טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שב"חית

למה חולת סרטן מסכנת את ביטחון העם היהודי?

האנשים שיושבים במשרדי השב"כ ובלשכת מתאם הפעולות בשטחים יעשו הכל כדי להבטיח טיפול מהיר ומיטבי לאהובי ליבם, אם יֶחלו. אמנם קשה לייחס להם תכונות של סדיסטים, איך ניתן להסביר את העובדה שחולים מתים בשטחים בהמתנה להיתרי יציאה?

110תגובות
מפגינה בעצרת העלאת מודעות לאבחון מוקדם של סרטן השד בקרב נשות עזה
Momen Faiz / NurPhoto

אנשים נורמטיביים יושבים בשב"כ ובמשרדים הכפופים ללשכת מתאם הפעולות בשטחים, וגורמים מדי חודש למאות אנשים להחמיץ את הטיפולים הרפואיים שלהם. הם יוצרים סחבת ביורוקרטית שההגדרה היחידה המתאימה לה היא עינויים פיזיים ונפשיים של אלפי בני אדם: החולים ומשפחותיהם.

האנשים הנורמטיביים האלו — מהקודקודים נותני הפקודות ועד לאחרון ממלאי פקודותיהם — יעשו הכל כדי להבטיח טיפול מהיר ומיטבי לאהובי ליבם, אם יֶחלו. קשה לייחס להם תכונות של סדיסטים, שסבלם של אחרים גורם להם סיפוק והנאה. אבל איך להסביר את העובדה שפאתן אחמד, בת 26 במותה, שסבלה מגידולים סרטניים בקרקפת, קיבלה רק היתר יציאה אחד לטיפול במזרח ירושלים — מתוך שמונה תורים שנקבעו לה. המחלה התגלתה במאי 2016, ומשהניתוחים שבוצעו ברצועת עזה לא הועילו, היא הופנתה לבית החולים אוגוסטה ויקטוריה. תורים נקבעו לה בכל פעם מחדש ל–24 בנובמבר 2016, 22 בדצמבר ו–19 בינואר, אך בקשותיה להיתר יציאה נותרו בלא מענה.

לבקשת היציאה ב-13 בפברואר 2017 כבר התקבל סירוב רשמי. למה? מה באשה החולה, אם לשני ילדים קטנים, סיכן את ביטחון מדינת ישראל והעם היהודי? האנשים הנורמטיביים בשב"כ ובמשרדים הכפופים למתאם הפעולות בשטחים אינם חייבים בתשובה והסבר. הם מעל לשקיפות ולבקרה. מצבה החמיר. או אז התרכך הסדיזם הנורמטיבי, והיא קיבלה היתר יציאה לטיפול ב–20 באפריל 2017. היא הרגישה הקלת מה, חזרה לרצועה, ואז החמיר שוב מצבה. אבל ארבע בקשות נוספות להיתר יציאה מיוני עד ספטמבר נענו באותה תשובה: "העניין בטיפול".

בשאילתה לדוברות השב"כ והמתפ"ש פירטתי 11 מקרים של חולות וחולים מבין 20 שהמתינו השנה עד מוות לא מטפורי להיתרי יציאה. הזכרתי גם עוד שלושה הממתינים לאישור: הוידא אלסורי בת 48, המחכה כחצי שנה להיתר לצאת להמשך טיפול בסרטן הדם — אחרי שיציאתה מעזה כבר התאפשרה בעבר; פאטמה ביומי, בת 67, שיותר מחודש ממתינה, על סף עצביה, לאישור שלא מגיע, ולעבד אל כרים אל הינדאווי, בן 44, רופא שלא קיבל כבר שנה היתרי יציאה לטיפול במחלתו הכרונית, ובאפריל לא הצליח להגיע לתחקור בשב"כ בשל מחויבותו לחוליו. השב"כ והמתפ"ש לא הסבירו את עינויי הסחבת של מי שמתו, אבל השב"כ בישר ל"הארץ" שאין מניעה ביטחונית לאשר את כניסת אלסורי ואל־הינדאווי. עם זאת, מסוכנותה הביטחונית של ביומי, בת 67, עדיין נבחנת.

יוטיוב נשים פלסטיניות עם סרטן - דלג

המתפ"ש הזכיר את חצי הכוס המלא: "בשנת 2016 נופקו 37,850 היתרים למטרות רפואיות שונות (חלקם היתרים חוזרים לאותו מטופל, ע"ה). בנוסף, מתחילת 2017 ועד לסוף ספטמבר נופקו יותר מ–22 אלף היתרים למטרות רפואיות. מתחילת 2017 ועד לסוף ספטמבר, תואמו 1,140 אמבולנסים בנוהל דחוף במעבר ארז". הרבה פחות נעימה היא הסטטיסטיקה המשלימה של ארגון הבריאות העולמי, שלפיה בארבע השנים האחרונות הולך וגדל שיעור החולים שאינם מקבלים כל מענה לבקשתם לצאת. 8,555 בני אדם ב–2017 — 43% מכלל המבקשים — החמיצו תורים, כי נענו ב"בקשתך בטיפול". לזה המתפ"ש לא התייחס.

שב"כ ומתפ"ש הזכירו את המצב הביטחוני ושלטון החמאס וכמה מניסיונותיו לנצל חולים כדי להעביר חומרי נפץ. אבל מור אפרת מעמותת רופאים לזכויות אדם, קובעת שהשימוש בטיעון הביטחוני מתרוקן מתוכן כשהמציאות נבחנת מקרוב. "ישנם מקרים רבים שבהם חולה שמבקשת אישור כניסה מסורבת, ולאחר פנייה של רופאים לזכויות אדם, ישירות למת"ק או באמצעות בתי המשפט, המניעה הביטחונית מוסרת לפתע והחולה מקבלת אישור. אם החולה באמת מסוכנת כיצד ייתכן שלאחר התערבותנו היא הופכת לא מסוכנת?" אמרה אפרת ל"הארץ" והדגישה: "העובדה שהסירובים הופכים לאישורים במידה מפתיעה של הצלחה מעידה על חולשת הטיעון הביטחוני ועל שימוש לא כן בו".

מחסום ארז
אליהו הרשקוביץ

השב"כ נתן כדוגמה חולה ומלווה שלה, שקיבלו באפריל היתר יציאה לטיפול רפואי, ובבדיקה במחסום ארז התגלה חומר נפץ בכבודתן. אפרת תוהה: "מה הקשר בין בדיקה קפדנית של הכבודה בעת יציאת החולות דרך מחסום ארז, לבין החודשים הארוכים שהחולות ממתינות לקבל תשובה?". אין קשר, זה ברור: החולים הספורים שהתפתו לדבר שטות כמו לנסות להערים על מנגנוני הבידוק הסופר־מתוחכמים במחסום ארז, אינם מסבירים מדוע ילדות חולות בנות ארבע וחמש לא קיבלו היתרי יציאה במשך שבועות וחודשים.

אפרת מעלה שני הסברים משלימים לקלות שבה מונעות הרשויות יציאה לשם טיפול רפואי: האחד, שהטיעונים הביטחוניים הם כסות לאי־יכולת לטפל בכל הפניות להיתר יציאה, בשל מחסור בכוח אדם. השני, שהתנודות בין תקופות שבהן מספר האישורים נמוך מאוד לתקופות שבהן הוא גבוה — הן עדות לקיומה של הנחיה פוליטית מגבוה, לא מוצהרת, לקצץ במספר ההיתרים או להקל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
tm_tools.isArticleType(article) : true