירתית מהדמיון, רק צריך לדעת לזהות אותה ולבודד חתיכות מהפאזל המורכב שיש לפנינו כל הזמן. האלמנט השני הוא לנסות לשנות את ההרגלים הקבועים של דרך ההסתכלות, שכל הזמן מתעסקת בחיבור בין אינפורמציה, רגשות ואסתטיקה, ולספר סיפור מורכב של מישהו אחר. כאן אני מעביר סיפור אישי בממד אחד.

- מה הרעיון עבורך? עם מה אתה רוצה שהצופה יצא?

אני רוצה שהצופה יצליח לעמוד מול הצילומים, להסדיר נשימה ולהירגע, בדיוק ההפך הגמור מאפקט שיוצר צילום עיתונאי משובח. אני הכי אשמח בעולם אם הצופה יכול לבודד דברים בהסתכלות ובהתבוננות שלו ביומיומיות ולראות את הפרטים הקטנים ללא רעשי רקע, גם ביחסים בין אישיים וחברתיים ולא רק באמנות.

האם מבחינתך זהו פרויקט דוקומנטרי?

זה פרויקט מאוד דוקומנטרי כי לא התערבתי במה שמצולם. הכל פשוט היה שם. כל הפרויקט נעשה תחת כללי האתיקה של הצילום הדוקומנטרי, רק שהפעם ניתקתי מהרקע והעצמתי את הכח של מה שמצולם. כמובן שזה שונה בגישה אבל זה מה שחשוב לי כאן, זה בדיוק ההבדל בין לצלם מישהו ברחוב או בסטודיו, בשניהם אתה מספר את הסיפור של המצולם רק שבסטודיו אין רעשי רקע ויש יותר תשומת לב אל המצולם.

האם אתה מרגיש שעברת תהליך בתור אדם/צלם במהלך הפרויקט? אם כן איזה?  

התהליך שעברתי נוצר לפני הפרויקט והפרויקט הוא התוצאה של שינוי שעברתי. למדתי לעצור ולהתבונן וקצת גם לפרוץ גבולות וחוקים שאיתם אני מצלם כל הזמן. המטרה של הפרויקט היתה לבדוק אם אפשר לשנות הרגלים ביצירה ואת התשובה לזה תהיה לי רק בעוד כמה שנים כנראה.

״חזית״, עודד בלילטי מוזיאון הרצליה, 22.12.2018

ד
ד
ד
ד
ד
ג
ד
ד

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ