בלוגים

צדק פואטי / הבלוג של רויטל חובל

אפילו טראמפ מפרסם את סדר יומו, ממה נתניהו כל כך מפחד?

בדצמבר ביקשתי לקבל את לוח הזמנים של רה"מ ואת פרקי הזמן שהקדיש להתייעצויות משפטיות. במשרד רה"מ צפצפו. עתרתי עם "הארץ" לביהמ"ש וכעת נותר רק לראות כמה זמן גם זה יימרח

איך ראש הממשלה מבלה את יומו? אין לנו מושג. מדי פעם זורקים לנו דובריו הודעה על פגישה כזו או אחרת או על התייעצות ביטחונית, אבל איננו באמת יודעים מה עושה בנימין נתניהו ברוב שעות היממה. בכל דמוקרטיה מתוקנת ראש המדינה חושף מרצונו את סדר יומו בפני הציבור. אפילו נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, שובר כללי המינהל התקין, לא שבר מנהג זה.

מקורבים לנתניהו סיפרו לי בעבר על כך שהוא מקדיש שעות רבות להתייעצויות משפטיות הנוגעות לחקירותיו. זה רלוונטי במיוחד בעת הזו, לנוכח השימוע הקרב בתיקים 1000, 2000 ו-4000. רוב ההתייעצויות מתנהלות במעון ברחוב בלפור וברור כי הן באות על חשבון משימותיו הציבוריות של ראש הממשלה. חלק לא מבוטל מזמנו היקר מפז מופנה לענייניו האישיים.

ראש הממשלה. מסרב לפרסם באופן יזום את פגישותיו
מארק ישראל סלם / ה�
להמשך הפוסט

כשהדס שטייף עם הגב לקיר היא כבר לא מגינה על מתלוננות

בכתב הגנה שהגישה עיתונאית גל"צ לתביעה המתנהלת נגדה, היא חשפה את זהותה של צ', המתלוננת בפרשת רוני ריטמן. לטענתה, "לא כל אדם שמגיש תלונה על הטרדה מינית זכאי לחיסיון"

"אני נאבקת למען צדק, כדי להבהיר שדברים שפעם נתפשו כנורמה הם לא נורמטיביים, כדי שלנשים יהיה אומץ להגיד - די" - כך הכריזה עיתונאית גל"צ הדס שטייף, כשהציבה עצמה בחזית המאבק נגד הטרדות מיניות בראיון ל"מוסף הארץ" לפני כחמש שנים. והנה, כעת, כשהיא עומדת שוב בפני תביעת לשון הרע, הפעם מצד תנ"צ גיא ניר, היא קובעת לפתע נחרצות: ניתן לחשוף את פרטיה של מי שהגישה תלונה בגין הטרדה מינית.

בתחילת השנה תבע ניר, ראש חטיבת המודיעין במשטרה לשעבר, סכום של 800 אלף שקל משטייף בגין פרסומים שונים שאין טעם להיכנס אליהם. שטייף צירפה לכתב ההגנה שלה נספחים שבהם מופיע שמה של צ', עוזרתו לשעבר של ניר שהתלוננה כי מפקד יחידה להב 433 לשעבר, ניצב רוני ריטמן, הטריד אותה מינית. בעוד שניר מכנה את צ' בכתב התביעה באות בלבד, בנספחים שצירפה שטייף מתנוסס שמה המלא.

הדס שטייף. סתירות פנימיות
אוליביה פיטוסי
להמשך הפוסט

לאן נעלמו המסרונים של שרה נתניהו בתיק 4000?

רעיית רה"מ העבירה דרישות לבני הזוג אלוביץ' בנוגע לסיקור המשפחה ב"וואלה!" אך מסרוניה אינם מופיעים בחומרי החקירה. מסתבר שהמשטרה והפרקליטות לא טרחו כלל לבקש את הנייד שלה

נדמה כי היחס המיוחד של מערכת אכיפת החוק לשרה נתניהו אינו מתבטא רק בהסדר הטיעון שנחתם עמה בשבוע שעבר בפרשת המעונות. גורמים שנחשפו לחומרי החקירה בתיקים נגד ראש הממשלה, במיוחד תיק 4000, שמו לב לכך שהמסרונים שהעבירה שרה נתניהו לבני הזוג אלוביץ' נעדרים מהם. במסרונים אלה העבירה נתניהו דרישות ובקשות בנוגע לסיקור משפחתה ב"וואלה!".

שרה נתניהו נחשדה בתיק 4000 בקבלת שוחד משאול ואיריס אלוביץ' והורתה לעד המדינה ניר חפץ לבקש מהם למחוק את המסרונים. אלא שכעת מתברר כי במשטרה ובפרקליטות לא ביקשו כלל מבית המשפט צו שיתיר חיפוש בטלפון הנייד של נתניהו על מנת לבדוק את הדברים. בפברואר האחרון החליט היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, לסגור את החקירה נגד רעיית ראש הממשלה בתיק 4000 בניגוד לעמדת פרקליט המדינה שי ניצן והצוות המלווה בראשות ליאת בן ארי.

שרה נתניהו. חפץ ביקש מבני הזוג אלוביץ' למחוק את התכתובות
תומר אפלבאום
להמשך הפוסט

שבע דוגמאות לכך שאיילת שקד היא שרת משפטים גרועה

הצלחתה של שקד בהזרמת כוחות שמרניים לביהמ"ש העליון היא כמעט בגדר קונסנזוס. אך בכל הנושאים האחרים, אלה שנוגעים לכלל הציבור (לאו דווקא זה שגר בשטחים), היא פשוט לא התעניינה

בשבוע שעבר הציגה שרת המשפטים, איילת שקד, את תוכנית העבודה שלה לקדנציה הבאה, וזאת בהנחה שתמונה שוב לתפקיד. את מה שיש במסמך, קל לדמיין: מקריאת "המצע" אפשר לחשוב שבג"ץ והיועץ המשפטי לממשלה הם הבעיה, בה"א הידיעה, של מערכת המשפט. אך מעניין יותר לשים לב למה שנעדר ממנו: מה למשל בנוגע לסחבת הנוראית בניהול תיקים, פליליים ואזרחיים כאחד? מה בדבר היחס לחשודים, נאשמים ונפגעי עבירה? מה עם תיקי הסרק שמגישה המשטרה או המלחמה בשחיתות השלטונית? ואיך קורה ששקד אינה מערערת ולו פעם אחת על כך שידה של הפרקליטות תמיד על העליונה בבתי המשפט.

הצלחתה של שקד בהזרמת כוחות שמרניים לבית המשפט העליון היא כמעט בגדר קונסנזוס. עוד כחברת כנסת היא הציבה לעצמה את החלשת בג"ץ כמטרה, וזו הושגה, לפחות חלקית. אך מוכשרת ואפקטיבית ככל שתהיה, ואולי דווקא משום כך, אי אפשר להגדיר את כהונת שקד אלא כגרועה. הסיבה המרכזית לכך היא שעל אף שהיתה יכולה לרתום את יכולותיה לטובת כלל הציבור (לא רק אלה שמתגוררים בשטחים הכבושים), בפועל הוכיחה פעם אחר פעם שמה שלא קשור לבג"ץ - פשוט לא מעניין אותה. 

איילת שקד
אמיל סלמן
להמשך הפוסט

לאן נעלמה שופטת המחוזי שדנה בצו איסור הפרסום בפרשת אפי נוה?

השופטת שרית זמיר התלוננה לפני מספר חודשים על עומס כבד. עם זאת, חופשתה באה מיד אחרי שהודיעה כי היא מנועה מלדון בערעור בתיק ולאחר שקיבלה את חומר החקירה. דוברות בתי המשפט: זמיר בחופשת מחלה

מזה כמעט חודש ימים שאולם הדיונים של השופטת שרית זמיר, בקומה ה-16 של בית המשפט המחוזי בתל אביב, עומד ריק. בבית המשפט מספרים כי השופטת החדשה יצאה לחופשה בפתאומיות ובאופן מסתורי. מדוברות בתי המשפט נמסר כי זמיר בחופשת מחלה עד למועד לא ידוע.

זמיר, בת 48, הגיעה למחוזי בתל אביב במאי 2018, אחרי תשע שנים בהן דנה בתיקים פליליים בבית משפט השלום בראשון לציון. במשך שנתיים התנוסס שמה ברשימת המועמדים לקידום על אף שלא בלטה או הצטיינה בתפקידה. חברי הוועדה לבחירת שופטים החליטו לקדמה אחרי שהתרשמו מהחלטתה לחייב סוחר סמים לא רק במאסר, אלא גם לשלם בתשלום מס על רווחים מעסקאותיו. עם מינויה, שובצה למחלקה הפלילית ולתפקיד שופטת מעצרים - תפקיד הכולל דיון בערעורים, על צווים שניתנו בבית משפט השלום וכן על החלטות אם נאשמים יישארו במעצר בזמן ניהול המשפט נגדם. 

אפי נוה
ראובן קסטרו
להמשך הפוסט

החשוד ישיר לנו סולו: למה נחקר פעיל "באים לבנקאים" בחשד שהעליב שוטר?

במשך חודשים שכבו שתי תלונות נגד ערן ורד במשטרה מבלי שנעשה בהן דבר. אך כשגם היועץ של מנכ"לית בנק לאומי, טיראן פרטוק, הגיש תלונה, נדמה כי במשטרה מצאו שעת כושר "לסגור חשבון"

במשך ארבע שעות נחקר במשטרה ערן ורד, פעיל מחאת "באים לבנקאים", במהלכן נדרש להגיב ללא פחות משלוש תלונות. החוקרים ניסו לקשור בינו לבין מספר עבירות לכאורה של העלבת עובד ציבור, אך נדמה כי בשורש העניין עומד רצונם לברר עניין אחר: הפגיעה בכבודה של המשטרה עצמה.

הסיבה שבעטיה זומן ורד לחקירה היא סרטון שצולם במסיבה שהתקיימה בדרום תל אביב באפריל שעבר בהשתתפות עשרות פעילים חברתיים. הסרטון הגיע לידי שוטרים ואלה גילו כי החוגגים שרו במהלכה את השיר "רכז מידע", פרי עטו של ברק כהן, מוביל מחאת "באים לבנקאים". את השיר כתב כהן על השוטר אלון חמדני שהביא להרשעתו בהעלבת עובד ציבור. השיר אף זכה לגרסת כיסוי של להקת "הפוסי של לוסי" שדווקא לא זומנו לחקירה. ורד, שלא תועד בסרטון כשהוא שר, אלא רק נכח במקום דווקא כן זומן. 

פעילי "באים לבנקאים" בבית המשפט בדצמבר 2018
מוטי קמחי
להמשך הפוסט

איסור פרסום שמות חשודים? כנראה פריווילגיה של רופאים ושופטים

אין בהיסטוריה המשפטית דוגמאות רבות לחשודים וחשודות שזכו להישאר אלמונים כמו השופטת ועורכת הדין בפרשת אפי נוה. מדוע, אם כך, זכו השתיים להגנה שמתי מעט זוכים לה

מאות סנגורים לוחמניים שמתפרנסים מדי יום מהגנה על שמם הטוב של חשודים בפלילים, מביטים בקנאה בשבועיים האחרונים על שתי החשודות בפרשת אפי נוה. שופטת בית משפט שלום ועורכת דין עמוסת תארים (נשואה לשופט שלום שמועמד למחוזי ומועמדת לרשימת הליכוד בפוטנציה), שניסו להתקדם או לקדם לתפקידים חורצי גורלות תוך ניצול קשריהן, זוכות בימים אלה להגנה שמתי מעט זוכים לה.

שני השופטים שדנו בפרשה, שהוגדרה על ידי רבים כפיגוע בלב מערכת המשפט, החליטו לאסור את פרסום שמותיהן של השתיים לציבור. הם לא התרגשו מכך שברשתות החברתיות ממילא כבר חשפו את הסוד, או מנגד, שישנם רבים שטועים בזיהוי ומכתימים אחרות. למעשה, הם גם לא טענו אחרת - פשוט לא נימקו יותר מדי. הסאבטקסט היה שאפשר וכדאי למנוע מהן את הבושה. העקרון הבסיסי והפשוט של השוויון בפני החוק נעלם מעיניהם.

אפי נוה בבית המשפט
ראובן קסטרו
להמשך הפוסט

כששוטרים מחזיקים במפתחות ללשכות של שופטים

תשובתה של השופטת רונית פוזננסקי-כץ לקובלנה נגדה מגלה טפח נוסף בקשר הקרוב שבין שופטים לשוטרים ועל נורמות נוספות המקובלות בבית משפט השלום בתל אביב

פסק הדין של בג"ץ בעניין השופטת רונית פוזננסקי-כץ הוא לא פחות ממהפך, ומלמד יותר מכל שכשיש רצון - הכל אפשרי בעזרת לוליינות משפטית יצירתית. בראש הלוליינים ניצב השופט נעם סולברג, הדוגל בגישה שמרנית, אך הפעם הפגין אקטיביזם יוצא דופן. סולברג הוביל את השופטת שלצדו, דפנה ברק-ארז, לפשרה לפיה העונש של פוזננסקי יסתכם בתקופת השעייתה עד כה, חופשה ללא תשלום למשך שלושה חודשים ונזיפה. הפשרה מתבססת על הצעה וולנטרית של פוזננסקי כתחליף לעונש, שלפי סולברג לא ניתן להטיל (השעיה).

סולברג אמנם הסתמך בהחלטתו על עמדתה של שרת המשפטים איילת שקד, שנטתה חסד לפוזננסקי, אולם ספק אם היה יוצא מגדרו באותו אופן אם לא היה מדובר בשופטת, שהיא גם קולגה. מעניין אם שקד הבינה שהיא יוצרת במו ידיה פסק דין סופר אקטיביסטי שישמש תקדים למקרים אחרים.

השופטת פוזננסקי בביהמ"ש העליון לפני כחודשיים
אמיל סלמן
להמשך הפוסט

למה אוניברסיטת ת"א מתחמקת משאלה פשוטה לגבי חיים רמון?

מובילות המחאה נגד העסקת רמון בחוג למדעי המדינה טוענות כי קיבלו הבטחה מהרקטור ירון עוז לפיה השר לשעבר לא יועסק אם לא ימשוך תביעתו נגד סטודנטית שכינתה אותו עבריין מין". התקשרתי כדי לוודא, אך צמרת האוניברסיטה ירדה למחתרת

רבים פנו אלי באחרונה ושאלו אם חל שינוי כלשהו בעמדת אוניברסיטת תל אביב בנוגע להעסקתו של חיים רמון כמרצה בחוג למדעי המדינה בסמסטר ב'. בחודש שעבר השיבה לי האוניברסיטה כי רמון ילמד כרגיל וכי הוא "ריצה את עונשו ושילם את חובו לחברה". זאת, חרף העובדה שרמון תבע את אחת הסטודנטיות שהובילה מחאה נגד העסקתו וכינתה אותו "עבריין מין", וחרף התנגדות של 132 מרצים להעסקתו.

מאז תגובת האוניברסיטה, נחשפה עדות חדשה נגד רמון. העיתונאית לשעבר חנה קים סיפרה לי בחודש שעבר שרמון נישק גם אותה ללא הסכמתה. רמון מכחיש את הדברים. לבקשת "הארץ", עברה קים בדיקת פוליגרף ונמצאה דוברת אמת. חמישה מחבריה סיפרו ל"הארץ" כי לאורך השנים סיפרה להם על התקרית. לדברי קים, החליטה לחשוף את המעשה, שאירע לפני כ-30 שנה, בשל התעקשותו של רמון לחזור ולצטט את פסקי הדין בעניינו, הקובעים כי המקרה שבו נישק קצינה מ-2006 היה "נקודתי וחד פעמי". קים ביקשה בכך להתייצב להגנתה של סטודנטית בת 27 שנתבעה על ידי רמון על סך 75 אלף שקל.

חיים רמון בכנס חוק יסוד הלאום של פורום קהלת, השנה
אוליביה פיטוסי
להמשך הפוסט

פרשת זילבר: ארבע מלים שחסרות בגילוי הדעת של היועמ"שים לשעבר

ארבעה יועצים משפטיים לשעבר התייצבו לצדו של אביחי מנדלבליט בוויכוחו עם איילת שקד, אך מעדיפים שלא להתעמת חזיתית עם השרה. וגם: מי נפקד מגילוי הדעת ולמה אין בו שום הבעת תמיכה בזילבר עצמה?

ארבעה יועצים משפטיים לממשלה לשעבר חתמו על גילוי דעת שמביע תמיכה ביועץ הנוכחי אביחי מנדלבליט במאבק שהוא מנהל עם שרת המשפטים איילת שקד בפרשת דינה זילבר. "אנחנו תומכים בעמדתו של מנדלבליט שהשאלה מי ייצג אותו בפני כל רשות אחרת מסורה להחלטתו, וכך גם השאלה מה תהיה העמדה שתוצג מטעמו, וכיצד תוצג העמדה", כתבו הארבעה: אהרן ברק, יצחק זמיר, אליקים רובינשטיין ויהודה וינשטיין.

בדבריהם כיוונו הארבעה למחלוקת שהתעוררה בין השרה ליועץ בשאלה אם זילבר תוכל להמשיך ולהופיע בכנסת ובממשלה ולמי נתונה סמכות ההכרעה בעניין. במכתב הנזיפה ששלח מנדלבליט לזילבר הוא הבהיר כי המשנה ליועץ המשפטי לממשלה תמשיך להופיע ולייצג את עמדתו בפורומים השונים בתיאום מראש איתו. שקד מיהרה להודיע כי לא תאפשר זאת, ונדמה כי רק המציאות בשטח היא שתוכיח מי מהם ניצח.

איילת שקד ואביחי מנדלבליט, באוקטובר
אורן בן חקון
להמשך הפוסט

ניתוח מינוי השופטים מלמד: הצבעתם שקד? קיבלתם (שוב) לבני

שרת המשפטים מתגאה שוב ושוב בגיוון שהכניסה אל כס השיפוט בדרכה לשינוי הדנ"א של מערכת המשפט. בפועל, היא מינתה יותר שופטים מהפרקליטות ומהשירות הציבורי בכלל מאשר קודמתה

בשבוע שעבר מינתה שרת המשפטים, איילת שקד, 25 שופטים חדשים לבתי המשפט השונים בישראל. הודעה לעיתונות שהופצה מטעמה בישרה על השלמה של מספר מינויים עגול של 300 שופטים. זה מספר אדיר של מינויים עבור שרה אחת, כאשר בישראל מכהנים 750 שופטים בסך הכל. לכן זה גם זמן טוב לבדוק אם שקד שהבטיחה לבוחריה "מהפכה" - גם קיימה.

ההודעה על המינויים החדשים עברה בשקט. איש לא מתעניין בקורות חייהם וקשה לברר ממילא כשהמידע הפומבי עליהם הוא קמצני ולקוני. שקד הודתה בעבר בראיון ל"עובדה" כי צוות מטעמה עורך תחקיר על כל אחד מהמועמדים ובונה לו תיק, בדרכה לשנות את הדנ"א של מערכת המשפט. "לא אגזים אם אומר שהמערכת שינתה פניה במידה ניכרת במהלך השנתיים האינטנסיביות האחרונות, וכמובן שעוד היד נטויה", אמרה לפני שנה בנאום פרידה מנשיאת בית המשפט העליון לשעבר מרים נאור.

איילת שקד. מספר אדיר של מינויים עבור שרה אחת
מארק ישראל סלם
להמשך הפוסט

שופטת העליון האמריקאית רות ביידר גינסבורג הפכה לאייקון פמיניסטי נערץ - למה אין לה מקבילה ישראלית?

בגיל 85 הפכה השופטת לגיבורת תרבות ברחבי השמאל האמריקאי. היא החלה את דרכה כפעילה פמיניסטית. הקריירה שלה מדגימה מה חסר במערכת המשפט הישראלית

שופטת בית המשפט העליון היהודיה אמריקאית רות ביידר גינסבורג, האשה השנייה בהיסטוריה של ארצות הברית שנבחרה לכהן בערכאת הצדק הגבוהה ביותר, הגיעה היום לישראל לקבל מקרן בראשית פרס מפעל חיים. האישה שהובילה כעורכת דין לשורה של פסיקות מהפכניות ביחס לנשים, והמשיכה לעשות זאת גם כשופטת, הפכה בשנות ה- 80 לחייה לאייקון פמיניסטי נערץ, תחת הכינוי RBG Notorious, הודות לדעות מיעוט מהדהדות במהפך השמרני שעובר על בית המשפט העליון. הגעתה לארץ, יחד עם סרט דוקומנטרי שישודר ביס דוקו בהמשך ובמהלך החודש ב"קולנוע דוקאביב", שמציג את פועלה, היא הזדמנות לשאול מי המקבילה שלה בישראל והאם בכלל יש כזאת.

בישראל אמנם, כיהנו לאורך השנים 12 נשים בבית המשפט העליון (לעומת ארבע אצל אחותנו הגדולה – מחציתן מונו על ידי אובמה), אבל מעולם לא מונה או מונתה מישהי/ו עם רקע אקטיביסטי כמו של גינסבורג. כמי שמשרדי עורכי דין לא רצו להעסיק אותה בשל היותה אישה, הייתה גינסבורג פעילה בארגונים לקידום זכויות נשים. הפעם הראשונה שבה הופיעה בעליון היתה בשנת 1973, כשייצגה חיילת נשואה שבניגוד לעמיתיה הגברים לא הייתה זכאית לקצבת מגורים בשל היותה אישה.

דמותה המאוירת של רות ביידר גינסבורג על עטיפת הספר "Notorious RBG"
Harper Collins
להמשך הפוסט

מנדלבליט ממחזר נאומים ומסרב לספק תשובות: "החקירות נמשכות בסך הכל שנה וחצי"

"אני יודע שיש תחושה בציבור שהחקירות נמשכות שנים ארוכות, אבל זה שנה וחצי", אמר מנדלבליט אתמול בוועדת חוקה של הכנסת. סקירה של נאומיו בשנה האחרונה מלמדת על מיחזור מסרים ובשורה עגומה אחת: ההכרעה בתיקי נתניהו לא נראית באופק

היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט התייצב אתמול בוועדת חוקה של הכנסת לתת סקירה על עבודתו, על רקע חקירות ראש הממשלה. לכאורה היה זה אירוע עם פוטנציאל היסטורי, אבל מנדלבליט הבהיר מהר מאוד שהוא הולך לזרוק את הזדמנות הפז שנפלה לידיו לתת לציבור דין וחשבון על שלוש (!) חקירות פליליות שמתנהלות נגד ראש הממשלה - לפח.

"אני יודע שיש תחושה בציבור שהחקירות נמשכות שנים ארוכות, אבל זה שנה וחצי", אמר מנדלבליט וסירב למסור לוח זמנים או לנקוב בדד ליין כלשהו. בין השורות הוסיף שאין בכוונתו להכריע בקרוב בתיק 1000, על אף שהחקירה בו הסתיימה וחוות דעת של הפרקליטות המלווה כבר גובשה בעניינו. ההכרעה בתיקי נתניהו תתקבל ביחד, כלומר רק אחרי שתיק 4000 יסתיים, כלומר לפחות בעוד שנה.  מנדלבליט אפילו לא פירט על חומרת העבירות שבהן חשוד ראש הממשלה. "עבירות פליליות מתחום טוהר המידות", תיאר בלקוניות.

היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט
אילן אסייג
להמשך הפוסט

גישור נוסח "הבורר": איך נראה גישור במשפט של משפחת אברג'יל?

במהלך הגישור הוחלפו בין הנאשמים וסנגוריהם, שבשגרת ניהול המשפט המתנהל תחת אבטחה כבדה, לא יכולים לדבר זה עם זה, הרבה מלים. ביום חמישי, רגע לפני שהדד ליין שהוקצב להסכמות חולף, כמה מהנאשמים החליפו ביניהם בעיקר קללות, שגרמו לנוכחים לרעוד מרוב פחד

אחרי דיונים מרתוניים שהתקיימו בימים האחרונים, כבר היה נדמה שתיק 512 הולך להסתיים. לפי ההסדר שהתגבש, ראש ארגון הפשע יצחק אברג'יל היה אמור להודות בהזמנת חיסולים בעולם התחתון, תמורת עונש של 30 שנה בכלא. אלא שפרקליט המדינה שי ניצן התנה את ההסדר עם אברג'יל, בכך שגם 16 הנאשמים הנוספים בתיק יודו ויגיעו עם התביעה להסכמות. הדד ליין נקבע לחמישי בערב.

ההסדר שהתגבש היה צפוי לסיים את הפרשה, שבמרכזה אישומים על ניהול ארגון פשיעה, מזימות לחיסול יריבים ועסקאות סמים נוסח "נרקוס" מעבר לים, במכירת חיסול. אחיו של יצחק אברג'יל, מאיר אברג'יל, היה אמור לרצות עונש של חמש שנות מאסר. לפי דיווח ב"וואלה", לאבי רוחן, ראש ארגון פשע עצמאי שעבד בשיתוף פעולה עם אברג'יל, הוצע עונש של 12 שנות מאסר בלבד. אמנם בשורה התחתונה כולם היו אמורים לרצות עונשי מאסר בכלא, מי יותר ומי פחות, אבל בסופו של דבר הצדדים לא הצליחו להגיע להסכמות. הסיפור היותר מעניין הוא שהתנהל מאחורי הקלעים, בדרך לתפירת העסקאות, בניצוחו של שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב גלעד נויטל.

יצחק אברג'יל בבית המשפט. לידו יושב שוטר
עופר וקנין
להמשך הפוסט

מי באמת כתב את דו"ח המאחזים החדש?

מי מסתתר מאחורי דוח הצוות המקצועי להסדרת מאחזים שנכתב בלשון רבים? התשובה לא מובנת מאליה

עיון מדוקדק בדוח הצוות המקצועי להסדרת מאחזים שפורסם לפני שבועיים מעלה לא מעט שאלות. מדוע פורסם דווקא עכשיו? מי כתב את הדו"ח? מדוע הדו"ח לא הוגש ליועץ המשפטי לממשלה כפי שהתחייבה הוועדה? מדוע לא נערך טקס להגשתו?

חדי עין הסבו את תשומת לבי לכך שהדו"ח שמוצג כסיכום עבודת צוות, לא חתום על ידי חבריו, אלא רק על ידי ראשת הצוות, חיה זנדברג, מי שהיתה עד לא מזמן בכירה בפרקליטות וכיום שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים. הדו"ח לא הועבר לשניים מחבריו, היועץ המשפטי של משרד הביטחון אחז בן ארי וראש מינהל התכנון בינת שוורץ, שפרשו לפני כשנה משירות המדינה. לשון הדו"ח מנוסחת בגוף ראשון רבים, אבל לא ברור למי הכוונה.

מאחז אביגיל בדרום הר חברון
אוליבייה פיטוסי
להמשך הפוסט

איילת שקד אמרה שמבקשי מקלט נוהרים לסיוע המשפטי. האמנם?

אזעקת אמת: על סמך מה אומרת שקד ש"בשנים האחרונות מסתננים הציפו את המערכת בבקשות לסיוע משפטי"? בסיוע המשפטי אומרים שאין להם נתונים שמגבים את האמירה, אלא מדובר ב"התרשמות מהשטח"

בשבוע שעבר הודיעה שרת המשפטים איילת שקד בקול תרועה על סוף למחדל שאפשר לאזרחים זרים, מבקשי מקלט ומהגרי עבודה, לקבל סיוע משפטי חינם מהמדינה. בהודעה לעיתונות שהפיצה אמרה שקד כי "בשנים האחרונות מסתננים רבים ניצלו פרצה בחוק הסיוע המשפטי והציפו את המערכת בבקשות לסיוע משפטי. הסאגה הזאת תיפסק בקרוב". כעבור שעות ספורות הופץ תזכיר החוק ששולל ממי שאינו אזרח ישראלי סיוע משפטי על חשבון המדינה. בתזכיר שעליו חתום המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, רז נזרי, נכתב כי "בשנים האחרונות חלה עליה במספר פניות של אנשים שאינם אזרחים או תושבים לסיוע המשפטי".

אל מול אמירות אלה, עומדת עתירה לבג"ץ משנת 2016 שהגישו ארגוני זכויות אדם, ובהם האגודה לזכויות האזרח, המוקד לפליטים ומהגרים, רופאים לזכויות אדם, ארגון סיוע לפליטים, קו לעובד ומרכז לקידום פליטים אפריקאים. העתירה תוקפת את מדיניות משרד המשפטים מ- 2006 לחדול להעניק סיוע משפטי לאזרחים זרים המצויים בישראל, על אף שהחוק לא מתנה את הזכאות לסיוע מאזרחי באזרחות או תושבות ישראלית ומגדיר את מי שזכאי לשירותים משפטיים כ"מי שידו אינה משגת לשאת בהם".

שרת המשפטים שקד בכנס של המכון הישראלי לדמוקרטיה ו"מקור ראשון"
אוליבייה פיטוסי
להמשך הפוסט

האם שופטת ותובעת צחקו על נאשם מבוגר בגלל מבטא תימני?

"צורת ניסוח השאלות בשילוב המבטא של הנאשם גרם לתובעת לפרץ צחוק שלא נפסק. אליה הצטרפו השוטר, השופטת והקלדנית", כך תיאר עו"ד יהונתן רבינוביץ בפוסט בפייסבוק את ההתרחשות המחפירה באולמה של רות וקסמן

לכאורה היה זה עוד יום שגרתי בבית משפט לתעבורה בפתח תקווה. גבר בן 65 מראש העין קיבל קנס בסך 1,000 שקל בטענה כי דיבר בטלפון הנייד בזמן נהיגה וביקש להילחם על חפותו בבית המשפט. לא היה לו עורך דין. אך גם בלעדיו, הוא התעקש לממש את זכותו לחקור על דוכן העדים את השוטר שעיכב אותו. הוא החל לשאול את שאלותיו, עד שבמהרה פרץ של צחוק מתגלגל נשמע באולם.

"הנאשם, אדם מבוגר, שחום עור, בעל מבטא תימני כבד. הוא מתחיל לשאול שאלות את השוטר ואז התגלה שצורת ניסוח השאלות בשילוב המבטא של הנאשם גרם לתובעת לפתוח בפרץ של צחוק וגיחוך שלא נפסק. אליה הצטרף השוטר ולתדהמתי גם השופטת ואחריה הקלדנית", תיאר בפוסט בפייסבוק עו"ד יהונתן רבינוביץ שנכח באולם בזמן שהמתין לתיק שבו הוא מייצג. "ישבתי באולם המום ופשוט התביישתי על ההשפלה שנעשית לו. הנאשם פנה שוב ושוב לשופטת ושאל 'למה אתם צוחקים עליי?', והם המשיכו. לבסוף השופטת אמרה לו 'חבל עליך', ביקשה מהתובעת לתקן את כתב האישום והתיק הסתיים בקנס של 1,200 ש"ח", הוסיף.

אולמה של השופטת רות וקסמן
עמוד הפייסבוק של עו"ד יהונתן רבינוביץ
להמשך הפוסט

בזכות פרצה בחוק - השופטים לא באמת פורשים

רגע מביך באולם של השופט צבי גורפינקל הצביע על הבעייתיות שבקומבינה די חדשה במשפט הישראלי - מינויים של "שופטים עמיתים". כיצד יוצרים מערכת משפט מיושנת? לא נותנים לשופטים לפרוש לגמלאות

זה היה רגע מביך באולם של השופט צבי גורפינקל בבית המשפט המחוזי בתל אביב. אחרי שעות ארוכות של עדויות בתיק "ישראל ביתנו", פנה השופט לנציגי הפרקליטות וביקש מהם לערוך לו סיכומים של עדויות הנאשמים במשטרה, כי "אין לו עוזר משפטי והוא לא מספיק לקרוא את כולן".

גורפינקל הוא שופט פלילי, ותיק ומוערך, מי ששלח לכלא בין היתר את צבי בר, דני דנקנר ו"הסנדק הישראלי" איתן חייא. בדצמבר 2015, בהגיעו לגיל 70, שמוגדר בחוק כגיל שבו חובה על שופטים לפרוש לגמלאות, סנגורים רבים שחררו אנחת רווחה. אלה ידעו שכשגורפינקל מתמנה לדון בתיק שבו הם מייצגים, התוצאה ידועה מראש: הרשעה. ואכן חיפוש במאגר המשפטי נבו לפי שם השופט והמילה "זיכוי", מלמד על שישה זיכויים בלבד בכ-30 שנות שיפוט.

השופט צבי גורפינקל
עופר וקנין
להמשך הפוסט

הביקורת הקטלנית של יהודית קרפ, המשנה המיתולוגית ליועמ"ש נגד המדינה: הגירוש אכזרי

"הממשלה מתייחסת לאנשים אומללים אלה מוכי הגורל כאל מטען שניתן לשנע כרצונה, כשנע חפצים ולא כאל בני אנוש שגורלם בידינו", כותבת קרפ בעתירה

מי שכיהנה במשך 25 שנה כמשנה ליועץ המשפטי לממשלה יהודית קרפ, מצטרפת אף היא לעתירה נגד גירוש מבקשי המקלט. "כאזרחית המדינה וכיהודייה איני יודעת אנה אשא פני כשאתבקש לתת דין וחשבון על מעשיה של מדינתי, הנעשים גם בשמי", כתבה קרפ. "עקירת אנשים בידיעה ברורה שהם מושלכים אל גורל לא ידוע היא מדיניות אכזרית ומעוולת, הסוטה מכל סטנדרט בסיסי של חשיבה אנושית. זוהי מדיניות שאינה ראויה, אינה תקינה ואינה הוגנת. זוהי מדיניות המשקפת דה הומניזציה של בני אנוש ונעדרת כל זיק של חמלה אנושית".

קרפ פרשה מתפקידה לפני 15 שנה והטביעה חותם בתחומים רבים במשפט הישראלי. בתפקידה כמשנה ליועץ המשפטי לממשלה, היתה בין היתר, אחת הפרקליטות שדחפו לחקירת פרשת קו 300 וליוו אותה. היא עמדה בראש ועדה שבחנה את הרשעתם של רוצחי דני כץ והדו"ח שכתבה שכנע את אהרן ברק לערוך משפט חוזר. היא המליצה להעמיד לדין את החוקר של עמוס ברנס בגין הכאתו במהלך חקירתו, שלבסוף זוכה. מאז פרישתה שמרה קרפ על פרופיל נמוך וחברה במועצות הציבוריות של "הקרן החדשה לישראל" ושל "יש דין".

יהודית קרפ בביתה בירושלים ב-2010
אמיל סלמן
להמשך הפוסט

מי מסוגל לחקור את השוטרים - הכירו את ששת המועמדים לראשות מח"ש

המחלקה לחקירות שוטרים ספגה בשנה האחרונה לא פחות מהלומות מהמשטרה עצמה. ראש מח"ש פורש שנה וחצי לפני תום הקדנציה ויורשו צפוי לקבל גוף חבוט וחבול. או שאולי תהיה זו יורשת?

מתיק ההטרדה של ניצב ריטמן דרך הקרקס של רונאל פישר ועד ביקורת מצד מפכ"ל המשטרה אלשיך, המחלקה לחקירות שוטרים הגיעה לשפל חסר תקדים. ששת המועמדים לעמוד בראש המחלקה נחשפים כאן לראשונה, אבל עולה השאלה האם מי מהם מסוגל לחולל את השינוי הדרוש כדי לשמור על השומרים?

ראש המחלקה הנוכחי אורי כרמל הודיע על סיום תפקידו שנה וחצי לפני תום הקדנציה שלו, על רקע תחושת מיצוי ואכזבה מחוסר הגיבוי שניתן לו על ידי צמרת המשרד מול המפכ"ל רוני אלשיך. בשל נסיבות אישיות הוא נאלץ להיעדר רבות מהמשרד. סגנו, משה סעדה, מילא את החלל ושלט בחקירות המפורסמות של מח"ש, מניצב רוני ריטמן ועד אום אל חיראן.

המפכ"ל רוני אלשיך ופרקליט המדינה שי ניצן
אוליבייה פיטוסי
להמשך הפוסט

ריטמן לפני התלונה של צ': היא אינטילגנטית ומוכשרת. ריטמן אחרי התלונה: היא מגעילה אותי

בעדותו במשטרה במסגרת הליך בדיקה ציין ריטמן כי הוא מעריך את צ' וכפר באפשרות שניהלה רומן עם מפקדה. מאז דעתו השתנתה מאוד. העדויות לפני ואחרי לשיפוטכם

ניצב רוני ריטמן טוען שהתלונה של צ' היא חלק מקנוניה נגדו. סמוך לאחר שהגישה תלונה נגדו, פנו עורכי דינו של ריטמן וטענו שצ' היא מנהלת רומנים סדרתית במשטרה ובמלים אחרות: היא מתקדמת דרך המיטה.

אל מול טענות חמורות אלה, כדאי לקרוא מה אמר ריטמן על צ' שלושה שבועות לפני שהתלוננה נגדו במחלקה לחקירות שוטרים. במסגרת בדיקה שנוהלה על ידי ניצב דוד ביתן בנוגע להתנהלות באגף המודיעין, זומן ריטמן להעיד, וכך אמר על צ':

ניצב רוני ריטמן בטקס חילופי תפקידים במשטרה, היום
מגד גוזני
להמשך הפוסט

חמישה עדי מדינה ויותר מדי מידע סלולרי - כך הסתבך תיק רונאל פישר

המשפט נגד רונאל פישר נמשך כבר שנתיים וחצי ועד כה נשמעו בקושי שני עדים. בינתיים פישר במעצר בית, מורשה לעבוד בחברה שמקימה תערוכות, ומנהל קרב נגד חוקריו במחלקה לחקירות שוטרים

היה זה רק לפני שלוש וחצי שנים כשהמדינה רעדה כשרונאל פישר תועד במצלמות מקבל כסף מאלון חסן, בתמורה להבטחה שיסגור תיקים נגדו. חודשים ארוכים עברו עד שהמשטרה הצליחה לפרוץ את מכשירי האייפון של המעורבים וגילתה את מעמקי הקשר בין פישר לקצין משטרה מצליח בשם ערן מלכה, שסחרו במידע הרגיש מחקירות נגד חשודים. תיבת פנדורה של יחסי פישר עם פקידים בשלטון, ביניהם פרקליטת מחוז תל אביב לשעבר, רות דוד, נפתחה ולפני שנתיים וחצי הוגש כתב אישום נגד שבעה מעורבים בפרשה. למרות המצלמות, חמישה עדי מדינה, תיק פישר תקוע. שנתיים וחצי מאז הוגש כתב אישום, נשמעו בקושי שני עדים (מתוך 120). לפני כשבועיים הופנה התיק לגישור אצל נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים אהרן פרקש. אז איך התיק הסתבך כל כך?

האמת היא שמזה שנתיים וחצי שפישר עושה למחלקה לחקירות שוטרים בית ספר ונלחם בכל הכוח נגד המחדלים של מח"ש בחקירה, ויש כאלה. אחרי שנתיים במעצר בית, באוגוסט האחרון התיר לו בית המשפט העליון להסיר את האזיק האלקטרוני ולהתאוורר חמש שעות בחוץ ולעתים אף יותר. בנובמבר הוא קיבל אישור לעבוד בחברת "אימג'ן תערוכות" העוסקת בעיצוב והפקת ביתנים לתערוכות בארץ ובחו"ל. הסוגיות הקשורות לתיק נגדו נדונות היום אצל שלושה שופטי מחוזי שונים (משה סובל, רם מוסק וחגית מאק קלמנוביץ), ושופט בית המשפט העליון יצחק עמית. סנגוריו מטעם הסנגוריה הציבורית, עמית בר וליזי שובל, מצליחים להתיש את בתי המשפט השונים בשאלות צדדיות אך עקרוניות. החל מהוויכוח על מי יממן את תמלול החקירות, עד לוויכוחים אינסופיים על חומרי חקירה.

רונאל פישר מחוץ לבית המשפט המחוזי בירושלים בשנה שעברה
אוליבייה פיטוסי
להמשך הפוסט

האם דנה אמיר, שמשרד בעלה מייצג בנקאים, יכולה לשפוט את ברק כהן שמוחה נגדם?

לאחרונה התברר לפעיל החברתי שהשופטת שדנה בעניינו נשואה לאחד השותפים הבכירים במשרד המייצג בנקים שמחה נגד במסגרת "באים לבנקאים". כיצד היינו מגיבים אם אשתו של רם כספי או פיני רובין היו שופטות את כהן במקומה?

הפעיל החברתי ברק כהן העלה בשבוע שעבר סרטון חדש לפייסבוק בו הוא מבקר את השופטת שדנה בתיק הפלילי נגדו, בגין שיר ופוסטים בפייסבוק שכתב נגד השוטר אלון חמדני. רק לאחרונה התברר לכהן שהשופטת שדנה בעניינו, דנה אמיר מבית משפט השלום בתל אביב, נשואה לאחד השותפים הבכירים במשרד נשיץ ברנדס אמיר, המייצג בנקים שכהן מחה נגדם, במסגרת פעילות קבוצת באים לבנקאים, ושבגללה הוא עומד לדין בתיק אחר.

כתב האישום נגד כהן הוגש בינואר 2015, בגין השיר שכתב על חמדני "רכז מידע", ובעיצומו של המאבק של כהן וחבריו נגד ראשי המערכת הבנקאית, בראשם ציון קינן ורקפת רוסק עמינח. במסגרת המאבק כהן הגיע לאירועים בהם השתתפו וכינה אותם "גנבים" והפגין מחוץ לבתיהם. כהן יצא גם נגד בני משפחותיהם במחאה על אמצעי הלחץ שמפעילים הבנקים נגד בני המשפחה של החייבים באמצעות מערכות הוצאה לפועל. הוא גם מחה נגד יועצי התקשורת של הבנקים ונגד עורכי הדין שלהם. כהן לא ידע שאחד מהם הוא בעלה של השופטת.

השופטת דנה אמיר ועו"ד ברק כהן
אתר בתי המשפט, תומר אפלבאום
להמשך הפוסט

העליון יקבע: האם אדם שקרא לשוטר "נאצי" יורשע בפלילים?

אזרח בשנות ה-50 לחייו קילל שוטר שנתן לו דו"ח, הורשע ומאז מתקשה להשיג עבודה. האם יימצא הדין הברור לכל גידוף וגידוף?

לפני שלוש שנים, קפץ שלמה (שם בדוי), גבר בשנות ה-50 לחייו, לקנות לחמניות במכולת הסמוכה לביתו בבת ים. הוא החנה את רכבו באופן אסור בתחנת אוטובוס וכעבור דקות ספורות חזר וגילה אשר יָגֹר לבו: שוטר תנועה כותב לו דו"ח. הוא התחנן בפני השוטר שיוותר לו, סיפר שבדיוק פוטר מעבודתו, אך השוטר היה בשלו. "אמרתי לו תסתכל איך אני לבוש, אני לא עבריין, מה כבר עשיתי?", סיפר שלמה בתחנת משטרה. "זה היה בדיוק בתקופה של פיגועים ודקירות. אמרתי לו, 'לא יכלו למצוא לך תפקיד יותר מעניין דווקא בתקופה הזאת?'. הוא אמר לי, 'זאת הפקודה שקיבלתי'. אמרתי לעצמי 'זה מה שהנאצים אמרו'. הוא שמע את מה שאמרתי ואמר לי, 'אתה מעוכב'". לפי גרסת השוטר, שלמה אמר לו "אתם כלבים, אתם נאצים". השוטר התעקש ללוות את שלמה לתחנת משטרה. מהרכב שחסם תחנת אוטובוס כבר לא היה לו אכפת.

כעבור חצי שנה בערך הוגש נגד שלמה כתב אישום בגין העלבת עובד ציבור. בנוסף ל"אתם כלבים נאצים", נטען נגדו כי במהלך הנסיעה בניידת משטרה המשיך לקלל את השוטרים: "שתישרפו בגיהינום"; "שיהיה לך סרטן"; "שישחטו אתכם הערבים"; "שלא תקומו בבוקר"; "שיקרה לכם משהו איך שתצאו מהתחנה". וכך גם בתחנה, לפי כתב האישום, המשיך ואמר: "שיהיה לך סרטן"; "יודונאצי"; "אתם כולכם מושחתים מהממשלה"; "אתה יש לך לב של ערבי"; "אתה בדיוק כמו אייכמן, ממלא פקודות יודנאצי". שלמה לא הכחיש שאמר את הדברים, הגם שלא זכר את המלים המדויקות. הוא ציין שהיה נסער ודיבר לעצמו, וכי מדובר בהבעת מחאה לגיטימית או התנגדות לעיכוב לא חוקי.

פקחית עירייה מחלקת דוחות ברמת גן
עופר וקנין
להמשך הפוסט

מה קרה להבטחה של איילת שקד בפרשת דני כץ?

"אני מתחייבת לשבת עם היועץ המשפטי לממשלה, לפחות לבחון מה האופציות שעומדות בפנינו", אמרה שקד ביולי האחרון. מאז לא קרה שום דבר, ושקד מסרבת להגיב

ביולי האחרון עמדה שרת המשפטים איילת שקד על דוכן הנואמים במליאת הכנסת והתחייבה לבדוק מחדש את פרשת הרצח של דני כץ. "אין ספק שמדובר בסוגיה כואבת, המעוררת שאלות ושיח בדעת הקהל ככלל, וכאן בבית הזה בפרט", אמרה שקד. "אני מתחייבת לשבת עם היועץ המשפטי לממשלה, לפחות לבחון מה האופציות שעומדות בפנינו".

חמישה חודשים חלפו מאז אותו נאום והכותרות שהגיעו בעקבותיו, ושקד ממלאת פיה מים. בלשכתה סירבו למסור תגובה רשמית לשאלה מה נעשה מאז הצהירה שקד כי בכוונתה לבדוק מחדש את הפרשה ואם מונתה ועדת בדיקה בעניין או כל צעד אחר. כפי ששקד ציינה בעצמה באותו נאום, חמישה ערבים ישראלים שהורשעו ברצח זכו באופן חריג למשפט חוזר והורשעו בשנית, "אבל יש אנשים עם רעיונות יצירתיים", העירה והזכירה בין היתר את חבר מפלגתה, בצלאל סמוטריץ'.

איילת שקד במליאת הכנסת ביולי האחרון ותמונת הילד דני כץ
ערוץ הכנסת / "רשת"
להמשך הפוסט

הוועדה בראשות איילת שקד הביאה למינוי סנגורית שהתרשלה לשופטת

האם לתמיכתה של הסנגורית מיכל דוידי בראש לשכת עורכי הדין אפי נוה ויו"ר ועד מחוז חיפה תמי אולמן יש קשר למינוי?

בני (שם בדוי), בחור בן 26 מאזור הצפון, חובב דיג, מוצא עצמו מורשע בפלילים אחרי שנמצאה ברכבו סכין מתקפלת. למרות שבחקירתו הוא מספר שהסכין משמשת אותו לדיג ופיקניק מדי יום שישי, הסנגורית שלו מתעלמת מגרסתו ומודה בשמו בעבירה של "החזקת סכין למטרה לא כשרה". לימים יגלה בני כי אותה סנגורית פספסה עוד כמה פרטים בתיק שלו ויתלונן שהתרשלה בייצוגו. הרשעתו בוטלה לבסוף והסנגוריה הציבורית הפסיקה לשכור את שירותיה של אותה סנגורית. אז איך קרה שהוועדה למינוי שופטים התעלמה מכל ההשתלשלות הזאת ובחרה למנות דווקא אותה לשופטת תעבורה? והאם לתמיכתה בראש לשכת עורכי הדין אפי נוה ויו"ר ועד מחוז חיפה תמי אולמן יש קשר למינוי?

הסיפור מתחיל בחורף 2005. ניידת משטרה עוצרת בשעת לילה מאוחרת את רכבו של בני, בחור ללא עבר פלילי, לבדיקה שגרתית. שוטר מבצע חיפוש ברכבו ומגלה בתא הכפפות שלו סכין מתקפלת באורך חמישה סנטימטרים. לפי החוק, החזקת סכין למטרה לא כשרה, מהווה עבירה פלילית שדינה חמש שנות מאסר. אלא שבני טען לאורך כל הדרך כי מדובר בסכין שהוחזקה למטרה כשרה. כבר עם עיכובו אמר לשוטר שהסכין נועדה לפיקניק. בחקירתו הוסיף כי "הסכין הזאת של טבחות ושל פיקניק, אני כמעט כל שישי נוסע לדוג ולכן אני מחזיק אותה ברכב". המשטרה לא השתכנעה מההסבר, והוגש כתב אישום.

שרת המשפטים איילת שקד בטקס מינוי שופטים בבית הנשיא
אוליבייה פיטוסי
להמשך הפוסט

הפרקליטות לא מבינה את תפקידה: פסק הדין בעניין ריטמן הוא רק דוגמה

החלטת הפרקליטות להגן על עמדת המפכ"ל להשאיר את ניצב רוני ריטמן בתפקידו מעלה שוב את שאלת תפקודה. זו היא דוגמה עשירית להחלטות בעייתיות מאוד מצד הפרקליטות. לפניכם מצעד האיוולת

1. פסק הדין שניתן בבג"ץ בשבוע שעבר נגד החלטת המפכ"ל אלשיך להשאיר בתפקידו את ניצב רוני ריטמן על אף שלל העדויות נגדו, חלקן שלו עצמו, מעלה בסימן שאלה שוב את תפקוד הפרקליטות. באותו מקרה הגנה הפרקליטות בבג"ץ על עמדת אלשיך להשאיר את ריטמן בתפקידו. ובכך העדיפה להתעלם מחוות הדעת של המחלקה לחקירות שוטרים שסברה שיש להעמידו לדין, והתייצבה לימינו של אלשיך וריטמן ונגד צ', הקצינה שהעזה להתלונן ומאז איבדה את עולמה.

הפרקליטות, כמי שאמונה על האינטרס הציבורי, יכולה הייתה לשאול את אלשיך שאלות קשות, ולברר איתו את העובדות לפני שמיהרה להגן עליו, על סמך מה קיבל את ההחלטה, ואם היא עומדת בכללי משפט בסיסיים. האם אלשיך באמת קרא את העדויות, ואם כן, כיצד התעלם מהעובדה שגרסתה של צ' נתמכת על ידי עדים אובייקטיבים אחרים? כיצד נתנה ידה לאמירה שהפוליגרף הפרטי של ריטמן אמין יותר מהפוליגרף שערכו למתלוננת במח"ש? הפרקליטות שאמורה לייצג את נפגעות עבירות המין, בחרה לייצג דווקא את עמדתו של הפוגע. היא העדיפה לדברר את אלשיך וריטמן, כאחרונת הסנגורים.

רוני ריטמן ב-2014
עופר וקנין
להמשך הפוסט

מדוע הסתירו מרים נאור ומיכה שפיצר את הדו"ח על אי יעילות בתי המשפט?

שנת 2016 היתה השנה הגרועה ביותר בבית המשפט העליון מבחינת היחס בין תיקים שנפתחו לתיקים שנסגרו. האם במערכת בתי המשפט ביקשו להצניע את הדו"ח כדי שלא לפגוע בהערכת תפקודה של נאור?

באישון ליל וללא הודעה מוקדמת, התפרסם בשבוע שעבר הדו"ח השנתי של פעילות בתי המשפט לשנת 2016. משפטנים חרוצים העוקבים באדיקות אחר אתר מערכת בתי המשפט גילו להפתעתם שהוא פשוט עלה לאתר. הדו"ח, שממצאיו לא מחמיאים לנשיאת בית המשפט העליון היוצאת מרים נאור ולמנהל בתי המשפט מיכה שפיצר, נחשף באופן משונה באיחור של חמישה חודשים וכשבועיים אחרי שהסתיימה כהונתה. בניגוד לשנים קודמות, הדו"ח לא הופץ לכלי התקשורת.

הדו"ח מלמד על שפל חסר תקדים ביעילות של בתי המשפט. מדד היעילות נקבע לפי חישוב של מספר התיקים שנפתחו לעומת מספר התיקים שנסגרו, כאשר השאיפה היא להקטין את מלאי התיקים על ידי סגירת יותר תיקים מאשר אלה שנפתחו. לפי הדו"ח, שנת 2016 היתה השנה הגרועה ביותר במדד זה בבית המשפט העליון. מתוך 10,277 תיקים שנפתחו בשנה זו בבית המשפט העליון, רק 9,970 נסגרו (98%) ובסך הכל תלויים ועומדים 4,260 תיקים בבית המשפט. בשנים הקודמות, מספר התיקים שנסגרו עלה על מספר התיקים שנפתחו וזו הפעם הראשונה מאז 2011 שהמגמה משתנה.

מרים נאור
אורן בן חקון
להמשך הפוסט

מנדלבליט מתרחק מפתח תקווה, למברגר מתיק דרעי: ניגודי העניינים של בכירי משרד המשפטים נחשפים

נותר רק לשער מדוע מנדלבליט החיל על עצמו כלל כל כך מחמיר שקודמיו לא החילו - בהתחשב בכך שמנדלבליט לא פסל את עצמו מטיפול בחקירותיו של הבוס שלו לשעבר, ראש הממשלה נתניהו

המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים מומי למברגר נאלץ לפסול את עצמו מטיפול בתיק החקירה נגד השר אריה דרעי. הסיבה: אחיו, שוקי למברגר התחיל לייצג את אחד החשודים בפרשה הזו (הוא סירב לציין את מי). סיפורם של האחים למברגר הוא מיוחד למדי. שוקי מכיר היטב את עבודתו של אחיו הצעיר. ולא בגלל קשרי המשפחה ביניהם. אלא מסיבה אחרת – הוא בעצמו שימש בעבר משנה לפרקליט המדינה לענייני פלילים. הוא פרש לפני ארבע שנים, אפילו התמודד לתפקיד פרקליט המדינה אך לאחרונה החליט לעבור לצדו השני של המתרס והחל לשמש סנגור.  

למברגר הוא דוגמה נוספת, אך חריגה, של תופעת הדלת המסתובבת שלא פסחה גם על עולם המשפט. בעבר נהגו בכירים ברמתו של למברגר לפרוש לביתם עם תום כהונתם, כשפנסיה תקציבית בידם. דוגמה יוצאת דופן היא המקרה של יהושע רזניק, שהיה בעבר בתפקיד של הלמברגרים, והפך להיות סנגור של חשודי צמרת. כך גם הורמו גבות כשנודע שהיועץ המשפטי לממשלה לשעבר יהודה וינשטיין החל לייצג את המיליארדר בני שטיינמץ החשוד בפרשת שוחד מעבר לים. אחרים שרצו להמשיך בקריירה המשפטית, התמנו לשיפוט או פנו לאקדמיה. מנגד, צריך לומר שאין איסור על מעבר לייצג את הצד השני, חופש העיסוק הוא זכות יסוד ובמדינה קטנה כמו ישראל ניגודי העניינים תמיד קיימים. אחת הדרכים לטפל בבעייתיות שנוצרת כתוצאה מכך היא שקיפות.

אביחי מנדלבליט, שלמה למברגר
אילן אסייג, אוליבייה פיטוסי
להמשך הפוסט

נגד מי הפגינו יותר: מנדלבליט או מזוז?

אביחי מנדלבליט מסרב להתייחס להפגנות נגדו, אבל בשיחות סגורות הוא מתנחם בכך שנגד מני מזוז הפגינו יותר

לפני עשר שנים, בתחילת קיץ 2007 התקיימה הפגנה המונית בכיכר רבין בתל אביב. רבבות יצאו לרחובות וקראו למי שהיה אז היועץ המשפטי למממשלה להתפטר. "מזוז רמס את הצדק שלא נעשה", אמרה אז חברת הכנסת זהבה גלאון ממרצ. "מני מזוז אמר 'ההר לא הוליד עכבר'. נכון, הוא הוליד שפן. השתפנת", קראה גלאון. כמה ימים קודם לכן הודיע מזוז על עסקת הטיעון שמחקה את אישומי האונס נגד הנשיא לשעבר משה קצב. שרת החינוך אז יולי תמיר השתתפה גם היא בהפגנה. בסך הכל הגיעו אליה כ-20 אלף איש.

מי שהיום מוצא נחמה בהפגנה ההיא הוא היועץ המשפטי הנוכחי לממשלה, אביחי מנדלבליט. הוא אומנם שומר על שתיקה ביחס להפגנות נגדו, אבל בשיחות סגורות, כשהוא נשאל עליהן הוא אומר שנגד מזוז הפגינו 20 אלף איש, בעוד שלהפגנות נגדו מגיעים פחות אנשים. בהפגנה הגדולה ביותר שהתקיימה עד כה בפתח תקווה השתתפו כ-3,000 מפגינים. מנדלבליט צודק שנגד מזוז הפגינו יותר, אבל מספר המפגינים הוא לא הפרמטר היחיד להשוואה כאן. נגד מזוז התקיימה הפגנה אחת חד-פעמית, היא התקיימה בכיכר רבין ולא בסמוך לביתו הפרטי של היועץ, בעוד שנגד מנדלבליט מפגינים באופן חסר תקדים מאות אנשים כבר למעלה מעשרה חודשים.

מפגינה נגד עסקת הטיעון של הנשיא לשעבר קצב בתל אביב, 2007
רוני שיצר / ג'יני
להמשך הפוסט

לידיעת נתניהו: כך נהגו מנהיגי העולם שנחשדו בשחיתות

להתעקש להאחז בקרני השלטון או להתפטר ולאסוף את שאריות הכבוד? שבעה ממנהיגי העולם בחרו באפשרות השנייה, וסופם של אלה שבוחרים אחרת גרוע יותר, בדרך כלל

ראש הממשלה בנימין נתניהו שב ומזהיר כי לא יתפטר מתפקידו גם אם יוגש נגדו כתב אישום. חברי מפלגתו חוזרים על תשובה זו כמנטרה וכך גם שרת המשפטים איילת שקד שמפנה בהקשר לזה לחוק הישראלי. החוק קובע כי ראש ממשלה בישראל יכול להמשיך לכהן גם תחת כתב אישום והוא ייאלץ לפרוש מתפקידו רק לאחר הרשעה סופית בעבירה שיש עמה קלון. סקירה של המכון הישראלי לדמוקרטיה מגלה כי ברוב המדינות אין חובה על ראש המדינה להתפטר או להשעות עצמו מתפקידו בשל חקירה או הגשת כתב אישום, אולם ישנן מדינות שהבינו את המסר בעצמם והתפטרו או הודחו, גם בלי חוק מפורש.

איטליה

קולאז' מושחתים
אי-פי, רויטרס, אי-אף-פי, אמיר כהן / אי-פי
להמשך הפוסט

עורך דינו של עד המדינה מיקי גנור ב-2014: "עדי מדינה הם אנשים מגעילים"

מי שמייצג בימים אלה בפרשת הצוללות את עד המדינה מיקי גנור הוא לא אחר מאלי זהר, חברו הטוב של אהוד אולמרט ומי שבשנת 2014 אמר: "עדי מדינה הם אנשים מגעילים"

לפני שלוש שנים, בשיאו של משפט הולילנד, תקפו פרקליטיו של אהוד אולמרט את שולה זקן על שהשטנקרה והפכה לעדת מדינה. גדול המבקרים נגד המהלך של זקן, ביוזמתם והובלתם של פרקליטיה, עורכי הדין עפר ברטל ודב גלעד כהן, היה אלי זהר, חברו הקרוב של אולמרט. בפאנל בוועידת גלובס שעסק באותה עסקה עם זקן, תקף זהר אישית את עו"ד ברטל ואמר שמעשיו הם "שחורים משחור". לפי הדיווח שסיקר את הפאנל, "בהמשך הביע זהר את התחושות הקשות שהוא חש כלפי עדי מדינה בכלל, וכלפי שולה זקן בפרט. 'מדובר באנשים מגעילים', אמר זהר והמאמץ שעשה כדי שלא להוסיף עוד דברים היה ניכר".

היום אותו זהר מייצג את מיקי גנור, עד המדינה בפרשת הצוללות. גנור שימש נציגה של יצרנית כלי השיט הגרמנית "תיסנקרופ" ותיווך בעסקה בין ישראל לחברה. עורך הדין של החברה היה דוד שמרון, פרקליטו ואיש סודו של ראש הממשלה. ביום שישי חתם גנור על הסכם עד מדינה לפיו יישב בכלא שנה וישלם קנס בסך עשרה מיליון שקלים. במסגרת ההסכם התחייב גנור לשפוך אור על תהליך בחירתו לנציג החברה הגרמנית, בין היתר באמצעות תשלום שוחד.

אלי זהר ומיקי גנור
מור שאולי, תומר אפלבאום
להמשך הפוסט

זגורי אימפריה: לאב יש מכון פוליגרף, לבן השופט יש חיבה עזה למבדקי פוליגרף

השופט אסף זגורי אוהב בדיקות פוליגרף. כל כך אוהב, שהוא מעדיף אותן על כלים שיפוטיים אחרים וזמינים, אף שאמינותן עומדת בספק רב. האם מדובר במורשת אביו, בעל מכון הפוליגרף או בניגוד עניינים? מנהל בתי המשפט יכריע

בודק פוליגרף: בואי נשמע בדיוק את הסיפור האמיתי על מנת שאפשר אולי לבנות שאלות שאפשר להתחמק מן האמת האמיתית שלך.

תחקירנית: כמו למשל מה אפשר לעשות? איזה שאלות?

בדיקת פוליגרף לאישה
Getty Images
להמשך הפוסט