עמירה הס
עמירה הס

לחיילים אין ברירה אלא לירות. אין להם ברירה אלא לפגוע במפגינים, במיידי אבנים, בחובשים מתנדבים בזמן עימותים, להרוג ולפצוע מנופפים בסכינים, דוקרים ושורטות. התמיהה על שהחיילים יורים גם בנערים אזוקים ומכוסי עיניים שייכת לעידן אחר. לשנות השבעים או השמונים, כשעוד חשבנו שהשליטה הצבאית באוכלוסייה של לא־אזרחים היא תאונה, סטייה זמנית שתתוקן מהר. כשעוד לא הפנמנו שתפקידם של החיילים הוא להגן על שלל המלחמה ולא על קיומנו. כשעוד לא היו מצלמות בכל פינה, שינפצו את תמימותנו.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ