זמן למפץ פוליטי של חילונות

תוצאות מערכות הבחירות האחרונות מלמדות כי התפישה החילונית אינה מזוהה יותר רק עם השמאל וניתן לאגד אליה קבוצות המקיימות אורח חיים מסורתי ואפילו דתי. כל זה צריך להתבטא גם בכנסת

שגיא אלבז
שגיא אלבז
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
שגיא אלבז
שגיא אלבז

השתתפותו של מיעוט במערכת הפוליטית, קרי בפרלמנט ובממשלה, מקנה לו את האפשרות להשפיע, באמצעות נציגיו, על אורח חייה של המדינה ולקחת חלק פעיל בעיצוב דמותה. זהו תנאי יסוד לכינונו של כל משטר דמוקרטי. באופן מעורר תמיהה, החילונים, הנמנים עם הקבוצה הגדולה ביותר בישראל (כ-44% מכלל האוכלוסייה היהודית), לא זוכים לייצוג פוליטי. חמור מכך, תפישת העולם החילונית וערכיה נדחקים לשוליים משום שאינם מקודמים בכנסת. זאת, למרות שרוב הציבור הישראלי, כולל רוב המסורתיים, תומכים באורח החיים החילוני ומעוניינים בין השאר בהפעלת תחבורה ציבורית בשבת ובהתרת נישואים אזרחיים.

אין זה מקרה שהחילוניות, חרף הביקורת עליה, היא אבן שואבת לרבים. האדם הוא יצור סקרן. אם לא כובלים את חרותו ומגבילים את מחשבתו, הוא לא יהסס לרכוש דעת, לשאול שאלות, להעלות תהיות, להטיל ספק, לערער על אקסיומות, לחקור את הלא נודע, לשבור מוסכמות ולקרוא תיגר על פרדיגמות. בזכות הסקרנות הזו התפתחה המחשבה האנושית, נחשפו תגליות מדעיות וחוברו יצירות תרבותיות נשגבות.

העגלה החילונית אינה מלאה רק במדע, תרבות, אמנות ופילוסופיה. היא רוויה גם באמונות ובערכים פוזיטיביים ואוניברסליים, כמו החתירה לאמת, לשוויון ולחופש. ערכים אלה מופרים מדי יום במציאות הישראלית כי השחקנים הפוליטיים שאמורים לייצגם ולקדמם משותקים. הם קיימים אבל לא מורגשים. הם מכירים בחשיבות הדבר אבל מתנערים מקיומו. מורידים את הראש במקום לזקוף את קומתם.

שלט : דמוקרט י"ה
איור: עמוס אלנבוגן

מה שמעורר את הציבור מתרדמתו, ובעקבותיו את ההנהגה ברשויות המקומיות, היא ההדתה במערכת החינוך, בצבא ובמרחב הציבורי. אלה לא רק חילוניים, אלא גם מסורתיים הקרובים לדרך החילונית שמאסו בכפייה הדתית. הם מתנגדים להדרת נשים, המקובלת לא רק בחוגים החרדיים אלא גם דתיים; מתנערים מהיחס ההלכתי המפלה אל האחר הלא יהודי; מערערים על האיסורים בשבת, על הציוויים בחיי האישות ועל המגבלות בנושאי כשרות, שחיטה או ייבוא בשר.

היהדות האורתודוקסית אמנם סייעה ליהודים בגולה לשמור על זהותם, אבל היא גם הרחיקה רבים מהם בגלל הנוקשות שלה והחומרה ההלכתית שמאפיינת אותה. בספרו "המדריך החילוני" מציין פרופ' אביעד קליינברג כי היהודים היו כעשירית מתושבי האימפריה הרומית במאה הראשונה לספירה. אילו התרבו בקצב סביר, היו היום בעולם כ-150 מיליון יהודים ולא כ-15 מיליון. מה שהיה נכון בעת העתיקה, נכון לא פחות גם היום. מאות אלפי ישראלים דוברי רוסית אינם מוגדרים יהודים על פי ההלכה הנוקשה. זאת, משום שהיהדות האורתודוקסית אינה מבינה שהיהודי החילוני בישראל אינו תלוי עוד בדת כדי להגדיר את זהותו, כשם שהצרפתי, האנגלי, האיטלקי או הרוסי הממוצע אינם מבססים את זהותם על דתם הנוצרית הקתולית, הפרוטסטנטית או האורתודוקסית.

הייצוג במערכת הפוליטית הישראלית נותר חלקי, ללא ממד של שיתוף קבוצות במרחב הציבורי והשפעה על עיצובו. מפלגות כמו ישראל ביתנו, העבודה, מרצ וכחול-לבן הובילו לפרקים סדר יום חילוני בקמפיין שלהן על רקע ההקצנה הדתית-לאומנית של ממשלת הימין. אך תוצאות הבחירות האחרונות, כמו גם סקרי דעת הקהל, מוכיחים כי התפישה החילונית אינה מזוהה יותר רק עם השמאל, ומכאן שבשלו התנאים לשינוי המציאות הפוליטית וליצירת מפץ חילוני חדש גם במסדרונות הכנסת. מפץ שכזה יכול לאגד בתוכו גם קבוצות המקיימות אורח חיים מסורתי ואפילו דתי בספירות הפרטיות, אך מתנגדות להדתה במרחב הציבורי.

שגיא אלבז

שגיא אלבז | |טקסט פוליטי

על המוקד: ביקורת לא מתפשרת על פוליטיקה, חברה ותקשורת, ודיון על הקשר בין דת לדמוקרטיה.

על הכותב: דוקטור למדע המדינה ובעל פוסט דוקטורט בתקשורת ובפסיכולוגיה פוליטית באוניברסיטת תל אביב. מרצה בתוכנית לתקשורת פוליטית בביה"ס למדע המדינה, ממשל, ויחסים בינלאומיים. פרסמתי ארבעה ספרי עיון ועשרות מחקרים אקדמיים ומאמרי דעה בעיתונות. במקביל, עוסק ביזמות ובפעילות אזרחית וחינוכית ומנהל אגף תוכן בחברת הייטק.

מאמין בהומניזם, פתיחות, חירות ושוויון הזדמנויות. לאתר שלי

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ