אמא ללא הפסקה

מתנה תמימה הוציאה את שירה אבולעפיה מהגידול התובעני של הילדים אל אור היצירה ואל התבוננות חדשה על החיים

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ד

במשך שמונה שנים גידלתי ילדים ועשיתי רק את זה. לא עבדתי, לא למדתי, לא ביליתי, לא יצאתי לחופשות. הילדים והבית היו כל עולמי ורוב הזמן אהבתי את זה. זה לא שהיתה לי איזו אג׳נדה בעניין וגם לא תיכננתי את זה, זה פשוט קרה. לא היה לי מקום לשום דבר אחר. ידעתי שיגיע יום והילדים יגדלו ואצטרך להתמודד עם תעסוקה ופרנסה. המחשבה על זה הטרידה, אבל גם בזה לא היה לי פנאי לעסוק. 

ביום ההולדת שלי לפני שנתיים קיבלתי מרפי שלי מתנה תמימה, מצלמה. במשך שנה צילמתי וצילמתי עד שהיא הפכה להיות חלק ממני. יום אחד, לפני שנה בדיוק, הגיעה אליי הצעת עבודה בצילום. בדיוק באותו הזמן גם בתי הקטנה החלה ללכת לגן בפעם הראשונה, כך שהתזמון היה מושלם.

לראשונה אחרי שמונה שנים התפנה לי מקום וקיבלתי את ההצעה בשתי ידיים. אחריה באה עוד עבודה ואז ידעתי - אהיה צלמת, אני כבר צלמת. שמונה שנים דגרתי על הביצים וכמו תינוק שמגלה את העולם - זה פרץ ממני החוצה. התשוקה ליצור, ללמוד, לדעת, ובאותו זמן פרץ גם הביטחון שאני יכולה, ששום דבר לא יעצור אותי, שמצאתי עוד משהו שמגדיר אותי.

חיכיתי להיוולד, ואז זה קרה. 

s
s
י
ד
ד
ד
ד
s
s
ד
ד
ד

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ