${m.global.stripData.hideElement}

 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שב"חית

זה קרה ביש"עסטאן, למי אכפת

אף אחד לא ניסה להפריע לעובדים שהעמיסו על טנדר לבן ערימה של 60 לוחות עץ ושתי דלתות שלא שייכים להם. סרטון קצר מתעד לא-אירוע אחד מלא־אירועים רבים שמתרחשים ביש"עסטאן, ואינם מדגדגים את שאננותנו

37תגובות
עובדי קבלן בווסטים זוהרים, שוטרי מג"ב וילדים בטרנינג
עמית גילוץ / ערוץ היוטיוב של בצלם

עובדי הקבלן, בווסטים צהובים זרחניים, דיברו ביניהם רוסית. שוטרי המג"ב עמדו בעיקר בטלים מעבודה, ידיהם תחובות בכיסים או בחגורה. הרי אף אחד לא ניסה להפריע לעובדים כשהעמיסו על הגרר של טנדר לבן אחד ערימה של 60 לוחות עץ ושתי דלתות. סרטון קצר מתעד את הלא־אירוע הזה שהתחולל ביום חמישי שעבר בבוקר, אחד מלא־אירועים רבים שמתרחשים ביש"עסטאן, ואינם מדגדגים את שאננותנו. עוד פשיטה של המינהל האזרחי, בסיוע המשטרה ומג"ב ועובדי קבלן, כדי לסכל מעשה פשע בעודו באיבו: למנוע הקמה של צריפון מגורים לאיזה זוג צעיר או לילדים שכבר גדלו מכדי לישון עם ההורים באותו אוהל, סככה או חושה. לפשיטה קדם ביקור בחצות הלילה שבין רביעי לחמישי של פקחי המינהל האזרחי והמשטרה.

סרטו בצלם - דלג

ילדים בטריינינגים יד רביעית הסתובבו והתבוננו, התרחקו ושבו וצפו בפעולה. אחר כך, בסביבות 12:30, כשהטנדר נתקע קצת ביציאה, הילדים צפו בניסיונות להזיזו והצטחקו. חצי שעה מאוחר יותר הגיע אותו כוח או כוח אחר של פקחים ומלווים ועובדים למאהל בדואי סמוך, א־תבנה, והחרים שם עשרה לוחות פח וארבע חבילות של מוטות ברזל.

המבוגרים אינם נראים בסרטון שצילם איש "בצלם". הם שמרו על מרחק פיזי מהלא־אירוע בעת התחוללותו. שלא כילדים, הם יודעים שמשמעותו אינה בעצם ההחרמה, אלא שזהו עוד איתות של המינהל האזרחי ואדוניו בשדולת ההתנחלויות, שלהב הגיליוטינה שבידי המדינה מצטחצח והולך. המדינה נחושה בדעתה לסלקם מהמרחב הצנוע שבו הם חיים כבר עשרות בשנים. חוק הוא חוק, והחוק בדמוקרטיה ליהודים אומר שהמקום שאליו עיני יהודים לטושות, יפונה מערבים. ההתנחלויות באזור חאן אל אחמר אינן מסתפקות בגירוש הבדואים שבוצע בשנות ה–90 ואיפשר את הרחבת מעלה אדומים, ואינן מסתפקות באיסורי הבנייה הדרקוניים שמוטלים עליהם. הן דורשות להשלים את הגירוש. אחת מקהילות חאן אל אחמר, זו שבתחומה הוקם בית ספר מצמיגים המשמש את ילדי האזור, היתה לספינת הדגל במאבק נגד העקירה בכפייה. לכן מאמצי המינהל האזרחי וההתנחלויות מתמקדים בה, כדי להביא למחיקתה. לכן אנחנו שבים ומדווחים על הלא־אירועים שמרכיבים את תוכניות הגירוש.

עתירות חדשות ומעודכנות של הקהילה נגד הפינוי, באמצעות מייצגה זה שנים ארוכות, עו"ד שלמה לקר, מונחות על שולחן שופטי בג"ץ. אבל זה לא מפריע למינהל האזרחי לשלוח נציגים לא מזוהים מטעמו כדי לשגר את המסר: הפסיקה ידועה מראש. אתם תפונו ואנחנו נמרר לכם את החיים עד שזה יקרה.

הכפר הבדואי חאן אל-אחמר
ליאור מזרחי

מדוברות המתפ''ש נמסר בתגובה: "אתמול (רביעי 27.12) נמצאו חומרים המשמשים לבנייה בלתי חוקית במאחז חאן אל אחמר. בשל כך ביצעה הבוקר (חמישי) יחידת הפיקוח מבצע אכיפה במקום ובו נתפסו חומרי בנייה, קרמיקה ופאנלים מעץ. ההחרמה בוצעה על פי הסמכויות ובהתאם לשיקולים המבצעיים".

"מאחז" הוא ההגדרה שהדביקה שדולת ההתנחלויות לקהילות פלסטיניות שנמצאות בגדה המערבית שנים רבות לפני שההתנחלויות הוקמו בה, בניגוד לחוק הבינלאומי. ההגדרה הסלפנית חלחלה למילון המינהל האזרחי. הלא־אירוע מוטמע בקונספציה הידועה: גידול אוכלוסין טבעי זכאי לקורת גג רק כשהוא יהודי. לא כשהוא פלסטיני בשטח C, בירושלים המזרחית, בנגב, בגליל, במשולש. בדוברות המתפ"ש גם לא ענו לשאלה מדוע שני נציגים של המינהל האזרחי שהגיעו יום קודם (שלישי) לא הזדהו בשמותיהם, ומדוע בכלל ביקרו בקהילה בלי תיאום מוקדם לפחות עם בא הכוח שלה.

עיד אבו ח'מיס, מנציגי הקהילה, סיפר ל"הארץ": "הם באו ושאלו אם כשיפנו את האנשים הם יעלו לבד (לאוטובוסים) או אם יצטרכו לשאת ולסחוב אותם". כלומר: האם תהיה התנגדות פסיבית או קבלת הדין. "ועוד שאלה הם שאלו", סיפר אבו ח'מיס: "'למה אתם לא רוצים ללכת לג'בל? (כינוי השטח הסמוך למזבלת אבו דיס, שם רוכזו בסוף שנות ה–90 משפחות בדואיות והורשו לבנות בתים. מחקר "במקום" ואונר"א מוכיח שקיבוען שם הביא להידרדרות כלכלית ולפגיעה חברתית, ע"ה). כל אחד מקבל מים ומגרש. תלכו ותפנו את כל הדברים שלכם פה ותקבלו מגרש'". אבו ח'מיס ענה כך, לדבריו, לשני הבלתי מזוהים: "'יש לנו עורך דין משלנו ואתה מכיר אותו. אתה צריך לדבר אתו ולא איתי. ודבר שני — יש הרי (הליך) בית משפט. האם השופטים כבר הכריעו שאתה בא אלי ושואל?'. והוא ענה לי: 'לא, אבל אני מכין את עצמי'. אמרתי לו: 'אם אתה מגיע למלונה של כלבה עם גורים, היא לא תנשוך אותך אם תסכן אותם ותהרוס את המלונה? 'נכון', הוא אמר לי. ואז אמרתי לו: 'אז מה תגיד לך אישה אם תבוא להרוס את הבית שלה? תגיד לך תודה?'".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#