מה חשיבותם של לוחמים זרים בשדה הקרב? - הסדנה להיסטוריה חברתית - הבלוג של הסדנה להיסטוריה חברתית - הארץ
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מה חשיבותם של לוחמים זרים בשדה הקרב?

מחקר חדש טוען שתרומתם המוראלית והתודעתית של זרים עולה בהרבה על חשיבותם המספרית או על ניסיונם הצבאי

תגובות
ספרד
ורה אלקן

ניר אריאלי

לוחמים זרים נמצאים בחדשות באופן כמעט רציף מאז 2013. למשל, לאחרונה הודיע שר הפנים הבריטי, סג'יד ג'אוויד, לעמיתו בארצות הברית שממשלת בריטניה לא תתנגד במידה שיוטל עונש מוות על שני החברים האחרונים בכנופיית "הביטלס". השניים, אזרחים בריטים שאזרחותם נשללה וצפויים לעמוד למשפט בארצות הברית, הצטרפו לארגון המדינה האסלאמית בסוריה והיו חלק מקבוצה שהתעללה באסירים והוציאה אותם להורג. תופעת הלוחמים הזרים אינה מוגבלת לסוריה. לאחרונה העלו גורמים בקהילה הבינלאומית סברה שלוחמים זרים עשויים להגיע לסייע לארגון בוקו חראם בניגריה, או לחבור לקהילת הרוהינגה המוסלמית ולערער את השלטון במיאנמר.

כבר כמה שנים מתנהל דיון לגבי מידת הסכנה הנשקפת מלוחמים זרים עם חזרתם ממלחמת האזרחים בסוריה. בו בזמן השאלה האם לוחמים זרים גורמים להחמרת הסכסוכים האלימים אליהם הם מצטרפים כמעט שאינה נשאלת. החלטה 2178 של מועצת הביטחון של האו"ם, שהתקבלה ב-2014, מניחה כמובן מאליו שמי שמכונים "לוחמים טרוריסטים זרים" מגבירים את האינטנסיביות של הלחימה, מאריכים את משכה ומקשים על מציאת פתרון לסכסוך. עד כמה הנחה זו מבוססת מבחינה היסטורית?

ביירון
Harvard University Press

מחקר שערכתי בשנים האחרונות מציע תמונה מורכבת הרבה יותר מזאת המוצגת על ידי החלטה 2178. לוחמים זרים – או מתנדבים זרים כפי שכונו במשך רוב העידן המודרני – הם בעיקר גברים אך גם נשים שעוזבים בעקבות החלטה אישית את המדינה בה הם חיים כדי ליטול חלק במלחמה או בסכסוך אלים במדינה אחרת. הם עושים זאת מבלי שנשלחו על ידי ממשלתם ולא מתוך מניעים שעיקרם חומריים.

מתנדבים זרים השתתפו בעשרות סכסוכים מאז סוף המאה השמונה עשרה. מלחמות העצמאות בדרום אמריקה ובדרום אירופה במאה התשע עשרה, מלחמת האזרחים בספרד (1939-1936), מלחמת 1948 בין ישראל ושכנותיה, והמלחמות ביוגוסלביה לשעבר (1995-1991) הן רק כמה דוגמאות בולטות. כמובן שהזרים שהשתתפו במלחמות הללו נבדלים זה מזה מבחינת האידאולוגיה בה דגלו והנסיבות ההיסטוריות שבהן חיו. אך בכל המקרים האלו הצטרפו אנשים ממדינה אחת לארגון צבאי במדינה אחרת, אליו היו צריכים להסתגל.

מבחינה מספרית מתנדבים זרים היוו אחוז קטן יחסית מסך כל הלוחמים בכל אחת מהמלחמות בהן השתתפו. מספר הזרים בבריגדות הבינלאומיות, שלחמו במלחמת האזרחים בספרד, מוערך בסביבות 32 אלף. ישנן הערכות שונות לגבי גודלו הכולל של הכוח הצבאי שעמד לרשות הרפובליקה הספרדית, אך מקובל על רוב החוקרים שהבריגדות היוו בין שניים לשישה אחוזים מכוח זה. ב-1948 התגייסו כ-3,500 אנשי "מח"ל" (מתנדבי חוץ לארץ) מרחבי העולם ראשית להגנה ואחר כך לצה"ל. הם היוו קצת יותר משלושה אחוזים מסדר הכוחות של צה"ל לקראת סוף המלחמה. ההערכות לגבי מספר הזרים שהגיעו לעיראק לאחר הפלישה האמריקאית בעשור הראשון של המאה ה-21 השתנו לאורך השנים. למרות ההבדלים, מוסכם שמספרם לא עלה על עשרה אחוזים מהלוחמים שנטלו חלק בהתקוממות הסונית בכל רגע נתון. אם כן, הרוב המכריע של הלוחמים בדוגמאות האלה ובקונפליקטים אחרים הורכב ממקומיים. את חשיבותם הצבאית של המתנדבים הזרים צריך איפה לחפש לא במספרים אלא במקומות אחרים.

מחל
אוצר תמונות הפלמ"ח, מתוך אתר פיקיויקי / אוסף דב שנקל

במספר מצומצם של מקרים, הכישורים והניסיון שהביאו עמם מתנדבים זרים השפיעו על הלחימה באופן משמעותי יותר מכפי שניתן לשער על סמך מספרם הקטן. ב-1948 באו לישראל עשרות טייסים וטכנאים מארצות הברית, בריטניה וארצות נוספות. הם הביאו עמם ניסיון וידע טכני שרכשו במדי בעלות הברית במהלך מלחמת העולם השנייה ומילאו תפקיד מרכזי בהטסת נשק ותחמושת להגנה ואחר כך לצה"ל. כמו כן, הניחו אנשי מח"ל את היסודות להקמת חיל האוויר הישראלי.

דוגמה נוספת לשינוי משמעותי שגרמו מתנדבים זרים ניתן למצוא בעיראק של אמצע העשור הקודם. ההנהגה של ארגון אל-קאעידה בעיראק הייתה מורכבת ברובה מזרים. ג'יהאדיסטים שהגיעו לעיראק מארצות אחרות הביאו עמם ניסיון בהרכבת מטעני חבלה והכניסו לזירה העיראקית את השימוש בפיגועי התאבדות. בנוסף למפקדים כמו אבו מוצעב אל-זארקאווי הירדני, מספרם של הסעודים והזרים האחרים שהוציאו לפועל פיגועי התאבדות בשנים 2006-2004 היה גבוה באופן חסר פרופורציה.

אסטונים

אך מקרים שבהם מתנדבים זרים גרמו לשינוי כה משמעותי נדירים יחסית. ניתן למצוא דוגמאות רבות יותר של זרים שהגיעו לאזור בו התנהלו מלחמות ללא ניסיון צבאי ומבלי שידעו את השפה המקומית. חוויית ההתנדבות לוותה לא פעם בתסכול הן מצד המתנדבים והן מצד מארחיהם. יותר ממחציתם של הזרים שהגיעו לדרום אמריקה בין השנים 1816 ו- 1822 על מנת להילחם נגד האימפריה הספרדית מתו תוך זמן קצר כתוצאה ממחלות, ערקו או ביקשו לחזור לאירופה לפני שהספיקו בכלל להילחם.

ג'ון

מורל נמוך ואכזבה היו מנת חלקם של רוב המערב אירופאים שבאו להילחם עבור עצמאותה של יוון בשנות העשרים של המאה התשע עשרה, של המתנדבים הרוסים שנלחמו עבור סרביה נגד האימפריה העות'מאנית ב-1876, ושל רבים מהזרים ממערב ומצפון אירופה שהתגייסו מרצונם לוורמאכט ולוואפן אס. אס. של גרמניה הנאצית במהלך מלחמת העולם השנייה. אמנם היו מקרים שבהם מתנדבים זרים הפגינו הקרבה יוצאת דופן, כפי שניתן ללמוד מהאבדות הקשות שספגו הבריגדות הבינלאומיות במהלך מלחמת האזרחים בספרד. אך באותה מידה ניתן להצביע על מקרים בהם ממשלות וארגונים צבאיים לא ידעו מה לעשות עם מתנדבים זרים, שבאו להציע את שירותיהם, כפי שקרה בקרואטיה ב-1991.

ההיסטוריה של תופעת המתנדבים הזרים מלמדת אותנו שאת התרומה העקבית ביותר שלהם צריך לחפש במישור הפוליטי והתודעתי, ולא בזה הצבאי. במקרים רבים נעשה שימוש במתנדבים זרים הן לצורכי תעמולה כלפי חוץ והן לשיפור המורל של האוכלוסייה המקומית. מקורות רבים מעידים על כך שהגעתם של אנשי הבריגדות הבינלאומיות למדריד בנובמבר 1936 רוממה את רוחם של מגיניה הרפובליקאים של העיר. ידיעות שהתפרסמו בתקשורת הבינלאומית על הבריגדות ואנשיה סייעו בהגברת המודעות לנעשה בספרד.

לאוכלוסיות שמקרבן באו מתנדבים זרים רבים היה כעת עניין ישיר בגורל הרפובליקה הספרדית ובמאבקה נגד כוחותיו של הגנרל פרנקו. וכמובן שקוראים בני ימינו יוכלו להכיר ללא קושי בהשפעה התעמולתית האדירה שהייתה להוצאות להורג שערך חבר כנופיית "הביטלס" המכונה "ג'ון הג'יהאדיסט", הלא הוא מוחמד אמוואזי, יליד כווית שגדל בבריטניה. התגובות של משקיפים ומנסחי ההחלטות במערב למעשיו של אמוואזי וחבריו שיחקו, במידה מסוימת, לידיו של דאע"ש. בהגיבם לאיום שהוא פסיכולוגי יותר מאשר צבאי, תרמו למעשה לפרסומו ולהפצת מסריו של הארגון. מתנדבים או לוחמים זרים יכולים איפה להשפיע על מלחמות בדרכים שונות, אפילו אם השפעתם בשדה הקרב עצמו מוגבלת.       

ניר אריאלי הוא מרצה להיסטוריה בינלאומית באוניברסיטת לידס. ספרו From Byron to bin Laden: A History of Foreign War Volunteers התפרסם בהוצאת הרווארד ב-2018.

עקבו אחרינו בפייסבוק וקבלו עדכונים על מאמרים חדשים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#