חרד"ליות - גן מסוכן ב-DNA הישראלי

במקום לנסות לרפא את מחלותיה או להגן מפניהן, מטפחת המדינה את ההקצנה הדתית-לאומנית, מתגמלת אותה במשרות, תקציבים ופרסים. בכך היא משתפת פעולה עם אובדנה שלה

שגיא אלבז
שגיא אלבז
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
רפי פרץ, בצלאל סמוטריץ'
השרים רפי פרץ ובצלאל סמוטריץ'צילום: אוליבייה פיטוסי
שגיא אלבז
שגיא אלבז

ההקצנה הדתית-לאומנית היא כבר מזמן לא תופעה שולית. היא חלק מהגנים הפגומים ב-DNA של החברה הישראלית. הגנים הפגומים האלה גורמים למחלות כמו גזענות, מיזוגניה, הומופוביה, קסנופוביה ועוד. במקום לנסות לרפא את אותן מחלות או לפחות להגן על החברה מפני התפשטותן, המדינה מלטפת, מחבקת ומתגאה בפגמיה.

חלק מהזרם החרד"לי בציונות הדתית נושא את הגן המסוכן ביותר ב-DNA של החברה שלנו. זהו גן אלים המאיים על הדמוקרטיה שלה. אוהדיו, תומכיו ובוחריו של זרם זה הם הקבוצה המשפיעה ביותר בציונות הדתית. כוחם האלקטורלי, כפי שהוא משתקף במפה המפלגתית (הבית היהודי, האיחוד הלאומי, עוצמת יהודית, נעם ורסיסי תנועות נוספות), מסתכם בשישה-שבעה מנדטים, כ-40% מפוטנציאל ההצבעה הדתי-לאומי.

המאפיין הבולט של החרד"לים הוא הרצון לקבע את תחושת העליונות שלהם על פני קבוצות חילוניות, אתניות ודתיות אחרות. שיכורי כוח מהישגיהם ומהכרת הממסד בהם, ממשיכים נציגיהם הבולטים לעורר ולהרבות משטמה ב"אחר", היהודי והלא יהודי. הדוגמאות הן רבות. הרב יעקב אריאל למשל חושב שהומואים הם נכים ושנטייה חד-מינית היא סטייה, ולמרות זאת יזכה השנה בפרס ישראל לספרות תורנית. במקום להתבייש בו, להוקיע אותו ולהעמידו לדין, המדינה מתגאה בו. מי שבישר לאריאל על הזכייה הוא שר החינוך, הרב רפי פרץ, שהוא עצמו אדם חשוך והומופוב. במובן זה, הלך הזרזיר אל העורב וחברו יחד למפגן הומו-לוגי מעוות.

צילום: אוהד צויגנברג

פרץ אינו האדם החשוך היחיד בממשלה הנוכחית. לצדו יושב שר התחבורה, בצלאל סמוטריץ', חסיד מדינת ההלכה וגזען שהביע בעבר תמיכה בהפרדה בין יולדות ערביות ליהודיות בבתי חולים. זה אותו סמוטריץ' שארגן בעבר את "מצעד הבהמות" במחאה על קיום מצעד גאווה בירושלים; שטען שהפיגוע בדומא בו נרצחו בני משפחת דוואבשה אינו טרור; שנעצר על ידי שב"כ ביולי 2005, זמן קצר לפני ההתנתקות, בחשד להמרדה ולקשירת קשר. בנוסף, החנופה וההתרפסות של ראש הממשלה ובכירי הציונות הדתית בפני איתמר בן גביר, הן עדות מצמררת למורסה המזוהמת והמדממת בגוף החולה שלנו. קשה להבין איך אדם בעל שבע הרשעות פליליות, שהיה שותף מרכזי בהסתה שהובילה לרצח יצחק רבין, מתהדר בתואר עורך דין בחסות ובאישור המדינה, וזוכה לרהביליטציה מהממסד ולמעמד של ידוען בתקשורת.

אפשר להמשיך ולעבור על שורה ארוכה של אישים חרד"לים נוטפי שנאה וזוהמה. רובם ככולם מגדולי הפוסקים בציונות הדתית. הרב אלי סדן רואה בחילוניות סכין בגב האומה, הרב דב ליאור כינה את רוצח ההמונים ברוך גולדשטיין "קדוש", הרב שלמה אבינר ש"מתמחה" בענייני צניעות של ילדות בנות פחות מ-12, הרב יגאל לוינשטיין שמתנגד באובססיביות לגיוס לוחמות לצה"ל ועוד. ח"כ מוטי יוגב, אחד מנציגיו הבולטים של הזרם הזה בכנסת, הוא "מעריץ מושבע" של הרשות השופטת ואמר בעבר כי צריך להרים כף D-9 על בית המשפט העליון וכי בג"ץ שותף לרצח הבא של חיילים.

ח"כ מוטי יוגב אחרי שאמר כי יש לעלות על בית המשפט העליון עם "דחפור D-9"

דמוקרטיה צריכה להכיל גם קולות חריגים וקיצוניים. הפלורליזם, אחד מערכי היסוד של הדמוקרטיה הליברלית, מכיר בדרכי חשיבה שונות ומשונות. גם בדמוקרטיות רב-תרבותיות, כמו בשווייץ, נשמר עקרון יסוד המגן על המורשת התרבותית או הדתית של כל קבוצה. אבל, לזרם החרד"לי אין שאיפות לשמר את השקפת עולמו בדל"ת אמותיו או לקיים את הטקסים והמנהגים שלו במרחב הפרטי. שאיפתו היא להתפשט ולשנות את המרחב הציבורי הדמוקרטי מן היסוד.

מוסדות המדינה, ובמיוחד הממשלה בראשות נתניהו, מספקים הכשר לכוחות ריאקציונרים דתיים להעמיק את ההדתה, להדיר נשים, להסית נגד להט"בים ולהחריף את האפליה כלפי האזרחים הערבים. הם מטפחים את הכוחות הללו, מתגמלים אותם במשרות מיניסטריאליות ובחברות בקבינט, מעניקים להם פרסים ולגיטימציה ציבורית, נותנים להם במה ומעמד ומתקצבים אותם. באופן הזה משתפת המדינה פעולה עם אובדנה שלה.

שגיא אלבז

שגיא אלבז | |טקסט פוליטי

על המוקד: ביקורת לא מתפשרת על פוליטיקה, חברה ותקשורת, ודיון על הקשר בין דת לדמוקרטיה.

על הכותב: דוקטור למדע המדינה ובעל פוסט דוקטורט בתקשורת ובפסיכולוגיה פוליטית באוניברסיטת תל אביב. מרצה בתוכנית לתקשורת פוליטית בביה"ס למדע המדינה, ממשל, ויחסים בינלאומיים. פרסמתי ארבעה ספרי עיון ועשרות מחקרים אקדמיים ומאמרי דעה בעיתונות. במקביל, עוסק ביזמות ובפעילות אזרחית וחינוכית ומנהל אגף תוכן בחברת הייטק.

מאמין בהומניזם, פתיחות, חירות ושוויון הזדמנויות. לאתר שלי

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ