כן, הימין מושחת יותר מהשמאל

29 שרים וח"כים הורשעו בשחיתות מאז 1948. 19 מהם היו מהימין, ארבעה מהמרכז ורק שישה משמאל. הסיבה לכך אינה רק שלטון הימין יותר מ-40 שנה, אלא הסקטוריאליות שלו ושאיפתו למקסום הכוח

מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
הפגנת תומכי נתניהו בכיכר גורן בפתח תקוה, באוקטובר
הפגנת תומכי נתניהו בכיכר גורן בפתח תקוה, באוקטוברקרדיט: עופר וקנין
שגיא אלבז
שגיא אלבז

מבט היסטורי על זהות הפוליטיקאים המושחתים בישראל מגלה נתון מפתיע במובהקותו: הימין בישראל הרבה יותר מושחת מהשמאל. מבדיקה שערך ד"ר דורון נבות מאוניברסיטת חיפה וממקורות נוספים, עולה כי מאז 1948 הורשעו 29 חברי כנסת (חלקם כיהנו גם כשרים ואחד אפילו כראש ממשלה) בשחיתות. מתוכם 19 היו מהימין, ארבעה מהמרכז, ושישה היו מהשמאל.

המפלגות "המצטיינות" בהקשר זה הן הליכוד וש"ס, עם תשעה ושבעה מורשעים בהתאמה שטבלו ידיהם בשרץ השחיתות. "ההישג" של ש"ס ראוי לציון מיוחד: העובדה שרבים כל-כך מחבריה - למרות שמדובר במפלגה קטנה וצעירה יחסית (נבחרה לכנסת ב-1984) - יש בה כדי להעיד עד כמה יסוד השחיתות טבוע ומושרש בה.

מלמדי הסנגוריה על הימין יטענו, ובצדק, כי הוא מושחת יותר משום שנציגיו נמצאים בשלטון יותר מ-40 שנה כמעט ברצף. ידוע כי עצם קיומו של השלטון, כלומר הישרדותו, הופך במקרים רבים גם למטרתו העיקרית, כפי שהסביר הסוציולוג הגרמני רוברט מיכלס בחוק הברזל של האוליגרכיה. המגמות האוליגרכיות, על פי טענתו, הן אינהרנטיות, חלק מטבע האדם השואף לכוח. הפילוסוף תומאס הובס אמר כי לא זו בלבד שהתשוקה המתמדת וחסרת המנוח של האדם להשגת עוצמה נמשכת, היא אף גוברת, משום שהוא אינו יכול להבטיח את האמצעים לחיות חיים טובים, מכפי שיש בידו בשעה זו, מבלי לרכוש כוח נוסף העלול להוביל להשחתת מידותיו. ברוח זו, ניתן לקבוע כי אחת מהסיבות העיקריות למהפך ולנפילת ההגמוניה של מפא"י/המערך ב-1977 היתה השחיתות בצמרת השלטון.

אמנם, מספר ההרשעות של פוליטיקאים מהשמאל בעבירות שחיתות בתקופות שלטונו הוא נמוך בהשוואה למספר ההרשעות של פוליטיקאים מימין, אבל ניתן לייחס זאת גם לרוח התקופה, לפחות בשני העשורים הראשונים לקיומה של המדינה, שהיתה פחות רגישה לעניין. עם זאת, ההיצמדות לטענת האחיזה הממושכת בהגה השלטון כהסבר יחיד לשחיתות היא מאוד מצמצמת מעיקרה. הימין מטבעו מאמין במקסום הכוח הפוליטי והכלכלי של הפרט, ובהסרת הכבלים הביורוקרטיים, המשפטיים והרגולטוריים מפעילותו בשדות השונים. אמונה זו, ובעיקר הדבקות בה, היא כר פורה לשחיתות. היעדר הרסן, הסרת מחסום הסכר ופריצת הגבולות הם מתכון לא רק לשימור כוחו של החזק ושל מקורביו על חשבון הציבור הרחב, אלא גם להשחתת אמות המידה המוסריות.

הסבר נוסף לשחיתות של הימין הפוליטי בישראל הוא נטייתו לייצר גדרות סביב קבוצות סקטוריאליות ולדאוג רק להן, גם בדרכים פסולות, על חשבון הטוב הכללי. דוגמה לכך היא (שוב) ש"ס, שרבים מחבריה הורשעו בשחיתות לא בגלל שמעלו בכספים לטובתם האישית, אלא משום שלקחו בעורמה את כספי הציבור עבור המוסדות החינוכיים והתורניים שלהם. השמאל, בניגוד לימין, דבק, לפחות ברמה ההצהרתית, בערכים אוניברסליים, הומניסטיים ובחזון של חברה אחת נטולת זהויות פרטיקולריות. מן הטעם הזה, האמביציה שלו לדאוג לסקטורים שונים נמוכה מזו של הימין. ודוק: כל עוד ינק השמאל מעטיני השלטון וזוהה עם קבוצות ומוסדות ספציפיים דוגמת ההסתדרות ו/או תנועת הקיבוצים והמושבים, כך גם נמשכו חבריו למאורת השחיתות.

הטענה כי הכוח ובעיקר השליטה הממושכת משחיתים היא נכונה, ונכונה במיוחד כשהשלטון שואף לצבור כוח נוסף, תוך החלשת מערכות אכיפת החוק, הביקורת והתקשורת, וכאשר נציגיו דואגים לשרת את קבוצת ההשתייכות שלהם בכל האמצעים - הכשרים והפליליים כאחד. עיון בכתבי החשדות והאישום של בנימין נתניהו, אריה דרעי, יעקב ליצמן, דוד ביטן וחיים כץ מלמד עד כמה השחיתות היא יסוד נפשי עמוק במנהיגי ובכירי שלטון הימין בישראל.

שגיא אלבז

שגיא אלבז | |טקסט פוליטי

על המוקד: ביקורת לא מתפשרת על פוליטיקה, חברה ותקשורת, ודיון על הקשר בין דת לדמוקרטיה.

על הכותב: דוקטור למדע המדינה ובעל פוסט דוקטורט בתקשורת ובפסיכולוגיה פוליטית באוניברסיטת תל אביב. מרצה בתוכנית לתקשורת פוליטית בביה"ס למדע המדינה, ממשל, ויחסים בינלאומיים. פרסמתי ארבעה ספרי עיון ועשרות מחקרים אקדמיים ומאמרי דעה בעיתונות. במקביל, עוסק ביזמות ובפעילות אזרחית וחינוכית ומנהל אגף תוכן בחברת הייטק.

מאמין בהומניזם, פתיחות, חירות ושוויון הזדמנויות. לאתר שלי

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ