חשיפה / בלוג הצילום

אל תוך עולם הפרא

הצטרפות למסע של צ׳יקי ארד הציפה מספר רב של שאלות לגבי מיקומו של הצלם בחוויה טוטאלית ואינטימית. לא תמיד נמצאו תשובות, כן נמצאו הרבה פריימים לשאלות חדשות

דניאל צ'צ'יק
דניאל צ'צ'יק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
ד

על פניו, זה נשמע כמו חלום של רבים: לכבות את הטלפון הנייד, להיכנס לשטח פראי, ללא מסלול הליכה או מטרה ברורה, ולחיות מהחי. המציאות אחרת לגמרי כששומעים ברדיו דיווחים על מזג אוויר סוער ושטפונות. ובכל זאת, לא יכולתי לסרב להזדמנות לבלות שלושה ימים עם אנשים שאני בקושי מכיר, ובהם מתבקש (גם לא מילולית) להיפתח, לחלוק, להשתחרר מכבלי העולם המודרני ולהיות כמה שיותר חיה.

לרועי צ'יקי ארד, שותפי, זה היה קל יותר. לי, כצלם, זה הציף המון שאלות על מיקום: האם אני חלק מהקבוצה או רק מתעד אותה? האם ניתן בכלל לשהות במרחב מבלי להשפיע על הדינמיקה? איך אני יוצר אינטימיות עם אנשים ובו בזמן שומר מספיק מרחק מהם על מנת לתעד באופן אינטואיטיבי ומפוקס?

מבלי שהתכוונתי, נשאבתי אל האנרגיה המיוחדת שנרקמה במסע. צ'יקי עזב את הדפדפת שבה הוא כותב לעצמו משפטים והתבוננויות והתמזג על הקבוצה. זהו עולם הפאר, עירום לפעמים, כן מאוד, מחפש, חושש, מעז, קשוב ומקשיב. המוזיקה של הטבע, האוכל מהאדמה, הטעמים הממסטלים מרוב חיוּת. נזכר שאלה לא החיים שלי באמת.

החשש משטפונות נכנע בסופו של דבר לשמש והמשתתפים לא בזבזו שנייה ונפרדו מהבגדים לרגעים קטנים של קיץ באמצע החורף. הרוח הרגישה טוב יותר בעת הצעידה בשטח. אני שייך או לא שייך? ממשיך לצלם, מחליף פילם, מצלם אנלוגית, תורם את תרומתי הקטנה למסע. אקולוגית או לא, זה מרגיש לי "צמחוני" יותר מהצילום הדיגיטלי.

ד
ד
ד
ד
ד
ד
ד
ד
ד
ד
ד
ד
הכתב רועי צ׳יקי ארד ברגע של מנוחה

על הבלוג | חשיפה

על הבלוג: דניאל צ'צ'יק - עובד ב"הארץ" משנת 2003, מצלם עבור מוספי גלריה וסוף השבוע. יזם ועורך בלוג הצילום של "הארץ". עבודותיו הוצגו במיטב המוזיאונים בארץ וגם במספר תערוכות וירידים בחו"ל. ניתן להתרשם מעבודותיו באתר: danieltchetchik.com
הצעות לפרסום ניתן לשלוח ל: danielt@haaretz.co.il צילומים ברוחב 2,500 פיקסלים וטקסט עם תיאור קצר של עד 400 מילה. יש להעביר את החומרים ב-wetransfer