מאוקספורד לקהיר: דברים לזכרו של פרופ' רוג'ר אוון - מגדולי חוקרי המזרח התיכון המודרני - הסדנה להיסטוריה חברתית - הבלוג של הסדנה להיסטוריה חברתית - הארץ
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מאוקספורד לקהיר: דברים לזכרו של פרופ' רוג'ר אוון - מגדולי חוקרי המזרח התיכון המודרני

פרופ' רוג'ר אוון (2018-1935), שהקדיש את חייו לחקר המזרח התיכון המודרני, הלך לעולמו בחודש דצמבר. במהלך קריירת מחקר והוראה שנמתחה על פני שישה עשורים וארבע יבשות, איתגר מוסכמות והשיב את החיבור בין הכלכלי לפוליטי למרכז הבמה

תגובות
אוון
Tadween Publishing

רלי שכטר

פרופסור רוג'ר אוון, שנפטר לאחרונה בגיל 83, היה אחד החוקרים המובילים בתחום של לימודי המזרח התיכון המודרני. הוא החל את דרכו האקדמית באוניברסיטת אוקספורד שם למד לתואר הראשון, ושם גם סיים את לימודי הדוקטורט שלו. בשנת 1964 הוא התמנה כמרצה להיסטוריה כלכלית וחברתית של המזרח התיכון בקולג' סנט אנתוניס באוקספורד. מאז, ובמשך שישה עשורים עסק אוון במחקר והוראה, כולל בשנים האחרונות לחייו (על חוויותיו ותובנותיו מן התקופות בהן חי בקהיר כתב אוון גם כאן בסדנה). בשנת 1993, מונה אוון לפרופסור להיסטוריה של המזרח התיכון באוניברסיטת הרווארד שבארה"ב. באותה השנה פגשתי אותו לראשונה, כשהגעתי גם אני לשם והפכתי לתלמידו. לאורך כל הקריירה המרשימה והארוכה שלו, פרופסור אוון הצליח לשלב בצורה ייחודית שלושה מרכיבים של עבודה אקדמית: מחקר פורץ דרך; תמיכה בתחום מחקר שהשתנה והתפתח, למשל דרך כתיבה של ספרי לימוד; וטיפוח דורות רבים של סטודנטים לתארים מתקדמים. הרשימה הנוכחית לא תעשה חסד עם הישגיו המגוונים אך תבקש להעלות על נס את תרומתו הייחודית למחקר.

כבר מתחילת דרכו, עבודתו המחקרית של רוג'ר אוון הייתה יוצאת דופן בתחום לימודי המזרח התיכון. "כותנה והכלכלה המצרית, 1914-1820"* שיצא בשנת 1969, היה בין הספרים הראשונים שעסקו בהיסטוריה כלכלית בתחום לימודי המזרח התיכון. מלבד כותבים בודדים, שהבולט ביניהם היה צ'רלס עיסאווי, איתו גם עבד רוג'ר במהלך כתיבה הדוקטורט שהוביל לספר, כמעט שלא היה מחקר שעסק בהיסטוריה הכלכלית של מצרים והמזרח התיכון. תרומתו של רוג'ר כאן הייתה כפולה. ראשית, הוא תפס מקום מרכזי במיסוד של תחום מחקר חדש. שנית ויתרה מכך, עבודתו הייתה התרסה סמוייה כנגד הזרם המרכזי, המהותני, ששלט אז בלימודי המזרח התיכון ואשר ביקש להסביר התרחשויות בעבר ובהווה דרך דפוסים קיימים ולא משתנים של חברה, תרבות (בעיקר דת) ופוליטיקה שהתקבעו לכאורה בחלק הזה של העולם. העיסוק בחומר—כותנה—ובגידול ובמסחר של כותנה ככוח מניע מרכזי של היסטוריה של מדינה, היה חדש ומאתגר, גם אם מדובר היה בעבודה שאינה נטולת מעקשים, כפי שהעיד על כך אוון בעצמו שנים מאוחר יותר בגילוי לב.

לספרו השני של אוון, "המזרח התיכון בכלכלה העולמית 1914-1800" שהתפרסם ב-1981, כבר ציפו רבים. לתשומת לב מיוחדת זכתה ההקדמה של הספר, שביקשה לערער על "תיזת השקיעה" של האימפריה העות'מאנית בין המאות השש עשרה והתשע עשרה. חשיבותה של הקדמה זאת הייתה בכך שהיא פקפקה במה שנראה עד לאותה התקופה כאמת מוחלטת: שקיעתה לכאורה של האימפריה העות'מאנית נוכח עליית המערב, אמת שלא נבדקה לרוב באופן מחקרי, בוודאי לא בכל הנוגע לשינוי כלכלי באימפריה. פרק ההקדמה והספר בכללו צוטטו רבות לאחר מכן בידי מי שביקשו לכתוב מחדש היסטוריה מאוזנת יותר של האימפריה וחדירת המערב למזרח התיכון. כניסת המערב, אוון טען, נועדה לכאורה להציל את האימפריה מעצמה, אך הביאה למעשה לשליטה כלכלית ופוליטית אירופית באזור. כאן ובהמשך, התעניין אוון באימפריאליזם ובפרט באימפריאליזם בריטי ובהשפעתו על עיצוב האזור. בהקשר הזה, עיסוק רב שנים בלורד קרומר, השליט הבלתי מעורער של מצרים לאחר הכיבוש הבריטי של מדינה זאת, הביא אותו לכתיבת ביוגרפיה חברתית-פוליטית של האיש בשנת 2004.

פרופ' רוג'ר אוון על "כיצד לסיים מהפכה", בעקבות מהפכות 2011 במזרח התיכוןHarvard Law Documentary Studio

מחקרו של אוון היה יוצא דופן גם ביחס למחקרים בתחום ההיסטוריה הכלכלית. אולי מפני שישב במרכזים ללימודי המזרח התיכון ולא במחלקות לכלכלה או מנהל עסקים, כמו חוקרים רבים אחרים בתחום, הכתיבה של אוון נטתה באופן מובהק לשלב את השיקול הפוליטי בשיקול הכלכלי בתיאור שינוי ופיתוח כלכלי. גישה זו לא הייתה מובנת מאליה. במסגרת הפרדיגמה ששלטה עד הזמן האחרון בלימודי הכלכלה, הייתה קיימת הבחנה ברורה בין גורמים פנימיים (אנדוגניים) לחיצוניים (אקסוגניים) בכל הקשור לתהליכים כלכליים. היסטוריה כלכלית נהגה לרוב להתמקד בראשונים ולא בשניים. תהליכי קבלת החלטות פוליטיים נתפשו כחיצוניים לשינוי ועל כן נלמדו פחות על ידי היסטוריונים של כלכלה. בניגוד לכך, רוג'ר נטה לשלב במחקריו ניתוח של תהליכים פוליטיים וכלכליים בצורה הדוקה יותר מאחרים. בכך הרים תרומה משמעותית למחקר שאנו נוהגים לכנות כלכלה-מדינית—מחקר הבוחן תהליכי גומלין בין "פוליטיקה" ל"כלכלה" ושבמסגרתו לא ניתן לנתק בין השניים. לסוג כזה של ניתוח יש חשיבות עליונה בכל הקשור להבנת הדרך שבה מדיניות כלכלית מיושמת במזרח התיכון ובכלל.

חקר הכלכלה המדינית עמד גם במרכז ספרו המחקרי האחרון של פרופסור אוון, "עלייתם ונפילתם של נשיאים לכל החיים" שיצא לאור ב-2012. במקרה זה, תרומתו של אוון, שעבר עם השנים לעסוק יותר ויותר בכתיבה על נושאים עכשוויים, הייתה בכך שהעשיר את הניתוח הפוליטי של שושלות שליטים במדינות שונות במזרח התיכון בתובנות מן הכלכלה המדינית. כך למשל, הוא הראה יפה כיצד תהליכים של המשכיות שלטונית במדינות מזרח-תיכוניות רבות נבעו ועדיין נובעים לא רק מעוצמתם של שליטים, אלא גם מהתבססות של קבוצות בעלות אינטרסים כלכליים סביב מוסד הנשיאות, או מה שנהוג לכנות "קפיטליזם של מקורבים". כך, תהליכי ניאו-ליברליזציה כלכליים, במקום שיביאו לדמוקרטיזציה באזור בהתאם למה שהיה נהוג לכנות "הקונצנזוס של וושינגטון" תרמו, במידה רבה, להנצחת שלטונם של משטרים אוטוריטריים במזרח התיכון. המחקר שבמרכזו כלכלה מדינית תופש בשנים האחרונות תאוצה בלימודי המזרח התיכון, לא מעט בזכות תרומתו ארוכת השנים של אוון לתחום.

בנוסף לספרים בהם עסקתי ברשימה הזאת, השאיר אחריו רוג'ר אוון עשרות רבות של מאמרים בתחומים שונים, וספרים רבים שערך בעצמו ועם אחרים. הוא היה חוקר פורה בצורה בלתי רגילה וחרוץ לא פחות. הוא הכיר חוקרים רבים של המזרח התיכון באזור ובחו"ל וכולם הכירו אותו. הוא היה מוערך מאוד ובאותה מידה גם יחסר.

* תרגום שמות הספרים הוא שלי, ר.ש., לרשימת הספרים המלאה של אוון, ראו כאן.

ד"ר רלי שכטר הוא מרצה בכיר במחלקה ללימודי המזרח התיכון, אוניברסיטת בן גוריון בנגב ומרצה אורח, המרכז ללימודי המזרח התיכון, קולג' סנט אנתוניס, אוניברסיטת אוקספורד.

עקבו אחרינו בפייסבוק וקבלו עדכונים על מאמרים חדשים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#