בלוגים

הסדנה להיסטוריה חברתית / הבלוג של הסדנה להיסטוריה חברתית

חיים בסרט טורקי: על קולנוע ופוליטיקה בטורקיה המודרנית

למעלה ממאה שנות יצירה קולנועית ששילבו תמיכה מדינתית ועצמאות יצירתית וכלכלית גוברת הפכו את תעשיית הקולנוע בטורקיה לתוססת ומרתקת. מאמר מיוחד לרגל שבוע הקולנוע הטורקי

צמרת לוי דפני

על אף מערכת היחסים הפוליטית המתוחה בין ישראל לטורקיה בשנים האחרונות, קולנוע טורקי עכשווי הפך זה מכבר לאורח רצוי במחוזותינו. לצידו של ה״סרט הטורקי״ (בדומה ל״סרט הערבי״) אותן מלודרמות טורקיות פופולריות של שנות ה-60 וה-70, התפתח גם בשלושת העשורים האחרונים קולנוע טורקי אחר, פיוטי ומרתק. חוקרי וחובבי קולנוע יצביעו על שנות ה-80 של המאה ה-20 כנקודת המפנה, אז יצאו אל האקרנים, בעיקר מחוץ לטורקיה, סרטיו המוכרים של ילמז גוניי ״יול״ ו״העדר״, ופילסו את דרכו של הקולנוע הטורקי העכשווי.

מתוך "הדרך" (Yol) של ילמז גוני מ-1982
להמשך הפוסט

האם באיראן באמת מתגעגעים לשאה?

המשטר האיסלמי משמר את זכרון השושלת הפהלווית כדי ללבות את הלהט המהפכני שכבה, אך לאסטרטגיה הזו מתגלות במהלך המחאה השלכות בלתי צפויות

ליאורה הנדלמן-בעבור

בתיעוד מצולם של גל הפגנות המחאה הספונטניות, שפרצו בעיר משהד ב-28 בדצמבר והתפשטו לערים נוספות, בלטו קריאות אהדה למייסד השושלת הפהלווית, שהודחה מכס המלוכה במהפכה העממית של 1979. גילויי אהדה כלפי המשטר המלוכני הם חסרי תקדים במחאות הציבוריות ברפובליקה האיסלמית. יותר מאשר שאיפה להחלפת משטר אוטוקרטי אחד באחר, הנוסטלגיה לשושלת הפהלווית מהווה ביטוי נוסף לחוסר שביעות הרצון המצטבר בקרב ציבורים שונים באיראן נוכח מצוקותיהם הגוברות בהווה.

מפגינים בלוס אנג'לס מחזיקים תמונה של השאה בעצרת תמיכה במתנגדים לממשלת איראן בשבוע שעבר
מוניקה אלמיידה / רויטרס
להמשך הפוסט

"נוטפים טללי נעורים עבריים"? משואה לנהנתנות בישראל הצעירה

מבט גלובלי מציג את "מרדני" שנות ה-50 וה-60 הישראלים כבני דור שמרני וקפיטליסטי שהתפתחותם קשורה בזו של בני דורם במקומות אחרים בעולם שלאחר מלחמת העולם השנייה

10תגובות

עודד היילברונר

צעירים רבים בישראל הצעירה של סוף שנות ה-50 ושנות ה-60 זכו בתקופתם לכינויי גנאי דוגמת "דור האספרסו","חברה סלונית", או "שטותניקים". בעיני מחנכים ואנשי ציבור הם נתפסו כתופעה ייחודית ישראלית, המורדת בציונות ובערכיה. אולם, אין מדובר בתופעה ישראלית יוצאת דופן לאותה תקופה. יתרה מזאת, מבט משווה על תרבויות צעירים דומות בעולם מגלה כי "השטותניקים" הישראלים כלל לא היו מרדנים וחתרנים. כמרבית חבריהם בארצות קפיטליסטיות, הם דגלו בתרבות צריכה, בנהנתנות ובערכים שמרניים. מבט עליהם בפרספקטיבה גלובלית חושף ישראל צעירה שונה מזו שאנו מכירים, הנשענת על שילוב של ציונות וקפיטליזם, הגשמה ונהנתנות.

מתוך הסרט "חור בלבנה"
יס / מתוך הסרט "חור בלבנה"
להמשך הפוסט

איך הפך ה"גרפיטי" בכותל מהצהרת אמונה לתופעה מגונה?

עד ראשית המאה ה-20, נהגו עולי רגל יהודים לכתוב את שמותיהם על גבי הכותל המערבי. אך שינויים במשמעויות התרבותיות והפוליטיות של כתיבה, קריאה והשפה העברית הפכו את הכתובות בכותל ל״גרפיטי״ בלתי חוקי. מאמר שלישי בסדרה בנושא קריאה וקוראים במזרח התיכון ומעבר לו, בעריכת דותן הלוי

7תגובות

יאיר ולך

אם אחת מהמבקרות או המבקרים בכותל המערבי היום יוציאו מברשת וצבע ויתחילו לרשום את שמותיהם על אבני הקיר, הם מן הסתם יובלו אחר כבוד למשטרה, והדבר ייחשב חילול הקודש או מעשה של זלזול ופרחחות. אולם עד לפני כ-90 שנה, כתיבת שם עברי הייתה מסורת מכובדת וארוכת ימים של עולי רגל באתרים קדושים יהודיים. צילומים היסטוריים מלמדים אותנו שאבני הכותל היו מלאות בכתובות, ועדויות כתובות מספרות שהעולים הקדישו מחשבה ותשומת לב לאקט הכתיבה, שנעשה מתוך כבוד למקום הקדוש. היום, היינו קוראים לזה גרפיטי. המנהג הזה, שמתועד כבר מימי הבינים, נשכח כליל, ועצם אזכורו מעלה תמיהה, במיוחד כשמדובר בכותל – ״סלע קיומו של העם היהודי״, ואחד מהאתרים המקודשים הנפיצים בעולם. 

מתפללים בכותל, ככל הנראה בראשית המאה ה-20
Matson Photograph Collection / Library of Congress
להמשך הפוסט

איך הולידה עליית טראמפ ספר על ההיסטוריה של הקו קלוקס קלאן השני?

איך הפך האירגון שחרט על דגלו את שנאת כל מה שאינו לבן ופרוטסטנטי, לכוח מוביל בפוליטיקה האמריקאית בשנות ה-20? ומה הקשר לעליית טראמפ? ראיון עם פרופ' לינדה גורדון לרגל ספרה החדש

4תגובות

ליאת קוזמא ויעל שטרנהל

במסגרת "השאלון", אנו מציגים סדרת שאלות לחוקרים שפרסמו מחקרים חדשים על היסטוריה שיש להם חשיבות אקטואלית. הפעם ליאת קוזמא ויעל שטרנהל מארחות את פרופ' לינדה גורדון מהמחלקה להיסטוריה באוניברסיטת ניו-יורק שספרה, The Second Coming of the KKK, יצא לאור לאחרונה בהוצאת Liveright.

חברי וחברות הקו קלוקס קלאן השני צועדים במורד שדרות פנסילבניה בוושינגטון, ברקע גבעת הקפיטול, 1928
הארכיון הלאומי האמריקאי
להמשך הפוסט