שב"חית

ליברמן צודק: אין משבר בעזה

חמאס מחקה את ישראל: כמוה הוא רוקד בשתי החתונות — שולט בפועל, אך מתנער מאחריות לכלל האזרחים ברצועת עזה

עמירה הס
עמירה הס
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
שר הביטחון אביגדור ליברמן
שר הביטחון אביגדור ליברמן. לא משבר, אלא הידרדרות קבועה וצפויה מראשצילום: אמיל סלמן
עמירה הס
עמירה הס

בוויכוח בין הרמטכ"ל לשר הביטחון, אם יש משבר הומניטרי ברצועת עזה, צודק אביגדור ליברמן. אין משבר. משבר הוא רגע־שבר מסוים, החורג מהשגרה ונוחת על הקיים כמטאור הרסני. זה לא המצב בעזה. כאן מדובר בהידרדרות קבועה וצפויה מראש. כל נקודה מלאכותית ברצף המדרוני היא אסון הומניטרי.

ההקדמה וכל אחד מהמשפטים שלהלן יכולים היו להיות כתבה בפני עצמה. אבל אין לי זמן. במדור "אל תגידו שלא ידעתם" מצטברים נושאים בוערים אחרים ובצפון סכנת מלחמה. לכן המברקים.

אחת לכמה חודשים ארגון בינלאומי או פלסטיני מזהיר שעזה על סף קריסה. הם לא משקרים. האזהרות מגרדות קצת סיוע חירום שאינו מטפל בסיבות, אלא רק מעכב את קצב ההידרדרות. סביר מאוד שעכשיו עושים את דרכם לעזה כמה משלוחי תרופות וכסף לדלק חירום.

הפלסטינים ברצועת עזה הפכו לקהילת מקבצי נדבות. זו בושה. והיא לא שלהם.

צודקים הישראלים והאמריקאים, למרות צביעותם המשוועת, כשהם שואלים את חמאס למה יש לו כסף להתחמשות אך לא לתשלום משכורות מלאות לצוותים הרפואיים, לבתי החולים ולתרופות.

פלסטנית מח'אן יונס ממלאת מיכל מים בחצר ביתה
פלסטנית מח'אן יונס ממלאת מיכל מים בחצר ביתה. שיעורי החולי נוסקים בגלל המים שאינם ראויים לשתייהצילום: ח'ליל חמרה / אי-פי

חמאס מְחַקֶּה את ישראל: כמוה הוא הטיל את עול הדאגה לאזרחים על הרשות הפלסטינית ועל המדינות התורמות. כמוה הוא רוקד בשתי החתונות: שולט בפועל, אך מתנער מאחריות לכלל האזרחים. בהבדל עיקרי אחד: ישראל היא כובש ערמומי ומרושע, שבאמצעות אסונות כלכליים והומניטריים שואף לכפות על הפלסטינים הסדר כניעה והגירה המונית. חמאס הוא בשר מבשרה של הקהילה המיוחדת במינה ברצועה. הטלת האחריות על אחרים בעוד הוא מתהדר בחימוש ובמאבק המזוין כבנוצות טווס — מחלישה את עמו שלו. 40% רוצים להגר במשמרת שלו.

כשבכירי הרשות הפלסטינית ובראשם מחמוד עבאס מדברים על "מדינת פלסטין" שהוכרה באו"ם, רצועת עזה נכללת בה. היא נחוצה לנראטיב הפוליטי שלהם. בפועל, הם מסגירים אדישות לגורל תושביה.

מחסור של כ–40% מהפריטים בסל התרופות אינו גזירה משמים. צודקים חמאס ותושבי הרצועה כשהם מאשימים את הרשות בעיכוב מכוון של משלוחי התרופות, כלחץ על חמאס. הצעד אינו חכם פוליטית. העזתים מבקרים בגלוי את הרשות, לא את חמאס.

העיכוב במשלוח תרופות אינו חכם כלכלית: במקום שיטופלו ברצועה, חולים מופנים באיחור לטיפול מחוצה לה. הרשות משלמת, והעלות גבוהה עשרות מונים משווי התרופות. איזו איוולת!

פצועים בבית חולים בצפון רצועת עזה
פצועים בבית חולים בצפון רצועת עזה. הרופאים יודעים בדיוק איך לטפל בחוליהם, אך אין להם האמצעיםצילום: מוחמד סאלם / רויטרס

הגיוני להניח, שבעזה שיעורי החולי נוסקים בגלל המים שאינם ראויים לשתייה, האקוויפר המידלדל, מי השופכין שאינם מטופלים ומוזרמים לים, האדמה ספוגת הכימיקלים, שהותירו ההפצצות הישראליות המרובות והסמיכות; האשפה המוצקה שמתקשים להיפטר ממנה; מצב החרדה התמידי; מספרי הפצועים, הנכים והסובלים מפוסט טראומה לאחר אובדן משפחותיהם בהתקפות ישראליות.

לתושבי הרצועה יש יכולת עמידה וכושר לחיות, שקשה לנו לדמיין. רופאים מנתחים בינלאומיים, שעובדים ברצועה בהתנדבות, משתוממים על המהירות שבה ילדים עזתים קמים על רגליהם יומיים אחרי הניתוח. לילדים במדריד זה ייקח שבוע, סיפר לי סטיב סוסבי, מנכ"ל של קרן הרווחה לילדים פלסטינים, שמביאה לשטחים מאות רופאים מתנדבים. האם ניתן להשליך מפה על יכולתם של העזתים להתמודד עם מקבץ הפרעות שהוזכרו בסעיף הקודם?

במקום התחרות מי יכול להתיש יותר את הצוותים הרפואיים ולגרוע משכרם, אולי שתי ההנהגות הפלסטיניות יתחילו בתחרות הפוכה: מי הראשונה שתעלה את משכורותיהם מתוך הכרה בחשיבות עבודתם, מסירותם רבת השנים, הלא מתוגמלת, ונחיצותם?

כל הרופאים ברצועת עזה בדיכאון, סיפר סוסבי על התרשמותו של רופא צרפתי מתנדב. זוהי אפידמיה של דיכאון, הגדיר סוסבי. הרופאים יודעים בדיוק איך לטפל בחוליהם, ואין להם האמצעים. זה דיכאון שאינו קשור לחצאי המשכורות שהם מקבלים, ומעבר לדיכאון הכללי של שני מיליוני בני אדם הכלואים ואינם יכולים לצאת ולחזור.

במדיניות הכליאה ההמונית שלה, שהתחילה ב–1991 והתגברה בשנות ה–2000, קיוותה ישראל ללחוץ על מצרים לספח את עזה. זה נכשל. הגיע הזמן שאירופה תדרוש תמורה פוליטית לכספיה, ושתגיד: על כל אלף דולר שאנו תורמים להצלת הרצועה, על ישראל לתת לעוד אלף עזתים לצאת ללימודים, לעבודה, להשתלמויות רופאים, להשתלמויות מורים, לטיולים, לביקורים.

קרתגו פול תיפול. הכמעט־קריסה המחזורית תיבלם רק כשחופש התנועה לאנשים ולסחורות יוחזר. הם יוכלו לעבוד, גם בישראל, כבעבר. הם יתפרנסו בכבוד, הם ישווקו וייצאו תוצרת, הרשות לא תיאלץ לקושש נדבות, אנשים ירצו לחזור הביתה, כי אף אחד לא ימנע מהם לצאת.

תגובות