בלוגים

הסדנה להיסטוריה חברתית / הבלוג של הסדנה להיסטוריה חברתית

מה היו בעצם מסעות הצלב?

מתי החלו מסעות הצלב? מתי הסתיימו? ומה מתוך המסעות נחשבים "מסעות צלב"? התשובות מסתתרות בתוך המונח "היסטוריוגרפיה". מאמר שני בסדרה מיוחדת על מסעות הצלב

19תגובות

איריס שגריר

מסעות הצלב היו תופעה ייחודית שהשפיעה על תולדות אירופה המערבית וארץ ישראל מימי הביניים ועד ימינו. לכאורה, קיימת הסכמה בנוגע לשאלה מהו מסע צלב, ורבים יודעים לתאר את התופעה בשניים-שלושה משפטים. אך השאלה הבסיסית "מהו מסע צלב?" מעסיקה חוקרים, ועיסוק אינטנסיבי זה מלמד שהתשובה תלויה מאוד במנסחים, בקהל, ובהקשר שבו ניתנת התשובה.

ארבעה
להמשך הפוסט

צום בכפייה? הפולמוס סביב הרמדאן בתוניסיה

למרות שבעקבות מהפכת 2011 הוחלפה הדיקטטורה ה"חילונית" בתוניסיה במשטר הצועד לדמוקרטיה וכולל כוחות אסלאמיים חשובים, ההיסטוריה של יחס השלטונות לצום הרמדאן במדינה מראה כי סוגיית יחסי הדת והמדינה בה מעולם לא הייתה פשוטה ועודנה בוערת

2תגובות

דניאל זיסנויין

צום חודש הרמדאן בתוניסיה, שהסתיים לאחרונה, לווה השנה, לראשונה, בצעדי אכיפה נגד אזרחים שאכלו או עישנו ברשות הרבים, לצד הפגנות מחאה נגד מהלכים אלה. ההתפתחויות הללו, בהקשר כללי יותר, עוררו מחדש את הדיון הציבורי אודות מעמד הדת במדינה. תוניסיה, שהיתה חלוצת ההתקוממויות שפרצו במזרח התיכון ובצפון אפריקה ב-2011, היא במובנים רבים סיפור הצלחה של מהפכות אלה, כל שכן לאור המציאות העגומה במדינות אחרות שעברו מהפכה. אכן, מאז הפלתו של הנשיא זיין אל-עבידין בן עלי (ינואר 2011) הצליחה תוניסיה לקיים מספר מערכות בחירות אשר הביאו לחילופי שלטון מסודרים; לנסח חוקה חדשה המניחה תשתית למוסדות שלטון חדשים ולמשטר דמוקרטי, ואף לפתוח בתהליך של בחינת עוולות המשטרים הקודמים במדינה, תוך גביית עדויות פומביות מאזרחים שנפגעו ממהלכים אלה וחתירה לפיוס לאומי. תוניסיה מוכרת כמדינה בעלת אוריינטציה חילונית ויציבות חברתית פנימית. הפולמוס סביב צום הרמדאן, אשר אינו חדש בהיסטוריה המודרנית של תוניסיה, מדגיש, עם זאת, עד כמה שאלות בנושא דת ומדינה עדיין רחוקות מפתרון בתוניסיה, בדומה למדינות אחרות, בהן ישראל. הפולמוס גם מדגיש את ייחודיותה של ההיסטוריה התוניסאית. זאת על אף שאינה מוכרת כמעט לציבור בישראל.

מחאה
SOFIENNE HAMDAOUI/AFP/GETTY
להמשך הפוסט

הרתעה, לא חרחור מלחמה: תגובה לדניאל דה מלאך

לא מהלך מתוכנן אלא ניסוי, טעייה וקורטוב של הטעייה סובייטית בדרך להרתעה אפקטיבית בגבול הצפון הובילו את ישראל למלחמת ששת הימים. מאמר שלישי בפולמוס מעל בימת הסדנה אודות הגורמים למלחמה

16תגובות

יניב פרידמן

מטוסי סיור יפנים אשר עסקו בצילום קו החוף של הוואי, הותקפו על ידי מערך כוחות הנ"מ האמריקאים ששהו במפרץ הפנינים. כתוצאה מכך נאלצה יפן להכריז מלחמה על ארה"ב ונפתחה חזית חדשה במלחמת העולם השנייה – חזית האוקיינוס השקט. לו נדרש היה הסוציולוג ד"ר דניאל דה מלאך לתאר את התפתחות הלחימה בחזית זו, כך, ניתן לשער, הוא היה פותח את דבריו. אותו הגיון ההופך סיבה למסובב שולט במאמרו "הפרוטוקולים מ-1967 חושפים: אשכול הוביל את ישראל ביודעין להתנגשות עם סוריה". במרכז דבריו של דה מלאך עומדת הטענה כי בין ינואר ליוני 1967, יזמה, תכננה והוציאה לפועל מדינת ישראל – בהובלתו של לוי אשכול – מהלך מתוכנן היטב שמטרתו הייתה הסלמה בעימות אל מול סוריה, הסלמה אשר ייעודה היה להביא ל"עימות-רבתי שיביא להפלת המשטר הסורי." במאמר תגובה זה, אטען כי מרבית דבריו של דה מלאך מנותקים מההקשר ההיסטורי הרחב, ומציירים תמונה לא מאוזנת של המציאות בשנת 1967.

ארבעה
לע"מ
להמשך הפוסט

בין הודו לציון: אז מה באמת חושבים בישראל על הודו, וההפך?

עם נחיתתו של ראש ממשלת הודו בישראל הכריז ראש הממשלה נתניהו כי "לרגע הזה חיכינו 70 שנה". היסטוריה של היחסים בין שתי המדינות מגלה תמונה מורכבת ומסוכסכת יותר

25תגובות

שמעון לב

ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי הגיע לביקור היסטורי בן שלושה ימים בישראל. אמנם היסטוריונים אינם אוהבים להשתמש במילה "היסטורי" אך במקרה זה ניתן להסכים שמדובר בביקור בעל חשיבות רבה המהווה נקודת ציון ביחסים שבין שתי המדינות. לאחר שנים ארוכות של ניתוק ועוינות, החלה בשנות ה-90 התקרבות הדרגתית (דרך לא מעט עסקאות נשק). הביקור הנוכחי מסמל מעבר לנורמליזציה מלאה ואולי אף שותפות אסטרטגית.

מודינתניהו
Jack Guez/אי־אף־פי
להמשך הפוסט

מקרה ירושלים: מה שיוצא כשמנסים לתכנן בירה ושוכחים מהעיר

צביונה הנוכחי הבלתי שוויוני של ירושלים המאוחדת נובע מכך שמתכנניה חשבו בעיקר על "ירושלים של מעלה". מאמר שישי ואחרון בסדרה על מלחמת 1967

9תגובות

נועה הייזלר-רובין

התכנון העירוני של ירושלים בין השנים 1967-1948 הוא אחד התהליכים הסמויים מן העין שתמכו בפיצולה של העיר ובחיבורה שוב יחדיו. תכנון אינו מתמצה ב"הסדרת המצב העירוני הקלוקל", כפי שנוסח באחת מתכניות התקופה: תכנונה של עיר מייצג את הריבונות עליה, ומאפשר יישום הלכה למעשה של מדיניות גלויה וכמוסה. חוקים ותקנות עירוניים מבטאים, בנוסף על מדיניות ציבורית, גם סנטימנטים.

שטחההפקר
וויקיפדיה
להמשך הפוסט