טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"שיהיה מין האדם": רעיון הממשלה העולמית בכתבי מכלוף אביטאן

חיבור שנכתב לאחר מלחמת העולם השניה משרטט סדר עולמי אידיאלי ומדגים כיצד קטסטרופה בעבר מעצבת את דמיון העתיד. טור נוסף בסדרה "קולות מן העבר" המביאה קטעי מקור מוערים.

תגובות

הביא והקדים: דוד גדג'

לרעיון "ממשלה עולמית" היסטוריה ארוכת שנים שראשיתה בימי הביניים המאוחרים. התכנית הראשונה שעיצבה "ממשלה עולמית", Le Nouveau Cynée, נכתבה בשנת 1623 על ידי הנזיר הצרפתי Émeric Crucé  בראשית "מלחמת שלושים השנים". מאז פורסמו עשרות רבות של תכניות, בעיקר על ידי הוגים מערב אירופים שכתבו תוך כדי מלחמות או בסיומן. הרעיון המרכזי בכל היצירות הוא שלום אזורי במערב אירופה, או שלום עולמי שמטרתו להביא לסיום הלחימה ולרווחה חברתית וכלכלית. עם זאת, מרבית היצירות אינן משרטטות את הרעיון המודרני של "ממשלה עולמית" על כל מורכבותו, אלא מציעות פתרון שמשקף את רוח התקופה והמקום בו נכתבה היצירה.

הרעיון המודרני של "ממשלה עולמית" מגדיר מסגרת מדינית משותפת לכל בני האדם בעולם, מעין "ארצות הברית של כדור הארץ", שמטרתה מניעת מלחמות עולמיות ושיפור תנאי הרווחה של כל אזרחי הארץ. מלחמת העולם השנייה הולידה גל גדול, אולי הגדול ביותר עד כה, של כתיבת תכניות לעיצוב "ממשלה עולמית", ובין השנים 1944-1939 נכתבו לפחות 18 הצעות ברוח זו באירופה ובארצות הברית.

בשנת 1945 פרסם מכלוף אביטאן בקזבלנקה אוטופיה בשם אשר האדם. שנתיים לאחר מכן פרסם אוטופיה נוספת שכותרתה בנין העולם ובריאת אדם חדש. שתי היצירות נכתבו בעקבות הקטסטרופה של מלחמת העולם השנייה ומתוך תקווה לעצב עתיד טוב יותר לחברה האנושית. יסוד הגותו של אביטאן נטוע במשנתו הפילוסופית של הרמב"ם, ובמסורת "הממשלה העולמית". בשתי היצירות טוען אביטאן כי "תכלית האדם" ו"אושר האדם" יסודם בהשכלה ובידיעת האל. לתפיסתו, במטרה לאפשר לאדם ללמוד ולהשכיל יש להבטיח שלטון יציב שיספק את צרכיו החומריים ואת ביטחונו האישי. שלטון יציב יתאפשר לדידו של אביטאן רק על ידי הקמת "ממשלה עולמית" וסדר עולמי חדש אותו מעצב בחיבוריו.

מכלוף אביטאן

יצירותיו של אביטאן ייחודיות בנוף העם היהודי לאחר מלחמת העולם השנייה בכלל וביהדות מרוקו בפרט. בעקבות מלחמת העולם השנייה בחר אביטאן שלא להסתגר בפתרון לאומי אלא הציע פתרון אוניברסלי לכלל האנושות. אביטאן חי וכתב בקזבלנקה. לכאורה פריפריה גיאוגרפית, פוליטית ואידיאולוגית בראייה יהודית ועולמית-מערבית. אולם דמותו ויצירתו מנפצות תפיסות תרבותיות של מרכז ופריפריה וממקמות אותו בשורה אחת עם עשרות הוגים אחרים שכתבו בנושא, כמו אלבר קאמי, אלברט איינשטיין, ארנולד טוֹיְנְבִּי או מהאטמה גנדי. זאת ועוד, יצירתו של אביטאן ספוגה בתרבות יהודית ימי ביניימית עד כי לעתים עולה התחושה כי מדובר בפליט ממורשת אותה תרבות. מאידך, כתיבתו שופעת רעיונות מודרניים שהולדתם באירופה ואשר חלחלו למרוקו מראשית המאה העשרים. ראוי לציין כי אביטאן כתב בשפה העברית בתוך קהילה עברית תוססת שהתקיימה בקזבלנקה במחצית הראשונה של המאה העשרים.

"אוטופיה מקזבלנקה: כתבי מכלוף אביטאן" שיצא לאור בחודש האחרון בהוצאת "רעב" מאגד את שני החיבורים שפרסם אביטאן בקזבלנקה ("אושר האדם" ו-"בנין העולם ובריאת אדם חדש"). באסופה מובא לראשונה בדפוס גם החיבור "לראש האומה הישראלית" שכתב אביטאן בשנת 1945, בו הגדיר את מקומו של העם היהודי בחזונו. בנוסף לכתבי אביטאן נכרכו שני מאמרים שפורסמו על אביטאן ויצירתו בישראל בשנות החמישים (בעיתונים "דבר" ו"הדור"). הספר נחתם באחרית דבר הממקמת את אביטאן ויצירתו ביחס למחשבה הפילוסופית של הרמב"ם ומסורת הכתיבה על "הממשלה העולמית" וכן בוחן את התקבלות היצירה במרוקו ובישראל לאחר פרסומה.

בנין העולם

הפתיחה של החיבור "בנין העולם ובריאת אדם חדש" (עמ' 73-70)

אנו החיים עתה אחר שירשנו מהעוברים במשך אותו הסך שעבר מההויה עד שהגענו בהויתינו לדעת כל הכדור. ארצותיו. סך אנשיו. דעותם. ומנהגם. וידענו גם כן מטבעי רחבי הבריאה. מהחוכמות והמדעים נשאר לנו עוד דבר אחד להשיגו. שהוא להיות דבר אחד לכל הכדור. שיהיה מין האדם. תחת ממשלה אחת בלא יחס ותשקיף בעין פקיחא להנהיגם. להטיב מצבם החומרי למצוא להם בהשפעה מה לאכול ללבוש ולדור. ולטהר הרוחני. להסיר מהם כל הדעות והדמיונות (הקודמות). ולהשכילם בידיעות אמיתיות אלהיות. וללמדם מלאכות ועבודות נקיות ומועילות. שזאת היא ההשגחה האלהית על המין המדבר. לאכול הנעים והמועיל. ללבוש ולדור בנאה. ולהוציא שכלו לפועל בידיעתו המציאה וממציאה יתעלה למען יטעם נעימות החיים. והשגות אלה תלוין בעזרת הזולת. ובהשואת דעותם לאחת וזה תלוי במנהיג אחד לכלם שיקשרם בקשר האהבה. והשלום. באמצעות הוצאת שכלם לפועל. ובהשפעת הטוב עליהם. שבשתי אלה יוכל להנהיגם ולקשרם יחד. ולא בפוליטיקא ובחרב. שכבר נסינו בהם ולא הועלנו. ורצינו עתה להשליך המנהג הקדום. בעל הכוח והדמיון. ולהתנהג במקומו במנהג השכל והצדק. לא רצינו עתה להשגיח על עם ואמה אחת לבד. כנהוג. יען שזה לא מלבד שאינו מועיל לאותו עם. אלא מזיק לו ולזולתו. והיא בעצמה המניחה מין האדם לחיות תמיד ברע. אלא רצינו להשקיף על המין המדבר כאלו הוא איש אחד. ונשים אותו לפנינו. ונסקור אותו מכל צד איך ובמה נטיב חומרו ורוחו לאיש הזה. ההוה והעתיד. בלא נטייה עצמיית או חיצוניית. ואפשרות דבר זה. שיקום איש אלהיי שישליך מעליו הדמיונות הארציות ויעלה בסולם מצב ארצה. וראשו יגיע שמימה וישקיף משם על אדם זה שבנקדה הארציית. כמו מלאך ה' שלחו משמימה ארצה. לטחון כל אדם ההוה בריחי השכל. ומניפו בנפת האמת להסיר סיגו. ומגבלו במי הצדק. לעשותו עיסה נקייה. לבראת ממנה אדם חדש. אדם טבעי. בעל גוף חזק. ורוח זך. שנים יחיה כאביו הקדמון. עובד בגשמו ומשיג ברוחו. לא חונף וגונב. לא כועס ודואג. לא הורג ונהרג. לא דמיון ושגעון כי אם אמת ושכל. ולא יזכר עוד שם אדם זה העבר הדמיוני השגעוני. המבוהל והמשועמם כל ימי הבלו. אדם הגאה הסכל שהחכם שבו הורג עצמו בעצמו. אדם העני הפושט יד. הלובש סחבות ומנקר באשפות קצר ימים ושבע רוגז. אדם איש מלחמה ובעל האגרוף. הדואג וכועס על דבר. לא רצינו עוד באנוש הזה בעל המרה השחורה החולה תמיד. מי שאינו חולה בגופו. חולה ברוחו. אלא רצינו באדם זה החדש הבריא היפה. השמח. השכלי. האמיתי. האלהי שראוי לקרות עליו. כי בצלם אלהים עשה את האדם בהיא הידיעה. זאת היא תקותי שיהיה אדם זה בעולם ה'.

וככה תהיה עשית הממשלה העולמית נבחר מקום בכדור שיהיה אקלימו טוב. ונבנה בו מדינה יפה שתקרא בירת הכדור. ובה ידורו בקבעות כל ראש אמה וכל מבחירי חכמי החכמות והמלאכות שבכדור. וכל ראש יביא עמו לבירה סך חיל וכלי נשק. וקצב אחד שווה לכל האמות ושם ומלבוש אחד לכלם. חילי ונשקי הבירה העולמית. והראשים אלה שבבירה לא ישגיחו עוד כל אחד על ארצו ואמתו. אלא ישיגו בשכלם כאילו הבורא שלחם משמימה ארצה. להשגיח על כל האנושות באיך ובמה יוטב חמרם ורוחם. בלא נטיה זולתית. שיהיה הכדור כמדינה והבירה כעיריה. שתיהיה מגמת הראשים והחכמים שבבירה. נקדה אחת. שהיא להנהיגם ולהשכילם. להיות כל שערי החיים החמריים וכל פתחי החיים הרוחניים פתוחים לכל אישיי המדבר. בלא נגוד זה לזה. שאם לא יהיה בסיס קים עומד לחמרו ולרוחו של המדבר. לא ישיג אשרו מעולם.

 

ביום שלישי, 12 ביולי 2016 בשעה 17:00 יתקיים ערב עיון לצאת הספר באוניברסיטת תל-אביב. לפרטים על ערב העיון לחצו כאן.

* דוד גדג' הוא דוקטורנט בחוג להיסטוריה של עם ישראל בבית הספר למדעי היהדות, אוניברסיטת תל-אביב.

** עקבו אחרינו בפייסבוק כאן וקבלו עדכונים על עליית מאמרים חדשים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות