פירורים של רחמנות

ארכיטקטורת המכלאות של המחסומים היא מבזה ומכוערת, ובזבוז הזמן היה ידוע משלבים מוקדמים. אז למה הם נבנו כך מלכתחילה?

עמירה הס
עמירה הס
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
עמירה הס
עמירה הס

במערכת "הארץ" העירו שכתבתי האחרונה על המחסומים המשודרגים חסרה ביקורתיות. ואני מודה חלקית באשמה. כשהתחלתי לתאר את השיפורים, הבנתי מהר שכאלף המלים שמוקצבות לי לא יספיקו גם למסגור ניתוחי ועיגון ביקורתי של תופעת המחסומים.

יש שיגידו שזו הבעיה של כל כותב וכותבת: האילוץ להשמיט פרטים בשל הגודל הנתון של כתבה. אני אטען שהבעיה היא בעיקר שלנו, הכותבות והמדווחות מחוץ למיינסטרים וסדר היום שמכתיב הצבא: אנחנו מלכתחילה זקוקות ליותר מלים וזמן הקשבה כדי לתאר את המציאות כהווייתה, ואז להסבירה ולנתחה ולהמשיגה. הקוראים מופצצים מדי יום במידע רשמי ומעווֵת־מציאות ובמידע חצי רשמי שמסנן החוצה את מה שאינו מתאים לדף המסרים הרשמי ולתמונת הנוחות שרוצה לראות רוב הציבור היהודי. וכבר הקדמה זו, אפולוגטית במידה, גוזלת מלים יקרות מהעיקר: הצגת כמה זוויות ביקורתיות לתופעת המחסומים המשופצים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ